מבט מבס”א, מס’ 2,260, 1 בפברואר 2024
תקציר: התנועה החות’ית בתימן הכריזה מלחמה על ישראל ב-31 באוקטובר, ואיום הטילים החות’ים המסופקים וממומנים על-ידי איראן על ישראל נועד להפוך למאפיין קבוע בסביבת איומי הטילים על ישראל. איום מוחשי ומסוכן לישראל כמו איומי הטילים מעזה ומלבנון.
במלחמת חרבות ברזל המתנהלת בעת כתיבת דברים אלה, התממש לראשונה איום חדש על ישראל מצד מי שמכונים “החות’ים” בתימן. “החות’ים” או ליתר דיוק התנועה החות’ית היא תנועה אסלמיסטית שיעית קיצונית שתפסה את השלטון בחלק ההררי של תימן בשנת 2015, כשהשתלטה על צנעא הבירה והכריזה על עצמה כשלטון החוקי במדינה. התנועה החות’ית נקראת על שם מייסדה, חוסיין אל חות’י. כמו החמאס בעזה והחזבאללה בלבנון, התנועה בנויה מזרוע אזרחית העוסקת בפוליטיקה ועזרה לעניים, ומזרוע צבאית שהיא כיום צבא סדיר לכל דבר ועניין. מבחינה דתית, התנועה החות’ית דוגלת באסלאם השיעי. השיעה שלטה בתימן קרוב לאלף שנה, עד שהודחה בהפיכה בשנת 1962 שהעלתה לשלטון גורמים סונים לאומנים. תפיסת השלטון בצנעא על-ידי החות’ים מהווה מהפכת נגד שהחזירה את השלטון לידי השיעים של תימן, המהווים 65% מאוכלוסיית הצפון ההררי של המדינה.
כאמור, התנועה החות’ית היא תנועה שיעית איסלאמיסטית קיצונית, שחורטת על דגלה את הסיסמה: “מוות לאמריקה, מוות לישראל, הבוז ליהודים, ניצחון לאסלאם”. מיום היווסדה בשנת 2004 זכתה התנועה לסיוע איראני משמעותי בכסף ובנשק. לאחר השתלטותה על מרביתה של תימן ההררית, הוקמה קואליציה של מדינות ערביות סוניות בראשות סעודיה ואיחוד האמירויות שפתחה במערכה צבאית כדי להחזיר לשלטון את הממשלה הסונית הקודמת. המערכה הצבאית שהחלה בשנת 2015 נמשכה עד להשגת הפסקת אש זמנית באפריל 2022. במהלך המלחמה הזרימה איראן כספים, נשק ומומחים צבאיים ממשמרות המהפכה ומחזבאללה הלבנוני, אשר אימנו את הצבא החות’י. על אף האמברגו שהוטל מטעם מועצת הביטחון של האו”ם על אספקת נשק לחות’ים, הזרימו משמרות המהפכה של איראן כמויות ענק של נשק אישי, תחמושת, טילים וכטב”מים. יתר על כן, הם העבירו ידע ומתקני ייצור שבעזרתם הוקמה יכולת תעשייתית צבאית מקומית שסיפקה חלק מכלי הנשק החות’ים ובכלל זה כתב”מים וייתכן שגם טילים קצרי טווח.
האיראנים ניצלו את המלחמה כמעבדת קרב לבחינת היעילות של כלי הנשק שלהם. כדי לא להפר בגלוי את אמברגו הנשק על תימן החות’ית, הם השקיעו מאמצים לשנות את הכטב”מים והטילים שהעבירו לידי החות’ים באופן שצורתם החיצונית תהיה שונה מאלה שVאיראנים משתמשים בהם. מאמצים אלה היו לעיתים שטחיים ביותר – כגון צביעה חיצונית של טילים בליסטיים בצבע שונה מזה של הטילים שבשירות איראן- ולעיתים יסודיים מאוד, כמו תכנון ייעודי של כטב”מים וטילי שיוט עבור החות’ים. לדוגמה, טיל השיוט “קודס 1” שנראה לראשונה בתערוכה בצנעא בשנת 2019 הוצג כפיתוח מקומי חות’י, אך קיימות עדויות ברורות לכך שהוא פותח באיראן. האיראנים מצידם הקפידו במשך שנים רבות שלא להציג אותו במצעדים ובתערוכות שלהם כדי לשמר את הפיקציה שאיראן איננה מספקת נשק לחות’ים וכי אלה מייצרים אותם בעצמם.
במהלך שבע שנות המלחמה ניהלו החות’ים מתקפת טילים משמעותית כנגד ערב הסעודית שכללה ירי כטב”מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. עיקר התקיפות היו על מרכזי אוכלוסייה, בסיסים צבאיים ומתקני תשתית במחוזות הסעודיים הגובלים בתימן, אך החות’ים לא היססו לתקוף את העורף הסעודי. עיר הבירה ריאד הותקפה לפחות שמונה פעמים בטילים בליסטיים ובטילי שיוט. כמו כן הותקפו תשתיות של תעשיות הנפט הסעודית בעומק המדינה, כולל מסופי נפט בנמל ג’דה, צינור הנפט שמחבר את שדות הנפט בצפון המדינה לנמלי הנפט בדרומה, ושדה הנפט בשייבה (Shaiba) שבמזרח הממלכה. גם איחוד האמירויות הותקפה מספר פעמים בכטב”מים וטילים בליסטיים. בתקיפה החות’ית בינואר 2022 פגעו הטילים בפרברי אבו דאבי וגרמו למספר נפגעים. לדברי דובר צבא סעודיה בדצמבר 2021, נורו על סעודיה מתחילת המלחמה ועד אותו מועד 851 כטבמי”ם וטילי שיוט ו-430 טילים בליסטיים, שגרמו למותם של 59 אזרחים סעודיים.
