המלחמה בעזה חשפה מספר חולשות משמעותיות במשק החשמל הישראלי שאין להן פתרון מידי, אך אין תמימות דעים בנוגע למידת הנזק שייגרם במידה שהמלחמה בצפון תתרחב. תרחישי הקיצון נעים בין מספר שעות למספר ימים של עלטה בערים הגדולות ובמרכז הארץ, למספר שבועות באזורי הגבול. ההערכות תלויות גם בשלב תהליך ייצור החשמל אשר נפגע, החל מאסדות הפקת הגז, דרך תחנות הכוח, ועד קווי המתח של רשת החשמל. תרחישים אלו מחייבים את האזרח הישראלי, אשר אינו רגיל להפסקות חשמל, למעט רגיעה ואורך רוח. לטווח הארוך, המהלכים הנדרשים עבור הגברת ביטחון משק החשמל הישראלי כוללים הקמת תשתיות יקרות והקלה משמעותית ברגולציות אשר יזדקקו למספר שנים לביצוען ולתמיכה ממשלתית ישירה. מהלכים אלו כוללים חיפוש שדות גז נוספים והקמת צינורות גז לגיבוי, ביזור רב יותר של משק החשמל באמצעות טכנולוגיות סולאריות, שדרוג קווי הולכת החשמל, קידום טכנולוגיות מימן לאגירת חשמל, ואחסון רב יותר של דלקים לשעת חירום. אחת מנקודות האור של המלחמה נוגעת למעמד האזורי של ישראל בכל הקשור לחיבוריות וייצוא אנרגיה. התלות של מצרים וירדן בגז הישראלי הוכיחה את עצמה כגורם ממתן במלחמה, ותוכניות לחיבור צינורות וקווי חשמל ממדינות המפרץ לאירופה דרך ישראל זכו לתמריץ נוסף בעקבות התקיפות של החות'ים בבאב-אל-מנדב.