רפיסות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מול איראן

מאת 30 נובמבר 2018

מבט מבס"א מס' 1,022, 30 בנובמבר 2018

 תקציר: פנייתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר האחרון למנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), יוקיא אמאנו, לבצע פיקוח אפקטיבי יותר באיראן נתקלה בכתף קרה, ובדו"ח סבא"א האחרון נקבע שטהראן ממשיכה למלא אחרי עסקת JCPOA מ-2015 בהגבלת פעילויותיה הגרעיניות. זאת חרף ממצאי המודיעין הישראלי שהצביעו חד-משמעית על התגרענותה הצבאית החשאית של איראן. למנכ"ל סבא"א היה חלק בלתי מבוטל במימוש עסקת JCPOA הכושלת. בכך חזר למדיניות קודמו בתפקיד, אל-בראדעי, שנטה להמעיט בחומרת מאמציה הגרעיניים של איראן. עסקת ה-JCPOA העניקה למשטר הסורר בטהראן רוח גבית. מאמץ לשינוי המצב מתנהל בעמידתה האיתנה של ישראל, שאליה הצטרפה ארה"ב בעקבות בחירת טראמפ לנשיאות, בפרט לאור הבטחת ממשלו להפעיל לחץ על סבא"א לבחון את הממצאים הישראליים בדבר תכנית הגרעין האיראנית. יש בכך להגביר את התקווה כי המשטר בטהראן יאלץ להסכים לשינוי העסקה, או שיוחלף במשטר חדש וליברלי יותר.

בדו"ח הרבעוני שלה מ-12 בנובמבר אישרה סבא"א כי איראן ממשיכה למלא אחרי עסקת JCPOA מ-2015 בהגבלת פעילויותיה הגרעיניות. זאת, למרות שארה"ב נסוגה מההסכם  והטילה שוב עיצומים נגד טהראן. דו"ח סבא"א האחרון הינו העתק כמעט מילה במילה של הדו"חות הרבעוניים מהשנים האחרונות העוסקים באימות וניטור הגרעין באיראן, זאת חרף התגליות המדהימות של המודיעין הישראלי לגבי התגרענותה הצבאית החשאית של איראן, אשר הוצגו על-ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני הקהילייה הבינלאומית ב-30 באפריל, ובעצרת הכללית של האו"ם ב-27 בספטמבר.

בנאומו האחרון בפני העצרת הכללית של האו"ם דרש נתניהו ממנכ"ל סבא"א, יוקיא אמאנו, לשגר פקחים למתקן הסודי השני שנחשף לאחרונה בטהראן. לפי נתניהו, המתקן זוהה על-ידי המודיעין הישראלי כמחסן שבו אוחסנו כמויות עצומות של ציוד וחומרים עבור תכנית הגרעין הסודית של איראן. נתניהו דחק באמאנו: "לך ופקח מיד על המחסן האטומי בטרם האיראנים ירוקנו אותו… כאשר תהיה שם, פקח גם על האתרים האחרים. אחת ולתמיד, ספר לעולם את האמת על איראן."

אולם אמאנו לא הרים את הכפפה. תחת זאת, הצהרתו ב-2 באוקטובר הייתה שגרתית ואנמית: "הסוכנות משתמשת בכל המידע הזמין אשר רלוונטי לאמצעי הביטחון, אך אינה לוקחת אף מידע כפשוטו. בקנה אחד עם כל נוהלי הביטחון הקבועים, כל מידע אשר מושג, כולל מצד שלישי, נתון לבדיקה קפדנית ומוערך בכפיפה אחת עם מידע זמין אחר על מנת להגיע להערכה בלתי תלויה אשר מבוססת על מומחיותה העצמית של הסוכנות. אין זו דרכה של הסוכנות לדון בפומבי בנושאים הקשורים לכל מידע מעין זה… פעילויות האימות של הסוכנות באיראן מתבצעות בהתאם ל'הסכם הביטחון הכולל' (Comprehensive Safeguards Agreement – CSA) שסוכם עם איראן, וכן 'הפרוטוקול הנוסף' (Additional Protocol) אשר איראן מיישמת באופן זמני. בנוסף, הסוכנות מבצעת אימות וניטור התחייבויותיה של איראן המתייחסות לתחום הגרעין על-פי "תכנית הפעולה הכוללת המשותפת" (Joint Comprehensive Plan of Action – JCPOA). פעולות אלה תמשכנה להתבצע במסגרת הפרמטרים של ההחלטות וההכרעות של מועצת נגידי סבא"א (IAEA Board of Governors) ומועצת הביטחון של האו"ם, בהתאם לנדרש."

