אידאולוגיה מהפכנית עושה שימוש נרחב בתיאור היריב והסכנות הנשקפות ממנו כתנאי הכרחי להצדקת דרכה וערכיה. יצירת קו אפולוגטי המבליט את היריב החיצוני, המאיים והבלתי לגיטימי, לשם חיזוק האחדות מבית אינו חדש בהוויה האיראנית בפרט ובשיעה בכלל. נראה כי העיסוק הנרחב של בכירי הממסד המהפכני בהבניית מסגרת היריב הפכה עם הזמן לסימן היכר בהתנהלותה של הרפובליקה האסלאמית.