הטווח המרבי שאליו נורו הכטב”מים, טילי השיוט והטילים הבליסטיים החות’ים במהלך המלחמה נגד סעודיה היה כ-1,200 ק”מ. סיום המלחמה עם סעודיה ובנות בריתה השאירו איפה בידי המשטר החות’י ארסנל של כטב”מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך כאלה שטווחם לא הספיק באותה עת להגיע לנקודה הדרומית ביותר בישראל המרוחקת כמעט 1,700 ק”מ מהנקודה הצפונית ביותר של תימן החות’ית.
לכמה משקיפים בישראל היה ברור עוד במהלך המלחמה נגד סעודיה כי לאחר שתסתיים, יפנו החות’ים את נשקם כלפי ישראל. אזהרה מפורשת על כך הושמעה בקטע ווידאו שהופץ על-ידי החות’ים בשנת 2019, שהציג שיגורים של טיל השיוט החדש שזה עתה נחשף (“קודס 1”) עם כתוביות בעברית שהסתיימו במילים “והבא הרבה יותר”. היה כבר אז ברור כי את פער הטווח ניתן יהיה לסגור על-ידי הארכת הטווח של טילי השיוט והכטב”מים ועל ידי שימוש בטילים בליסטיים כבדים יותר. ואכן, בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הציגו החות’ים במצעד שהתקיים בצנעא שני טילים חדשים: טיל שיוט “קודס 4” שתואר כטיל חדש ארוך טווח, וטיל בליסטי נוזלי בשם “טופאן”, שנראה כתאומו של הדגם ארוך הטווח ה”שיהאב 3″ האיראני, דגם שיכול להגיע לטווח של יותר מ-1,900 ק”מ. מכיוון שלחות’ים לא נדרש טווח טילים גדול יותר מ-1,200 ק”מ כדי לאיים על סעודיה, היה ברור ששני הטילים החדשים נועדו לפגוע בישראל. ואכן, ב-19.10.2023 שוגרו לראשונה כטבמ”ים ו/או טילי שיוט חות’ים לעבר ישראל, שיורטו על-ידי ספינות הצי האמריקני בים האדום. ב-27.10 הגיעו לראשונה כלי טיס בלתי מאוישים מתימן למפרץ אילת, שחלקם פגעו בחופי סיני וחלקם יורטו על-ידי חיל האוויר. ארבעה ימים לאחר מכן נורה מתימן טיל בליסטי לעבר אילת, שיורט על-ידי מערכת ה”חץ”. שתי תקיפות נוספות של טילים בליסטיים מתימן סוכלו אף הן בעזרת מערכת ה”חץ”. עד מועד כתיבת דברים אלה נרשמו עוד מספר ניסיונות חות’ים לתקוף את אילת בטילי שיוט אך ללא הצלחה. שנים מהטילים הללו יורטו על-ידי חיל האוויר הישראלי, ומסרטוני הווידיאו שפורסמו על-ידי דובר צה”ל נראה בבירור שמדובר בטילי שיוט, כנראה מסוג “קודס 4”. לפי דיווחים בתקשורת, חלק מהכטב”מים וטילי השיוט שנורו לעבר ישראל יורטו על-ידי מערך ההגנה האווירית של סעודיה.
הרושם הוא שעל אף שטווחיהם הנומינליים של טיל השיוט “קודס 4” והטיל הבליסטי “טופאן” אמורים להספיק כדי לפגוע באילת ואף באזורים צפוניים יותר בישראל, הטווח שלהם במציאות נמוך יותר וייתכן שאילת נמצאת ממש בקצה היכולת שלהם. רמז לכך הם שבריו של טיל שיוט שנמצאו בירדן במרחק של כמאתיים ק”מ מזרחית מאילת. ייתכן שהטיל כשל במעופו עקב תקלה טכנית, אך ייתכן שאזל הדלק במכליו במרחק משמעותי לפני ההגעה למטרה.
נראה שמערך ההגנה האווירית של ישראל התכונן מבעוד מועד להתקפות טילים חות’יות על ישראל, וזו הסיבה לכך שהן סוכלו עד כה. עם זאת סביר שהחות’ים, בעזרת פטרוניהם האיראנים, יעשו מאמצים כדי להאריך את הטווחים של טיליהם, לשפר את התוצאות ולחדור דרך מערכי ההגנה של הצי האמריקני בים האדום, ושל מערך ההגנ”א הישראלי (ואולי גם זה של סעודיה). ב-31.10.2023 הכריז המשטר החות’י רשמית על מצב מלחמה עם ישראל. על כן סביר להניח שהוא לא יחדל ממאמציו לתקוף את ישראל, הן כדי להפגין את תמיכתו בחמאס והן כדי להסיט משאבים של מערך ההגנה הישראלי לכוון דרום כדי לגרוע את יכולת ההגנה מול חמאס וחזבאללה. באשר לעתיד הרחוק יותר, גם כשתסתיים מלחמת חרבות ברזל יהיה על ההגנה האווירית להיערך דרך קבע להתמודד עם האיום מדרום, איום שהיה עד לאחרונה עמום למדי אך הפך כיום למוחשי, גלוי ומסוכן.
ד”ר עוזי רובין הוא חוקר בכיר במרכז בס”א, מייסד ומנהל לשעבר של פרויקט החץ במשרד הביטחון. מומחה למערכות הגנה מפני טילים.