אתגרי צה"ל

מאת 5 ספטמבר 2016

דיונים בביטחון לאומי מס' 30

This Hebrew publication summarizes the lectures given at a March 2016 BESA Center conference on "IDF Challenges".

החוברת מכילה קובץ הרצאות מיום עיון בנושא אתגרי צה"ל לנוכח איומים עתידיים. יום העיון התקיים במרץ 2016.

הכנס התקיים באביב לכבודו של מר מוזי ורטהיים, ממייסדי מרכז בס"א וידיד נאמן. לצערנו, מר וורטהיים נפטר באוגוסט 2016. תהא חוברת זו נר לזכרו.

החוברת פותחת בסקירה של מתאר האיומים שצה"ל חייב לטפל בהם. האיום המרכזי הוא עדיין המערכת האיראנית. איראן שומרת על תשתית גרעינית שתאפשר מעבר מהיר יחסית ממנה לפיתוח נשק גרעיני. המערכת הכוללת את חזבאללה, את החמאס בעזה, ואת תימן, שם יש לה נוכחות שעלולה להפריע לחופש השיט דרך הבאב אל מנדב. המערכת השנייה המהווה איום לישראל היא היסודות הסוניים הקיצוניים כמו אל קעידה והמדינה האסלמית, שלה נוכחות בחצי האי סיני בגבולנו הדרומי. המערכת השלישית מורכבת מארגוני האחים המוסלמים אשר שולטים בעזה ומהווים אופוזיציה במספר מדינות ערביות, והמערכת הרביעית היא המערכת הקטנה ביותר – המערכת הפלסטינית שניזונה מהקשר שלה עם המערכות האחרות. המדינות הפרגמטיות מאזנות את המצב במידה מסוימת והן מעוניינות בקשרים טובים עם ישראל.

המערכת המזרח התיכונית משתנה במהירות ומעמידה בפני המודיעין הישראלי אתגרים קשים. בעיה סבוכה עבור המודיעין היא הצורך להבין תהליכים דינמיים שאין להם התחלה ברורה. המצב החדש מקשה על המודיעין לספק מטרות לפגיעה, והעובדה שהאויב העיקרי – איראן – נמצא במרחק רב מוסיף על הקושי.

אין כמעט נושא הנוגע ליכולותיו של צה"ל  בשגרה, במעבר לחירום, ובמצבים הקריטיים שלאחר שוך הקרבות שאינו מושפע בדרגה כזו או אחרת ממעמדנו וממערכת היחסים של ישראל עם הזירה הבין-לאומית. מערכת היחסים הטובה שנבנתה עם ארצות הברית היא משמעותית ביותר, וצריך לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית האמריקנית בישראל.

הדיון בתקציב הביטחון מבוסס על אמונות רווחות בציבור שאינן נכונות. בניגוד למה שחושבים השכר הממוצע של משרתי הקבע נמוך מהשכר הממוצע של עובדי המדינה. גם האמירה שהעלאת גיל הפרישה מצה"ל תוריד את גובה ההוצאות אינה נכונה. יש לשאוף לתכנון תקציב רב-שנתי.

מבחינה תרבותית ואידאולוגית קבוצות בשמאל הציוני הישראלי מתרחקות מצה"ל. כדי לשמור על צה"ל כעל צבא העם וכדי להרחיקו מהוויכוחים הפוליטיים בישראל, הצבא צריך לעשות מאמצים על מנת לקלוט את כל הזרמים ולתת לכולם תחושה שיש להם השפעה על סדר היום הצה"לי. 

השילוב והאיזון בכוח היבשה בין כוח מחץ נבחר ואיכותי לבין מסה כמותית בינונית הופר בצה"ל. הנטייה לחתוך בכוח היבשה בגלל ההערכה שאין איומים קונבנציונאליים ממדינות שכנות היא בעייתית. צה"ל נדרש לגמישות וזמינות התלויה גם במסה קריטית בעיקר של כוחות יבשה. מערכת הדרישות הופכת לתובענית יותר מבעבר.

מבצעים מוגבלים הינם דפוס הפעולה המרכזי של הצבא בדור האחרון, מבצעים שמוגבלים במטרותיהם, בלוח הזמנים שלהן, במשאבים שעומדים לרשותם ובהגדרת הישגיהם. מבצע מוגבל לא נועד להשיג הכרעה, דבר שהוא קשה לעיכול בחברה הישראלית ויוצר אי-בהירות גם בצה"ל. מבצעים אלה הם חלק מאסטרטגיית התשה כנגד אויבים שאינם מוכנים להשלים עם קיומה של מדינת ישראל.

צה"ל מושפע עמוקות מהצבא האמריקני מאחר שרוב ציודו בא מארצות הברית ובגלל יחסי הגומלין התכופים. הלמידה מהצבא האמריקני היא חיובית, אך צריך לעשות זאת בצורה ביקורתית וזהירה. 

 

תוכן עניינים

מתאר האיומים הנוכחיים, יוסי קופרווסר

המערכת הבינ"ל אילוצים והזדמנויות, ערן לרמן

אתגרי המודיעין, יעקב עמידרור

איך לשמור על עליונות צבאית, אדוארד לוטבק

החוסן החברתי בישראל, גבי-בן דור

סודות ומיתוסים בתקציב המדינה, מהרן פרוזנפר

ניהול הדמוגרפיה הצבאית: האם אתגר למעורבות? על צה"ל והשמאל הישראלי, אודי לבל

מבנה הכוח, גרשון הכהן

תפיסת ההפעלה, מוני חורב

השינויים הנחוצים לצהל, עופר שלח

ההשפעה האמריקנית על צהל, איתן שמיר

לצפייה בהרצאות