פרופ' הלל פריש

Prof. Hillel Frisch

פרופ' הלל פריש

(דוקטורט מהאוניברסיטה העברית) מומחה בפוליטיקה פלסטינית-אסלאמית, אסטרטגיות ומוסדות צבאיים, סוגיית ערביי ישראל, אסלאם קיצוני במזרח התיכון, קשרי פלסטין-ירדן ובתנועת האחים המוסלמים במצרים ובירדן. פרופסור למדעי המדינה ולימודי המהז"ת באוניברסיטת בר-אילן.

לקחי מלחמת יום כיפור והעימות בעזה היום

| אוקטובר 23, 2018

בתקופה זו אנחנו מציינים 45 שנה למלחמת יום כיפור. מלחמת יום כיפור מראה בבירור מה יעיל יותר- וויתורים, מחוות והסדרה, לעומת ענישה צבאית והכאבה לאויב. ישראל השיגה בחזית הסורית כמעט את אותו הדבר כמו בחזית המצרית אך ללא וויתורים וללא חתימה על הסכם שלום. הוא הדין בעזה. רק סבב לחימה רביעי יכול להביא את החמאס להכרה שלא כדאי להמשיך במאבק האלים נגד ישראל.

0

האם חיילינו צריכים לתת את הלחי השנייה?

| דצמבר 22, 2017

רק "בשטחים הכבושים" יכולה הייתה להתפתח תקרית בה יוצאת בחורה, משתלחת מילולית בחיילים, דוחפת אותם ובקבלת תעוזה, בהיעדר תגובה לתוקפנותה, אף בועטת בקצין במקום אינטימי. אין לאמץ את דוקטרינת הגשת הלחי החיה אלא לפעול מידה כנגד מידה ולמצות עם כל המשתתפים את מלוא חומרת הדין.

0

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

| אוגוסט 10, 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

0

האומנם טרור של בודדים? גלי הפיגועים 2015-2008

מחקר זה מנסה לבחון עד כמה היה גל הטרור בסוף 2015 גל טרור של בודדים, זאת תוך כדי סקירה קצרה גם של גלים פחות אינטנסיביים בעבר ובהשוואה לאינתיפאדה השנייה. החוקרים מגיעים למסקנה שברוב המקרים שהגיעו לפגיעה פיזית ההכוונה הייתה ארגונית אבל הביצוע היה יזמי ולא מאורגן מלמעלה. על ישראל להמשיך להתמקד בדיכוי היכולות, או ליתר דיוק, למנוע יכולות גבוהות יותר של מחבלים בודדים על-ידי המשך המעצרים המניעתיים. הדבר מצריך המשך שליטה וחדירה לשטחי הרשות כדי למנוע טרור מדמם הרבה יותר מאשר בגל הטרור הנוכחי.

0

הא"ב של יהודה ושומרון: לקראת קריסה?

| אפריל 8, 2016

שלושת סוגי הסמכות השיפוטית המוגדרים בשטחים שונים ביהודה ושומרון – שטחי A, B, ו-C – נועדו במקור להוות פתרון זמני לטווח קצר, עד שניתן יהיה לנסח הסכם שלום אמיתי בין ישראל לבין הפלסטינים. יותר מעשרים שנה לאחר מכן אנו רואים כי שני הצדדים הפרו ועודם מפרים באופן נרחב את הפרמטרים המקוריים שהוגדרו. כך למשל, ישראל חודרת דרך קבע לשטח A בשל סיבות ביטחוניות, בעוד שהרשות הפלסטינית (בתמיכת האיחוד האירופי) מבצעת בנייה בלתי חוקית ומסוכנת באזורי מפתח של שטח C, הנחשבים קריטיים מנקודת מבטה של ישראל. ישראל חייבת לשים קץ להפרות הללו באופן נחוש.

0

מדוע צריך לשנות את הסטאטוס קוו בהר הבית

| אוקטובר 19, 2015

העובדה שמסגד אל-אקצא אינו נמצא בסכנה, אין משמעותה שהסטאטוס קוו בהר הבית חייב להישאר ללא שינוי. ההפך הוא הנכון. הסטאטוס קוו חייב להשתנות – משיקולים אסטרטגיים, מסיבות מוסריות ולמען שלום ישראלי-פלסטיני אמיתי.

0