הפגנות ה"אפודים הצהובים" מציבות אתגר קשה ומורכב לממשל ולמדינה הצרפתיים בשל עוצמת הכעס והתסכול הציבורי שהן חושפות; היקפן הכלל-מדינתי; תקופת הזמן הארוכה שהן נמשכות; ובעיקר בשל מעשי האלימות הנרחבים המתבצעים במהלכן, ובכללם אלימות אנטישמית קשה. התעצמות ההפגנות, למרות צעדי הפיוס הכלכליים של הנשיא מקרון ודיוניו הפומביים עם מגזרים נרחבים בציבור, מעוררת חשש לאנרכיה העלולה לגלוש למלחמת אזרחים. מבחינת יהודי צרפת מזכירה האנטישמיות הגואה תהליכים אפלים באירופה של ערב מלחמת העולם השנייה.