זה עשרות שנים שצבאות המערב שוקדים, ללא הצלחה מרובה, על פיתוח רכב קרבי משוריין שיספק מענה הולם לזירת הלחימה המשתנה (במיוחד לחימה באזורים עירוניים וכפריים צפופים) ולמגוון האיומים המבצעיים (כמו רקטות קצרות טווח מהמארב, מוקשים ומטעני צד). טכנולוגיות המיגון הקיימות כנגד איומים אלו מורכבות, יקרות, וכבדות עד כדי הפיכתן לבלתי מעשיות, ואילו הניסיון לעקוף את הצורך במיגון ראוי על-ידי רתימת טכנולוגיות מתקדמות בתחום האש, החישה, והניידות לנטרול האיומים בטרם יופעלו, רחוק מלתת תשובה מבצעית ראויה. הואיל ושרידות הפלטפורמה והצוות אינה דרישה מבצעית נוספת אלא דרישת סף הכרחית לדומיננטיות מבצעית, פיתוח הרכב הקרבי החדש מחייב חשיבה טכנולוגית הנדסית ותפעולית מסוג אחר.
