חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חיזבאללה

אירועי ה-7 באוקטובר וההתקפות של חיזבאללה בגבול הצפון מעלים מחדש את השאלה האם למרכיב האנרגטי בלבנון יכול להיות תפקיד מרסן במדיניות חיזבאללה כלפי ישראל, כפי שנטען בעקבות הסכם הגבול הימי בין המדינות באוקטובר 2022. ניתן לזהות כי במהלך חודשי הלחימה עלו דיווחים על לחץ פנימי שמפעילה ביירות על חיזבאללה שלא להסלים את המאבק בישראל עקב חוסר הרצון להחריף את המשבר העמוק ממילא שלבנון נמצאת בו. משבר זה כולל הפסקות חשמל תכופות בביירות, מחסור חסר תקדים בדלק בכל המדינה, ועיכובים בחיפושי הגז במימי לבנון. במידה והמשבר האנרגטי של לבנון אכן מביא לתהליך של "התמרכזות" חיזבאללה בתוך הזירה הכלכלית והפוליטית של לבנון, ייתכן שישראל, בתיווך ארצות הברית, תוכל לנצל זאת באופן שיתרום לריסון חיזבאללה ולהחזרת היציבות בגבול הצפון.
מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה" הוו דגם בזעיר אנפין למלחמות העתיד. איראן וגרורותיה סוריה, החזבאללה והחמאס אינם משקיעים כמעט דבר במערכות נשק "קלאסיות" של מלחמה בעצימות גבוהה. במקום זאת הם בונים ורוכשים כמויות עצומות של טילים ורקטות. בכל מערכה עתידית יהיה העורף הישראלי כולו נתון למתקפה עזה של טילים ורקטות בעוצמה שלא ידענו כמותה. מאמר זה סוקר את אמצעי המענה של ישראל למתקפת הרקטות

תפריט נגישות