דוד בן-גוריון הבין כי מדינה היא הרבה יותר מישות משפטית וכי ייחודה של ישראל יוצר מתח מתמיד בין המדינה כמנגנון מוסדי סדור ובין המדינה כאמצעי בתהליך גאולה לאומי. בכך מוסבר מדוע לשיטתו, גם לאחר הקמתה, ישראל תמשיך להיות "מדינה שבדרך", כאמצעי למימוש חזון אינסופי.