יתר על כן, לפי אתר האינטרנט Algemeiner (13 בנובמבר), המכון הוושינגטוני למחקרי מדע ובטחון בינלאומי (Institute for Science and International Security) האשים את סבא"א על "כישלונה לציין כיצד בדיוק היא מיישמת את פרק T (Section T), בכך שנכשלה לאחרונה לפעול בנוגע למידע שאיראן העבירה ציוד משמעותי מהמחסן שזוהה על-ידי ישראל." פרק T של הסכם JCPOA מתייחס להגבלות על "פיתוח הפצצה" – המחקר והפעילויות האחרות שעשויות להביא לידי התקן נפץ גרעיני. איראן הסכימה להימנע מפעילויות אלה.

הצהרת אמאנו מה-2 באוקטובר הייתה נשמעה כאלו באה מפיו של קודמו בתפקיד מנכ"ל סבא"א, המדינאי המצרי מוחמד אל-בראדעי. חרף חשיפת מרכיביה החשאיים של תכנית הגרעין האיראנית במחצית השנייה של שנת 2002, ובכללה הקמת מתקן העשרת האורניום בנתאנז ותכנית הקמת כור המים הכבדים באראק, שאיראן נמנעה מלהצהיר עליהם בפני סבא"א, התנהל בראדעי מול איראן כמי שכפאו שד. הוא נטה להמעיט בחומרת היבטיו הצבאיים של המאמץ הגרעיני, והעדיף לפעול בערוצים דיפלומטים רשמיים. הדו"ח הרבעוני הראשון של סבא"א שהתייחס לממצאים החמורים של פקחי הסוכנות בעקבות חקירותיהם באיראן במחצית הראשונה של 2003 יצא לאור ביוני 2003. מתוקף חברותה של איראן באמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני (NPT) היא חתומה על "הסכם אמצעי הביטחון" מול סבא"א. ברם, ממצאי הפקחים על אודות הפרות הסכם אמצעי הביטחון על-ידי איראן הוגדרו בדו"ח יוני 2003 בשפה מרוככת, אך ורק בתור "מחדלים". מנגד, דו"ח סבא"א על איראן מנובמבר 2004 היה ביקורתי למדי. זאת, לאור הממצאים הנוספים שנחשפו בפני סבא"א, ובפרט נוכח הקו התקיף מול טהראן שהוביל אולי היינונן (Olli Heinonen) מפינלנד, שכיהן אז כסמנכ"ל סבא"א וראש מחלקת הפיקוח של הסוכנות. עוד יש לציין כי דו"ח סבא"א שפורסם בחודש מאי 2008 כלל לראשונה פרק שכותרתו "ממדים צבאיים אפשריים", אשר תאר את הפעילויות באיראן בטכנולוגיות העוסקות בפיתוח התקן הנפץ הגרעיני ואף התקנתו כראש קרבי בטיל הבליסטי שהאב-3. מכל מקום, השימוש במילה "אפשריים" בכותרת הפרק נבחרה כנראה כפשרה בין בראדעי להיינונן.

אמאנו החל לכהן כמנכ"ל סבא"א בדצמבר 2009. בניגוד לתדמיתו של בראדעי, בשנים הראשונות לכהונתו האשימוהו בכירים לשעבר בסבא"א בהטיה פרו-מערבית ואנטי-איראנית והישענות יתר על מידע מודיעיני בלתי מאומת. גורם עיקרי לכך היו דו"חות סבא"א על איראן באותם שנים שהיו ביקורתיים מאוד. ראוי לציין בפרט את הדו"ח מנובמבר 2011, שכולל נספח ובו משתרעת על פני 14 עמודים תמונה מפורטת ביותר על היבטיו הארגוניים והטכנולוגיים של המאמץ האיראני לפתח נשק גרעיני. יתרה מזאת, בפרק הסיכום של הדו"ח הודגש: "בהתייחס לממדים הצבאיים האפשריים של תכנית הגרעין האיראנית עומדות בפני הסוכנות דאגות רציניות. לאחר הערכה זהירה ומדוקדקת של המידע הנרחב שזמין בפניה, כללית מוצאת הסוכנות את המידע כאמין. המידע מצביע כי איראן ביצעה פעילויות המתאימות לפיתוח התקן נפץ גרעיני." כמו כן לפי דו"ח אוגוסט 2013: "איראן אינה מספקת את שיתוף הפעולה ההכרחי, כולל אי-יישום "הפרוטוקול הנוסף".

