אל"מ אודי אבנטל

הנשיא רוחאני: חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון

| יולי 26, 2018

המחלוקת סביב פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין משקפת ברובד העמוק ויכוח בין שתי תפיסות עולם בדבר הדרך הנכונה להניע שינוי מהותי חיובי באיראן ובמדיניותה.

רבים, כולל בישראל, מזהים סיכוי לשינוי כזה בנשיא חסן רוחאני, ומזהירים כי קריסת הסכם הגרעין והגברת הלחצים על איראן יחלישו אותו ואת “המחנה הרפורמיסטי” בכלל.

התקוות שתולים ברוחאני אינן עומדות במבחן המציאות ולמעשה חותרות תחת המאמצים ללחוץ על איראן לשנות את מדיניותה הבעייתית, מבית ובאזור.

בחינה כוללת של הרקורד של רוחאני, השקפת עולמו, התנהלותו ומהלכיו, במיוחד בשנים האחרונות, ומידת השפעתו בשורות המשטר, מוכיחה כי הוא  מהווה בלם בפני שינוי עומק פנימי באיראן ובמדיניות החוץ והגרעין הבעייתיות שלה.

בה בעת, רוחאני מצליח לצמצם את רמת הלחצים הבינלאומית נגד איראן באמצעות דימויו המתון לכאורה, בזמן שפעילותה השלילית באזור בתחום הטרור והחתרנות הואצה באורח משמעותי בתקופת כהונתו כנשיא, ולמרות שעמדות היסוד שלו, שאולי נשמעות פחות בוטות, אינן שונות באופן מהותי מעמדותיהם הקיצוניות של יתר בכירי המשטר השמרנים.

לאור כל זאת, הימנעות מהפעלת לחצים על טהרן עקב החשש מהחלשת רוחאני צפויה ליטול את העוקץ מהמנוף הבינלאומי ולהגביל מראש את היכולת להביא לשינוי פנימי באיראן כמו גם לשינוי בהתנהגותה במזרח התיכון ובמדיניותה בתחומי הגרעין והטילים הבליסטיים.

0