ב-13 בדצמבר 1992 נחטף ונרצח רס”ב ניסים טולדנו, שוטר משמר הגבול. הרצח הוביל למעצר ולגירושם של 415 פעילי חמאס והג’אהד האסלאמי למחנה מרג’ אזהור בלבנון. בין המגורשים היה השיח’ בסאם ג’ראר. ב-1993 פרסם ג’ראר את ספרו זואל אסראאיל 2022 (חורבן ישראל בשנת 2022). ג’ראר פרסם את נבואתו במדיות השונות בהן הוא מוכיח באותות ובמופתים מדוע הנבואה על חורבן ישראל צפויה להתקיים עוד השנה. ניתן לראות ברשתות השונות תמיכה רחבה של פלסטינים המאמינים בכך. האמונה כי קיומה של ישראל זמני נותן כח למפגעים ולארגוני הטרור ובראשם חמאס, לפעול ביתר שאת כדי להגשים את הנבואה ומכאן הצפי להחמרה באירועי הטרור בזמן הקרוב.
ב-13 בדצמבר 1992 נחטף רס”ב ניסים טולדנו, שוטר משמר הגבול. החטיפה בוצעה על-ידי תא של גדודי עז אלדין אלקסאם. בחוליית החמאס החוטפת היו מחמוד עטון מצור באהר ממזרח ירושלים, מאג’ד אבו קטיש תושב ענאתא ומוסא עכארי. שלושתם הורשעו ונדונו למאסר עולם, שוחררו בעסקת שליט ב-2011 ומהווים חלק מהנהגת חמאס היושבת בתורכיה. רצח טולדנו ב-1992, הוביל למעצר המוני של פעילי חמאס ולגירושם של 415 פעילי חמאס והג’האד האסלאמי למחנה מרג’ אזהור בלבנון. בין המגורשים היה השיח’ בסאם ג’ראר. מורה במקצועו ואחד מראשי חמאס בגדה המערבית. עוד בהיותו בלבנון ב-1993 פרסם את ספרו זואל אסראאיל 2022 (חורבן ישראל בשנת 2022), המבוסס על ניתוח פסוקים מקורי של סורה 17 בקוראן.
סורה 17 בקוראן ידועה יותר בשמה סורת אלאסראא ואלמערג’ – כלומר סורת מסע הליל של הנביא מחמד ועלייתו לשמיים. אולם לסורה זו יש שם נוסף והוא סורת בנו אסראיל, זוהי אף הסורה היחידה בקראן בה מופיע אזכור מפורש של מסגד אלאקצא. “ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מהמסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו” (קראן, 17: 1). בהמשך הסורה מופיע הפסוק הבא המרמז על שחיתות בני ישראל כלומר היהודים.
“מסרנו לבני ישראל בספר לאמור, פעמיים תחמסו את הארץ ותתנשאו מאוד. כאשר התקיימה הפעם הראשונה שלחנו בכם את עבדינו גיבורי המלחמה והם פשטו אל תוך המושבות, וכך קוימה ההבטחה. אחר חידשנו את כוחכם להשיב מלחמה שערה והמצאנו לכם רכוש ובנים והרבינו את שורותיכם. כאשר התקיימה הפעם השנייה שילחנו בכם את עבדינו למען יכלימו את פניכם ויכנסו אל המסגד כשם שנכנסו אליו בראשונה ולמען יחריבו את כל אשר כבשו. אולי יואיל ריבונכם לרחם עליכם ואולם אם תשובו לסורכם נשוב גם אנו…” (קראן, 17: 4 – 8).
מהי הפעם הראשונה? מהי הפעם השנייה בה השחיתו בני ישראל כלומר היהודים? הפרשנים חלוקים על כך, אך כולם מסכימים כי פסוקים אלו מתייחסים ליהודים המוזכרים כבני ישראל. פרופסור אורי רובין המנוח בפירושו לקראן ציין בהערותיו כי הפעם הראשונה היא חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה”ס, ואילו הפעם השנייה מציינת את חורבן בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה. אך פרשנים אסלאמיים בייחוד כאלו המזוהים עם ארגון חמאס והג’האד האסלאמי נוטים לפרש את הפעם השנייה (אלועד אלאחרא) כמתייחסת לתקופתנו אנו. לפי פרשנות זו הפעם הראשונה היא חורבן בית המקדש היהודי שהוזכר לעיל, ולפי חלקם אף חורבן הקהילות היהודיות בחצי האי ערב והפעם השנייה המובטחת היא חורבן מדינת ישראל. אולם מתי היא תקרה?
ג’ראר מתבסס בספרו בן 100 העמודים על גימטרייה המקובלת בעולם הערבי ביחס לאותיות האלף-בית הערבי. המקום היחידי בקראן בו מופיע השם בנו אסראאיל בכתיב הערבי וגם מסגד אלאקצא הינו סורה 17, לפיכך, התשובה לאורך ימיה של מדינת ישראל רמוז בסורה זו. הגימטרייה הערבית של שני הביטויים מבחינה מספרית היא 361 המסמלים 361 שנות שמיטה במחזוריות מדי שבע שנים. ג’ראר אף מציין שגלות עם ישראל מארצו קרתה בגלל אי-קיום מצוות השמיטה על-ידי עם ישראל. לצורך כך מתבסס ג’ראר על מקורות יהודיים המקשרים בין אי-קיום מצוות השמיטה לחורבן בית המקדש ולגלות עם ישראל.
