הרושם של דשדוש במהלכי המלחמה של רוסיה באוקראינה, מעצים את הפרשנויות במערב בדבר כישלון אסטרטגי מהדהד של ולדימיר פוטין. ערפל הקרב, לפחות כפי שמשתקף בסיקור מן הצד הרוסי, הופך לאבן שואבת לתיאוריות קונספירציה ובוודאי כבסיס לדיסאינפורמציה אינטנסיבית, המוצאת כר נוח באמצעי התקשורת המערביים. בפרשנויות המתייחסות לפן המערכתי של צבא רוסיה נעדר מרכיב מהותי שהוא חלק בלתי נפרד מתורת הלחימה הרוסית – ההונאה המערכתית. סביר להניח שכשבכירים בצבא רוסיה ממקדים דגש לעבר מזרח אוקראינה הם מכינים את הקרקע להתקפה רבתי על הבירה קייב. לפי אותו הגיון, כאשר מוסקבה טוענת כי לא תפעיל נשק גרעיני טקטי בלחימה, סביר כי אופציה זו מונחת עתה על השולחן.
הרושם של דשדוש במהלכי המלחמה של רוסיה באוקראינה, מעצים את הפרשנויות במערב בדבר כישלון אסטרטגי מהדהד של ולדימיר פוטין. אין תמה כי אנו עדים, חדשות לבקרים, לתחזיות המחשבות את קיצו של הנשיא הרוסי, ייתכן אף באמצעות קשר להפלתו על-ידי מי ממעגל מקורביו בצמרת הקרמלין ואפילו בידי ראשי הצבא. ערפל הקרב, לפחות כפי שמשתקף בסיקור מן הצד הרוסי, הופך למעין אבן שואבת לתיאוריות קונספירציה ובוודאי כבסיס לדיסאינפורמציה אינטנסיבית, המוצאת כר נוח באמצעי התקשורת המערביים.
הודעת ראש אגף המבצעים של הצבא הרוסי הגנרל סרגיי רודסקוי (ב-25 במארס) לפיה “הכוחות והאמצעים הצבאיים שלנו יתמקדו במוקד החשוב ביותר, שחרור מוחלט של דונבאס”, וכי המבצע הצבאי המיוחד, שמלאו לו חודש ימים, הגשים את השלב הראשון של מטרות המלחמה שהוצבו לצבא, ולכן מעתה יתמקד המבצע בבלימת מאמצי אוקראינה להשתלט מחדש על שטחי דונבאס שבשליטת הבדלנים. רודסקוי טען שההתקפות על קייב וערים מרוחקות נעשו רק כדי לשלול מאוקראינה את היכולת לשלוח חיילים או תגבורות של אמצעי לחימה לדונבאס.
גורם אמריקני בכיר בפנטגון שהתייחס להודעתו של רודסקוי כפר בגרסה הרוסית וחידד כי לארה”ב הערכה שונה לגבי המצב בחזית האוקראינית. לטענתו, כשלים במודיעין, במערך השליטה והבקרה ובממד הלוגיסטי, נותנים אותותיהם ועלולים לאלץ את רוסיה להרהר מחדש בעצם ההיגיון שבפתיחת המערכה. בלשונו “הם העריכו יתר על המידה את יכולתם לכבוש כל מרכז אורבני ומנגד, המעיטו בהערכת התנגדות האוקראינית”. אשר על כן, סבור המודיעין האמריקני כי הרוסים, לפחות לפי שעה, אינם ממשיכים בהכנות לתקיפה קרקעית כלפי בירת אוקראינה, קייב.
האם אמנם כשלה רוסיה בהתמודדות הצבאית מול אוקראינה? התשובה לכך היא לכאורה כן, כפועל יוצא של העדר הישגים טריטוריאליים איכותיים עד כה. אולם ספק אם בידי המערב מידע קונקרטי על התוכניות האופרטיביות של צבא רוסיה, לוח הזמנים שהוגדר לכוחות, מתווה הקצאת הכוחות מול המשימות הייעודיות, וכן על אורך הנשימה האסטרטגי מבחינת זמינות חימושים מדויקים ומערכות לחימה עיקריות.