ב-11 בנובמבר 2013 חל המפנה שבו אמאנו החל להחליף את עורו, וזאת בחתימתו בטהראן יחד עם סגן נשיא איראן, עלי אכבר סאלחי, על "הצהרה משותפת על מסגרת לשיתוף פעולה". כהמשך לכך, ב-24 בנובמבר נחתם בג'נבה הסכם ביניים JPOA – Joint Plan of Action בין מדינות P5+1 (ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה) לבין איראן לפיו הסכימה טהראן להקפיא חלק מפעילויותיה הגרעיניות בתמורה להקלת העיצומים הכלכליים שהוטלו עליה. גם האיחוד האירופי היה שושבין להסכם על-ידי נציגתו, קתרין אשטון, סגנית נשיא האיחוד האירופי למדיניות חוץ וביטחון. יש לציין כי במהלך הדיונים עם איראן הפגינה אשטון אהדה הקרובה לחנופה כלפי הנציגים האיראנים, כמו גם מחליפתה בתפקיד בנובמבר 2014, פדריקה מוגריני. בסופו של דבר, כפועל יוצא מהמגעים הממושכים בין מדינות P5+1 לאיראן, חתמו הצדדים ב-14 ביולי 2015 בווינה על הסכם JCPOA. סבא"א צורפה להסכם והופקדה על פיקוח ביצועו מצד איראן. נראה אפוא כי בעקבות המגעים הממושכים מול איראן, המאמץ להפיס את התנגדות הנהגתה, ונוכח שאיפת מדינות P5+1 והאיחוד האירופי להגיע להסכם כמעט בכל מחיר, עבר אמאנו כמנכ"ל סבא"א תהליך המזכיר את "הקרנפים" – מחזהו של המחזאי הרומני-צרפתי הנודע יוג'ין יונסקו.

אחד הנושאים התמוהים בעסקת JCPOA, אשר פלא כי סבא"א נתנה ידה לכך, הינה ההסכמה כי מפעל פורדו להעשרת אורניום יוסב ל"מרכז מחקר גרעין, פיסיקה וטכנולוגיה". כמו כן תמוהות ההחלטות כי במתקן תושארנה 1,044 צנטריפוגות מדגם IR-1 שאמנם אינן פעילות אולם הן ניתנות להפעלה תוך זמן קצר, וכן כי 348 צנטריפוגות שטרם השתמשו בהן להעשרת אורניום תוסבנה להפרדת איזוטופים יציבים. מנקודת מבט טכנולוגית ספק רב אם ניתן להסב את הצנטריפוגות של פורדו שנועדו להעשרת אורניום למטרת הפרדת איזוטופים יציבים, כנראה קל יותר להסב טנק לטרקטור. גרעיני האיזוטופים היציבים המתאימים להפרדה לשם שימוש בתחומי הרפואה, החקלאות או התעשייה, הינם קלים יותר וחלקם אף קלים ביותר ביחס לגרעין האורניום. כמו כן מההיבט הכימי תכונות תרכובות גזיות של איזוטופים יציבים שונות מזו של UF6 (תרכובת אורניום-הקסא-פלואוריד). לכן, אפשר כי תכנית האיזוטופים היציבים של הסכם JCPOA הינה שטות או אחיזת עיניים. ואכן ב-3 באוגוסט 2017 טען נשיא איראן רוחאני בקשר לפורדו: "אנו החזקנו את פורדו במסגרת ה-JCPOA כך שאם נרצה, ביכולתנו להעשיר אורניום לעשרים אחוזים תוך חמישה ימים."

