התנערותו של מאיר שלו ממורשתו של רבי עקיבא עומדת בסתירה להשקפתו ההיסטוריוסופית של דוד-בן-גוריון, אם לא לרוחה החלוצית של הציונות, שראה עצמו כתלמידו וממשיך דרכו של התנא הדגול.