מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מתכבד להזמין את הציבור לכנס:
יום חמישי, ח’ באייר תשפ”ד, 16.5.2024
16:00-20:30 אודיטוריום ננו טכנולוגיה, בנין 206, אוניברסיטת בר-אילן
כדי להצליח להביס את חמאס, על ישראל לקחת את היוזמה לחידוש מלאי הלגיטימיות הבינלאומית שהתרוקנו עקב המשבר ההומניטרי החריף ברצועת עזה. האשמה העיקרית מונחת על חמאס, שאינו מודאג ממצבם של אזרחי עזה, אך על ישראל מוטלת האחריות הציבורית – אפילו בעיני ארה”ב – על כך שלא עשתה מספיק להעברת סיוע. בטווח הקצר, המשבר מיצה את הלגיטימציה הדרושה להמשך התמרון הצבאי, כולל התכנון לכניסה קרקעית לרפיח. יותר מהגברת הלחץ על חמאס במשא ומתן על שחרור החטופים, היא הגבירה את הלחץ על ישראל. השלכות ההרס והאסון ההומניטרי ברצועת עזה – שכעת יש להבין אותו כאירוע בעל משמעות פוליטית גלובלית – מאיימות בפגיעה חמורה במוניטין של ישראל בטווח הארוך. חלק מהנזק עלול להיות בלתי הפיך, אך ייתכן שישראל תוכל להחזיר מידה משמעותית של לגיטימציה למלחמה. לשם כך עליה להיות פרואקטיבית, לא רק לאמץ מיד גישה עקבית למצב ההומניטרי בעזה, אלא גם לקשור את מטרות המלחמה לחזון מדיני מקובל ברמה הבין-לאומית, לעזה ולזירה הפלסטינית הרחבה. משמעות הדבר היא התיישרות עם ההצעות של ארה”ב לשלום אזורי, כולל נתיב אמין לפתרון ‘שתי המדינות’. תנועה פרואקטיבית כזו תאפשר לישראל לעצב טוב יותר את התהליך ולצבור אשראי בינלאומי נחוץ. הצעות אלו מציבות לישראל גם את ההזדמנות למנף את אסון ה-7 באוקטובר להזדמנות דרמטית להשגת נורמליזציה עם סעודיה שחמאס ובעלות בריתה בהנהגת איראן ביקשו למנוע.
כנס:
אתגרי החברה הדרוזית בישראל 2024
“אחים לדם אחים לחיים”
יום ראשון, כ”ז ניסן תשפ”ד, 5.5.2024
אודיטוריום ננו טכנולוגיה, בנין 203, אוניברסיטת בר-אילן 9:00-15:30
המאמר עוסק בלקחי בניין הכוח של צה”ל בעקבות מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר ומלחמת “חרבות ברזל”. הדיון מתמקד בשאלות: האם יש להגדיל את מספר האוגדות והחטיבות המתמרנות? מה רמת המוכנות והכשירות שעליהן לקיים? כיצד משתלבת תפיסת ההגנה המרחבית בצבא היבשה? מה האיזון הנכון בין השקעות והצטיידות בטכנולוגיות מתקדמות ובין כמות הכוח הזמין בכל זמן נתון? לאחרונה התפרסם מאמר של פרופ’ עזר גת בנושא שמסקנתו היא ש”אין צורך להגדיל את היקף הכוחות ויש להמשיך את בניין הכוח הקיים, שעיקרו השקעות בטכנולוגיות שמהוות את המפתח ליתרון של צה”ל בשדה הקרב ולהישגים הנוכחיים.” בניגוד למסקנה זו מאמר זה מציג את ההשלכות האסטרטגיות ואי היכולת לממש את מטרות המלחמה בעיקר כתוצאה של חוסר ביחידות מתמרנות מוכנות וזמינות, חוסר שטכנולוגיה צבאית טובה ככל שתהיה אינה יכולה לפצות עליו. מסקנת הכותבים היא שעל מנת שצה”ל יוכל לעמוד במשימותיו, הוא זקוק לעוד אוגדות מתמרנות בכשירות גבוהה, להקמת הגנה מרחבית ולשמירה על העליונות הטכנולוגית.
על רקע כשלון השבעה באוקטובר קיימת הסכמה על הצורך לבחון מחדש את עקרונות האסטרטגיה הישראלית ותפיסת הביטחון. כבר כעת ברור שתידרש התעצמות צבאית ניכרת והשקעות ביטחוניות נוספות. עם זאת עלינו להיזהר מלחזור על שגיאות העבר. עוד מאותו הדבר – שיקום האסטרטגיה מבוססת ההרתעה, כוח אש גדול יותר, סדר כוחות רחב יותר, ביצורים עמידים יותר – כל אלה עלולים להתגלות כלא-מספקים ואף כמסיחים. המאמר יבקש לתרום לגיבושה של אסטרטגיה בת-קיימא. נעשה זאת לא באמצעות הצבעה על עקרונות שיש להוסיף לתפיסת הביטחון אלא באמצעות הצבעה על סוג הדיון הנדרש. בדרך נדון במקצת מהתכנים הרלבנטיים ונטיל ספק בחלק מהתגובות האוטומטיות למשבר.