דוגמה נוספת לקלות הדעת שמאפיינת את הסכם JCPOA מתייחסת למיכל המים הכבדים של הכור שאיראן הקימה ליד אראק במטרה להפיק בו פלוטוניום עבור נשק גרעיני. הוסכם כי מיכל הכור יורחק מהכור אך יישאר באיראן, ויהפוך לבלתי פעיל על-ידי מילוי כל פתחיו בבטון, כך שסבא"א תוכל לוודא שאינו בר שימוש ליישום גרעיני בעתיד. בדו"ח סבא"א מ-16 בינואר 2016, "יום יישום JCPOA" ובכל הדו"חות עד כה צוין כי: "מיכל הכור הורחק מהכור והפך לבלתי שמיש בעת ההכנה ל'יום היישום' והוא מוחזק באיראן". אולם מנגד, סאלחי, נשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית איים בספטמבר 2017 כי איראן עלולה לחדש במהירות את תכנית הגרעין הצבאית. בדבריו שתורגמו על-ידי מכון MEMRI (Middle East Media Research Institute) הוא התייחס בין היתר לכור המים הכבדים: "בפועל יצקנו בטון רק לכמה צינורות (חיצוניים) של הכור שקוטרם מספר ס"מ ואורכם 2 עד 3 מ', ולא לתוך הכור עצמו… אם יורו לנו לשקם את הכור הקודם ולקדם את התכנית הקודמת… יהיה עלינו לסלק את הקטעים הקדמיים והאחוריים של הצינורות הללו ולהתקין צינורת חדשים, וזאת רק תוך מספר חודשים." זאת ועוד, חמיד באיינג'אד, שגריר איראן בלונדון, שב-2015 היה חבר משלחת המו"מ האיראנית בווינה בעסקת ה-JCPOA, ציין בציוציו ב-22-21 בינואר כי איראן מילאה אך ורק את פתחי הליבה בבטון, כך שבמידת הצורך יהיה ניתן להחזירה לשימוש (הוא הוסיף וסיפר על התנהלות מאחורי הקלעים של הדיונים בווינה: "אחרי שאילצנו את חברי ה-P5+1 להרשות לנו לשמר את הכור באראק ככור מים כבדים ולחדש אותו, הם טענו כי משמעות חידוש הליבה… הינה החלפתה בליבה חדשה. ועל מנת למנוע שימוש בלתי רצוי (בליבה הישנה) יש לשגר אותה אל מחוץ לאיראן… איראן התנגדה לכך וציינה כי לא תסכים לשלוח כל מכשור גרעיני אל מחוץ למדינה. לאחר שיחות ארוכות היכרנו בכך שהיה למצוא דרך טכנית למנוע שימוש מיידי של הליבה. הם הציעו לרתך את הליבה, העשויה פלדה ולקצץ אותה לחתיכות… איראן התנגדה להצעה זו וציינה כי ברצונה להניח את הליבה במוזיאון לתצוגת הציבור, כדי להראות את יצירתיותם של המדענים האיראנים. לבסוף הוצע כי פתחי הליבה, לא הליבה עצמה, ימולאו בבטון כך שבלתי ניתן יהיה להשתמש בה מיידית."

בנוסף לכך שמתברר כי הפתרון שנמצא בהסכם ה-JCPOA לסוגיית כור המים הכבדים אינו מניח את הדעת, דברי באיינג'אד מציגים תמונה עגומה על אופן התנהלות דיוני ה-JCPOA.

ניתן לקבוע כי עסקת ה-JCPOA נתנה לאיראן רוח גבית ומימון למאמציה לפתח טילים בליסטיים, לפעול לערעור היציבות במזרח התיכון ולהמשיך בזריעת טרור בעולם. תרמו לכך התנהלותה הרופסת של סבא"א מול איראן בשנים האחרונות חרף החורים הרבים שבהסכם ה-JCPOA, וכן האיחוד האירופי אשר מתעקש על קיום ההסכם כמות שהוא. אולם נוכח עמידתה האיתנה של ישראל, שאליה הצטרפה ארה"ב בעקבות בחירת טראמפ לנשיאות, מתנהל מאמץ לשינוי המצב. זאת בפרט על-פי דיווח עדכני (Axios, 26/11), שלפיו מסרו פקידים במחלקת המדינה של ארה"ב כי בכוונת וושינגטון ללחוץ על סבא"א לבחון את הממצאים הישראליים על תכנית הגרעין האיראנית. יש בכך להגביר את התקווה כי המשטר יאולץ להסכים לשינוי העסקה, או שיוחלף במשטר חדש וליברלי יותר.

גרסה PDF

* סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית, ששימש כאנליסט בכיר בקהילת המודיעין הישראלית.

[email protected]

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Lt. Col. (res.) Dr. Raphael Ofek
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק

(Ph.D. Ben-Gurion University) Former senior analyst in IDF military intelligence and the Prime Minister’s Office. Specializes in WMD (Weapons of Mass Destruction) proliferation in the Middle East and North Korea. Email: [email protected]