מבט מבס”א מס’ 1,184, 27 במאי 2019
תקציר: המשך ההתעלמות הבינלאומית המתמשכת ממצוקת הנוצרים תחת שלטון הרשות הפלסטינית עלול להביא להיעלמותה של הנצרות במקום התהוותה המקורי.
שלושה אירועים חמורים התרחשו לאחרונה כנגד הנוצרים בשטחים הנשלטים על-ידי הרשות הפלסטינית (רש”פ) בלא שקיבלו כל תהודה בתקשורת העולמית והישראלית וזאת משום שאינם קשורים לישראל. ב-25 באפריל פנו תושביו המבוהלים של הכפר הנוצרי ג’פנה שליד רמאללה לרש”פ בתביעה להגן עליהם לאחר תקיפתם על-ידי חמושים מוסלמים. האלימות פרצה בעקבות תלונה שהגישה תושבת הכפר למשטרה לפיה תקף בנו של מנהיג בולט המזוהה עם ארגון פת”ח את משפחתה. בתגובה הגיעו עשרות אנשי פת”ח חמושים לכפר, ירו מאות כדורים באוויר, השליכו בקבוקי תבערה תוך השמעת קללות וגרמו לנזקים רבים ברכוש הציבורי. בנס לא היו פצועים או הרוגים. למרות תחינות התושבים, לא התערבה משטרת הרש”פ בפרעות במשך מספר שעות, ועד כה לא עצרה כל חשודים. מעניין לציין כי הפורעים קראו לתושבי הכפר לשלם ג’זיה – מס גולגולת שהוטל במהלך ההיסטוריה על מיעוטים לא מוסלמים תחת שלטון האסלאם ושקורבנותיו האחרונים היו הקהילות הנוצריות בעיראק וסוריה תחת שלטון דאע”ש.
האירוע השני התרחש בשעות הלילה של ה-13 במאי עת פרצו אלמונים לכנסייה השייכת לעדה המרונית במרכז בית לחם, חיללו את המקום וגנבו ציוד יקר השייך לכנסייה לרבות מצלמות האבטחה. שלושה ימים לאחר מכן הגיעה תורה של הכנסייה האנגליקנית בכפר עבוד שממערב לרמאללה לחוות חוויה דומה: אלמונים חתכו את הגדר, שברו את חלונות הכנסייה ופרצו לתוכה. הם חיללו את המתחם, חיפשו אחר דברים יקרי ערך וגנבו ציוד רב. כמו בשני המקרים הקודמים – לא נעצרו חשודים.
על פי אתר הפייסבוק שלה, זוהי הפעם השישית שהכנסייה המרונית בבית לחם נתונה למעשי ונדליזם ושוד, ובכלל זה הצתה (בשנת 2015) שגרמה נזקים ניכרים והביאה לסגירתו הממושכת של האתר. ואולם, למרות שמחמוד עבאס עצמו נכח במסיבת הפתיחה מחדש של הכנסייה לאחר שיפוצה (ב-24 לדצמבר 2018), הרי שההצתה, כמו גם מעשי פרעות וונדליזם במהלך השנים לא זכתה לכיסוי בתקשורת הפלסטינית ועל רבים מהם הוטל איפול מלא.
ספק אם גל הפרעות האחרון יביא למעצר חשודים כלשהם, לא כל שכן למיצוי הדין עמם. הדבר היחיד המעניין את הרש”פ הוא שאירועים מעין אלה לא ידלפו לתקשורת. לפיכך נוהגים אנשי הרש”פ להפעיל באורח קבע לחצים כבדים על הנוצרים לבל ידווחו על מעשי האלימות והוונדליזם מהם הם סובלים חדשות לבקרים ועלולים לפגוע בתדמית הרש”פ כגורם המסוגל להגן על חייו ורכושו של המיעוט הנוצרי הנתון לשליטתה, שלא לדבר על הצגתה כישות רדיקאלית הרודפת את המיעוטים הדתיים תחת חסותה – על השלכותיו השליליות האפשריות של דימוי זה על הסיוע המסיבי מהקהילייה הבינלאומית ובראש וראשונה ממדינות אירופה.
ואכן, למרות שהנוצרים בשטחי הרשות הפלסטינית נמנעים מלומר זאת בפומבי, גורמים רבים בקרבם חוששים, ובצדק, מהרחבת התוקפנות המוסלמית כנגד המיעוט הנוצרי. חששות אלה מקבלים משנה תוקף לאור השתיקה הרועמת באמצעי התקשורת המערביים (והישראליים) נוכח היעלמותו המתמשכת של המיעוט הנוצרי בשטחי הרשות (ואדמות האסלאם באורח כללי) – בניגוד בולט לצמיחתה, שגשוגה והשתלבותה הגוברת של הקהילה הנוצרית בישראל גופא. על הנוצרים בעולם המערבי לדרוש מהרשות הפלסטינית לעצור את החשודים בתקיפות האחרונות ולהציב שמירה על מקומות הפולחן הנוצריים תחת שלטונה. המשך ההתעלמות הבינלאומית ממצוקת הנוצרים תחת שלטון הרש”פ אינו יכול שלא להביא להיעלמותה של הנצרות במקום התהוותה המקורי.
* ד”ר אדי כהן הוא חוקר במרכז בס”א.