מרכז בס”א שמח להודיע על הצטרפותו של תא”ל (מיל’) ערן אורטל כחוקר בכיר לצוות החוקרים של המכון. ערן שימש כמפקד מרכז דדו ובמגוון תפקידים במטה הכללי של צה”ל בתחום הפעלת הכח ובניינו. תחומי מומחיותו הם ביטחון לאומי, הגות צבאית וחדשנות צבאית.
מאמר זה דן בנסיבות שהובילו לתוצאות הבחירות המקומיות המפתיעות של סוף מרץ 2024. המאמר מנתח את הסיבות לירידת כוחה של מפלגת AKP ואת האתגרים החדשים אשר עומדים לפתחה של המפלגה לאחר בחירות אלה. בין שאר הסיבות שהובילו לכישלונה של המפלגה השלטת אליהן מייחס המאמר, מודגש ההיבט הכלכלי אשר היווה גורם מכריע במספרי ההצבעה הנמוכים יחסית למפלגה השלטת. המאמר מעלה טענה לפיה הגמלאים, סקטור שמקבל חיזוק עם השינויים הדמוגרפיים בטורקיה, שאמנם דובר בו רבות בקמפיין הבחירות של AKP אך הוזנח בשטח, מהווים את הסיבה המרכזית לכישלון AKP בבחירות. המאמר גורס שבעתיד הקרוב והרחוק אי אפשר יהיה להתעלם מזכויות הגמלאים בטורקיה.
תובנות בתחום הגאו-אנרגיה, מס’ 2, 8 באפריל, 2024 תקציר: ההתפתחויות במזרח הים התיכון בעשור האחרון הציבו את מצרים במקום מרכזי במערך שיתוף הפעולה האזורי מבחינה
כבר חצי שנה שהמלחמה בעזה נמשכת ועד היום אין בנמצא מהלך מדיני כלשהו, אף אם ברמה העקרונית והאסטרטגית בלבד. בנסיבות אלו, די ברור שלא ניתן לגבש תוכנית סדורה ל”יום שאחרי”, ועל-כן ברצוני להניח על השולחן מספר עקרונות מנחים, שעשויים להיות מקובלים הן על ישראל והן על השחקנים המרכזיים בזירה האזורית והבינלאומית גם יחד. למעשה, התמרון המדיני היחיד נוגע למשא ומתן המתנהל סביב עסקה לשחרור חטופים והפסקת אש זמנית אך אין בידינו די מידע כדי להעריך את סיכוייה של עסקה מעין זו. הרושם המתקבל בזירה הבינלאומית בדבר חוסר עניינה, או רצונה, של ישראל לדון בשאלות הנוגעות לחלופות הרצויות לגבי רצועת עזה בפרט והזירה הפלסטינית בכלל, גורמות נזק עצום, ומצמצמות את מרחב התמרון הישראלי. תחילתו של תהליך מדיני, המבוסס על העקרונות המוצעים, עשוי לצמצם את הנזק ולשרת את האינטרסים הישראליים.
מתקפת הפתע הוייטנאמית – מתקפת הטט – שפרצה בסוף ינואר 1968 הביאה למפנה מדיני וצבאי במלחמת וייטנאם. במתקפה זו חלקם של כוחות לא סדירים או סדירים למחצה היה בעל מהות קריטית, אך למרות זאת לאחר כמה שבועות של לחימה הצליחו הכוחות האמריקניים והדרום וייטנאמים להכריע את התוקפים ולבטל את כל הישגיהם הראשוניים. נקודות הדמיון אך גם השוני הופכות את העיון במתקפת טט לראויים לבדיקה מול האירועים אותם חווה ישראל מאז ה-7 באוקטובר.
מלחמת מנע/מכת מנע היו בעבר מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל, כאשר זו זיהתה איום משמעותי המתפתח אצל אויביה ופעלה להסירו טרם התממשותו. מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ומלחמת לבנון השנייה מול חזבאללה, צה”ל לא יישם דפוס פעולה זה, ושני ארגונים אלו התפתחו לאורך של כמעט שני עשורים לצבאות טרור המאיימים על ישראל איום משמעותי.
ניצחון והכרעה חד הם, והם מהווים את יסוד המפתח בתורת הביטחון הלאומי. בשנים האחרונות נשחק יסוד זה, וה-7 באוקטובר החזיר אותו למרכז העיסוק הביטחוני. ניתן להגדיר ארבעה סוגים של ניצחון: טקטי – היכולת של יחידות צה”ל לשלול את יכולת הלחימה של האויב; האופרטיבי – היכולת של הדרג האופרטיבי לפרק את המערכת הלוחמת העומדת מולו, מה שקורה כעת בעזה; אסטרטגי (או של רמת האסטרטגיה הצבאית) – היכולת להסיר את האיום הצבאי לשנים רבות קדימה; והרבתי (או של רמת האסטרטגיה הלאומית) – הניצחון הצבאי מוביל לשינוי מן היסוד של תמונת המצב האסטרטגית (שלום, משטר אחר). נראה כי ‘הניצחון המוחלט’ עליו מדברים בהקשר עזה הנו ניצחון אסטרטגי, שבהינתן חיבור נכון בין מהלכים צבאיים למהלכים אזרחיים וכלכליים עמוקים יוכל להביא לשקט ביטחוני יחסי של עשור ואולי יותר.