זאת אף זאת; מהתבטאויות גורמים בפנטגון נראה כי ההערכה העדכנית של המודיעין האמריקני נוטה לקבל, הלכה למעשה, את הודעת ראש אגף המבצעים של הצבא הרוסי לפיה ההתמקדות המבצעית באוקראינה תהיה באגף המזרחי של המדינה, קרי, בחבל דונבאס.
העובדה כי בימים האחרונים מעצימים הרוסים את היקף התקיפות האוויריות והארטילריות על יעדי איכות ועל מרכזים עירוניים באוקראינה, היא ביטוי ברור לנחישותו של פוטין לחלץ הישגים מהותיים מבחינתו, אם על-ידי דחיקתו של נשיא אוקראינה, זלנסקי, אל הקיר, או לחילופין, עליית מדרגה בממד הצבאי, עד כדי שינוי כללי המשחק, כביטוי פריבילגי השמור למעצמה.
מבט מפוכח כלפי ההתכתשות הצבאית בשטח אוקראינה, סביר שיחדד את העובדה של העדר קרבות של ממש עד כה, בפרט בפרמטר של שריון בשריון; אדרבא, למעט קרבות אוויר ספורדיים, נוקט צבא אוקראינה במאפיינים של לוחמת גרילה, שתכליתה ‘זינוב’ בטורי שריון רוסיים וציד מזדמן של כלים משוריינים, באמצעות נשק נ”ט מתקדם. האוקראינים רשמו גם הצלחות מסוימות בירי טילי נ”מ שהפילו מטוסי תקיפה ומסוקים רוסיים.
מזדקר לעין כי הנשק העיקרי המופעל על-ידי אוקראינה ובראש וראשונה על-ידי הנשיא זלנסקי הוא נשק הדיפלומטיה הציבורית, לצד הפעלת מערכת משומנת של לוחמה פסיכולוגית, המסתמנת כאפקטיבית ביותר.
מעשית, מסתמן עתה כי הנשיא וולודימיר זלנסקי מתפכח מאשליית ההיחלצות המערבית הבלתי מותנית לעזרתו. דרישתו להכרזה על ‘אזור אסור לטיסה’ (No Fly Zone) נדחתה כבלתי ריאלית, ובקשתו לקבלת מטוסי קרב זכתה ל’כתף קרה’. יש להביא בחשבון כי אכזבתו מההחלטות הנרפות של הפסגה המיוחדת של חברות נאט”ו בבריסל (24 במארס), תוביל את זלנסקי למתן באורח מהותי את עמדותיו במשא ומתן המתנהל עם רוסיה.
כך או אחרת, בפרשנויות המגוונות הרואות אור בימים אלה, המתייחסות לפן המערכתי של צבא רוסיה, נעדר מרכיב מהותי שהוא חלק בלתי נפרד מתורת הלחימה (הדוקטרינה) הרוסית והוא ה’הונאה המערכתית’ (הידועה בספרות הצבאית בשם הגנרי ‘Maskirovka’). סביר להניח כי הצבא הרוסי טרם מיצה בפועל את ‘מכפיל הכוח’ המגולם ב-‘מסקירובסקה’. לפיכך, יהא זה נכון להניח כי כאשר בכירים בצבא הרוסי ממקדים דגש לעבר מזרח אוקראינה, הם מכינים את הקרקע להתקפה רבתי על הבירה קייב. לפי אותו היגיון, כאשר מוסקבה טוענת כי לא תפעיל נשק גרעיני טקטי בלחימה, דווקא סביר כי אופציה זו מונחת עתה על השולחן.
ניתוח מציאותי וזהיר של המצב הנוכחי בין רוסיה לבין אוקראינה, אפשר שיציף את הסתמנותה של מגמת ‘התקפלות מפוארת’ של נשיא אוקראינה, עד כדי קבלת חלק הארי של דרישות הסף של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, שהיו העילה לפלישה הרוסית.
* אל”מ (מיל’) ד”ר רפאל בוכניק–חן מומחה לענייני המזרח התיכון ויחסים בינלאומיים. שירת 26 שנים בחיל המודיעין. כיהן שלוש שנים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון. כיום חוקר בכיר במרכז בס“א.