בספר ויקרא נכתב: והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה. ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב והייתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה. אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה ואתם בארץ אויבכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה. כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתותכם בשבתכם עליה. (ויקרא, כ”ו, ל”ב-ל”ה). רש”י, פרשן המקרא הנודע מציין כי בשל אי-קיומם של 70 שמיטות גלו בני ישראל ל-70 שנה עד שחזרו ארצה ובנו את בית המקדש השני.
השיח’ ג’ראר מאמץ את פרשנות רש”י וממשיך בדרך זו תוך שילוב פרשני שתכליתו wishful thinking. נקודת המוצא של ג’ראר היא שנת 586 לפנה”ס. השנה המסמלת את חורבן ממלכת יהודה וסוף תקופת מלכי בית דוד. זו לשיטתו הפעם הראשונה בה השחיתו בני ישראל ובאו על עונשם. משנת 586 לפנה”ס ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 עברו בדיוק 361 שנות שמיטה. משנת 586 לפנה”ס ועד 1967 עברו 364 כמניין בנו אסראאיל בכתיב העות’מאני המקובל. לאחר כניסת ישראל להר הבית ושחרור ירושלים החלו בני ישראל את מחזור השמיטה ה-365 מאז חורבן בית המקדש הראשון. אך כיצד ניצן לקבוע על סמך הקראן את משך ימיה של מדינת ישראל?
כאן ממשיך ג’ראר ומתבסס על פסוקים 76 -77 בסורת אלאסראא, המגדירים לשיטתו את משך ימיה של מדינת ישראל. פסוקים אלו אומרים:
“הם כמעט שהניעוך לצאת מהארץ (הכוונה לפי המפרשים- ארץ הקודש כלומר פלסטין), או אז לא היו זוכים להישאר כי אם זמן קצר אחריך” (פסוק 76).
“כך הייתה דרכנו עם השליחים אשר שלחנו לפניך ולא תוכל לשנות את דרכנו (פסוק 77).” פסוק בן 11 מילים במקור הערבי.
לפי ג’ראר פסוק 76 משמעותו הינה 76 שנים אסלאמיות הנקבעות לפי לוח השנה הירחי. כלומר 74 שנים לפי הלוח הגרגוריאני המקובל (ג’ראר אף מראה בקיאות בשיטת העיבור המקובלת בחישוב לוח השנה היהודי). משנת 1948 ועד 2022 חלפו 74 שנות שלטון יהודי של בני ישראל בארץ הקדושה. כל מילה מתוך 11 המילים המופיעות בפסוק 77 בסורת אלאסראא מייצגת לפי ג’ראר שנת שמיטה. חישוב מהיר מעלה כי מהקמת מדינת ישראל בשנת 1948 ועד עתה חלפו 10 מחזורים של שנות שמיטה ובשנת 2022 אמור להסתיים המחזור של שנת השמיטה ה-11 מאז הקמת ישראל שאז תוחרב המדינה חס וחלילה. חשוב לציין כי חורבן בית המקדש בשלהי שנת שמיטה לקוח אף הוא מהמקורות היהודים.
ג’ראר עצמו פרסם את נבואתו בכלל ערוצי המדיה השונים וקיימים סרטונים רבים ברשתות החברתיות ו-ביוטיוב, בהם הוא מוכיח באותות ובמופתים ובחישובים גיאומטריים נוספים מדוע הנבואה לפי חורבן ישראל צפויה להתקיים עוד השנה. ניתן לראות ברשתות השונות תמיכה רחבה של פלסטינים המאמינים בכך. ברשתות החברתיות אף הפיצו האשתג בשם: אלועד אלאוחרא – כלומר ההבטחה האחרונה, כפי שמופיע בתחילת סורת אלאסראא. אף מלחמת רוסיה-אוקראינה נתפסת כחלק ממהלך האלוקי הנשגב שנועד לאפשר את קיום הנבואה. היהודים, כך נטען, יודעים כי זמנה של מדינתם קצוב, כי כך כתוב בתורה. השיח’ ג’ראר אף מספר על יהודייה זקנה מעיראק שאמרה זאת כבר ב-1948. האמונה כי קיומה של ישראל זמני נותן כוח למפגעים ולארגוני הטרור ובראשם חמאס, לפעול ביתר שאת כדי להגשים את הנבואה ומכאן הצפי להחמרה באירועי הטרור בטווח הזמן הקרוב. מה יקרה לאחר שנת 2022? קשה לדעת, האם יהיה משבר באמונה או שמא תימצא דרך אחרת לחשב את קיצה של ישראל. ייתכן מאוד כי חוסר התגשמות הנבואה שזכתה לתפוצה רחבה תוביל לבסוף להשלמה עם עצם קיומה של מדינת ישראל.
*ד”ר (סא”ל מיל’) שאול ברטל הוא חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שימש בשורת תפקידי ביטחון ביהודה ושומרון, מרצה לעניינים פלסטיניים ואסלאם פונדמנטליסטי באוניברסיטת בר-אילן