מבט מבס”א מס’ 1,658, 24 ביולי 2020
תקציר: על-פי השערות בתקשורת הבינלאומית ניתן לזהות את טביעת אצבעותיהן של ישראל וארה”ב בפיצוצים שאירעו לאחרונה באיראן. המשמעותי שבהם ארע בבית מלאכה במפעל העשרת האורניום בנתאנז ששימש להרכבת צנטריפוגות מתקדמות ושהריסתו תביא ככל הנראה לעיכוב של שנה עד שנתיים בפרויקט הצנטריפוגות האיראני.
האם היו ישראל וארה”ב מעורבות בסדרת הפיצוצים שהיו לאחרונה באיראן, ובעיקר בפיצוץ (ב-26 ביוני) במפעל חו’ג’יר לייצור דלק טילי הממוקם ליד המתחם הצבאי פארצ’ין ובפיצוץ במפעל העשרת האורניום בנתאנז ב-2 ביולי?
לשתי המדינות יש אינטרס ברור לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית, וקרוב לוודאי אף יכולות טכנולוגיות ומודיעיניות מתקדמות ביותר המאפשרות פגיעה קשה באיראן. לפיכך לא ניתן לשלול לחלוטין שאחת מהן, או שתיהן, היו מעורבות בפיצוצים. מה גם שנגיף הסטקסנט, תולעת מחשבים זדונית שפגעה בשנת 2010 בכ-1,000 צנטריפוגות איראניות, יוחס לפיתוח משותף של סוכנויות הביון האמריקניות והישראליות.
עם זאת נותר סימן שאלה לגבי מקור הפיצוצים, ובמיוחד זה שהרס בית מלאכה על-קרקעי לפיתוח והרכבת צנטריפוגות מתקדמות במתחם נתאנז: האם המדובר בפצצה מופעלת באמצעות שעון זמן שהוגנבה למתחם או במתקפת סייבר. אם אכן המדובר בפצצה מתוזמנת, הדבר מחזק את הודעתו של ארגון האופוזיציה האיראני “פנתרי המולדת” שאנשיו אחראים לפיצוץ.
הפיצוצים הביכו את המשטר האירני שנמנע מהפניית אצבע לישראל ו/או ארה”ב וטען בתחילה שהמדובר בתאונות, קרוב לוודאי עקב חשש מהגררות לעימות ישיר העלול לחשוף את חולשותיה המודיעיניות, צבאיות, וכלכליות של טהראן. אולם עם התרבות הפיצוצים הזהיר דובר משרד החוץ האיראני ש”כל מדינה שתיחשב אחראית לפיצוץ במרכז העשרה גרעיני בנתאנז… צריכה לצפות לתגמול איראני חזק”.
לא קשה להבין החרפת טון זו. סדרת הפיצוצים, ובמיוחד זה בנתאנז, היוותה התקפה על ספינת הדגל של פרויקט הגרעין האיראני. בנובמבר 2019 השתתף נשיא ארגון האנרגיה האטומית האיראני באירוע התקנתו והפעלתו של מערך חדש בנתאנז המכיל 30 צנטריפוגות IR6 מתקדמות בעוד שדובר הארגון הצהיר שהגברת שיעור ההעשרה מתבצעת “בהתבסס על צרכינו וההוראות שניתנו, וביכולתנו לייצר 5%, 20%, 60% או כל אחוז אחר של אורניום מועשר” (העשרה ל-60% הינה המקפצה האחרונה להעשרה לאיכות נשק גרעיני).
ניתן להעריך שהפיצוץ בנתאנז לא ישבש באופן דרמטי את תוכנית הצנטריפוגות המתקדמת של איראן. עם זאת, יש בו על מנת להאט את פריסת הדגמים האחרונים של מכונות אלה לכשנה עד שנתיים. זאת, מכיוון שהידע בתחום ייצור הצנטריפוגות עדיין קיים ומכיוון שכנראה לא כל הצנטריפוגות המתקדמות אוחסנו בבית המלאכה בנתאנז שנהרס. כך או כך, היה זה עיתוי מתאים לביצוע התקיפה בשל המידע הרב שנחשף על מאמצי פיתוח הצנטריפוגות המתקדמות כפי שפורסם בדו”ח האחרון של סבא”א.
במידה וישראל אכן הייתה מעורבת בפיצוץ בנתאנז, הרי שמעבר לנזק המידי שגרמה סביר שביקשה לאותת למשטר בטהראן כי בכוונתה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה לבלימת פרויקט הגרעין האיראני וכי ידה הארוכה עשויה להגיע לכל מקום באיראן, כפי שהוכח על-ידי הברחת הארכיון הגרעיני האיראני לישראל בשנת 2018.
זה אינו איום סרק. סביר להניח שמידע רב אודות מאמציה הגרעיניים של איראן שנמצא בארכיון הגרעין מתייחס בין היתר לגורמים האיראנים המעורבים במאמץ הגרעיני – החל באישים במערכות הפוליטיות והתפעוליות, דרך מדענים המעורבים בתהליך, וכלה באתרים בהם בוצעו פעילויות פיתוח נשק גרעיני. בנוסף מאפשר מערך לווייני הריגול שישראל מפעילה, אליו הצטרף לאחרונה הלוויין אופק 16, לאתר כל פעילות חשודה באזור כבר בשלביה הראשונים, בין אם על פני השטח ובין אם מתחתיו. בכך מתאפשר לקהיליית המודיעין הישראלית לנתח את המצב לאשורו ולהמשיך להפתיע את איראן.
סא”ל (מיל’) ד”ר רפאל אופק הוא מומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית, אשר שרת בעבר כחוקר בכיר בקהיליית המודיעין הישראלית.