חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תוצאות חיפוש עבור: Iran

ב-25 באוגוסט 2021 אישר הפרלמנט האיראני את מועמדותם של מרבית שרי הקבינט (למעט שר אחד) ובכך ניתן אות הפתיחה למימוש מדיניות הנשיא הנבחר אבראהים ראיסי. רקעם של המועמדים ועמדותיהם הפוליטיות לא מותיר ספק רב באשר לאופי התנהלות הממשלה העתידית.
כינון היחסים הדיפלומטים בין בחריין לבין ישראל מהווה הישג מרשים הטומן בחובו הזדמנויות רבות לשינוי במאזן הכוחות האזורי. עם זאת, המבנה הדמוגרפי העדין השורר באמירות מחייב את העוסקים בעשייה הדיפלומטית להכיר היטב את מאזן הכוחות השברירי בין מוסד המלוכה לבין שלל גורמי האופוזיציה, שחלקם נתמכים על-ידי איראן.
הסכם השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות מציב בפני המשטר בטהראן דילמה הנובעת משיקולי פנים וחוץ כאחד: חשש מהתגבשות גוש חוסם לשאיפותיו האזוריות שמעוז פעולתו הוא במפרץ הפרסי, והצורך להוכיח לאזרחיו שהקו המהפכני הננקט מעל לארבעים שנה מניב פירות.
בניגוד לעיתות שגרה בהן יש למבצעים מיוחדים ערך משמעותי (בעיקר מודיעיני וחשאי), לא זו בלבד שתרומתן להכרעת מלחמות ו/או עימותים צבאיים נרחבים מוגבלת ביותר אלא שהענקת משקל יתר ליחידות המיוחדות בנסיבות אלו התגלתה לא פעם כמזיקה ביותר.
חרף משבר הקורונה וכלכלתה המתדרדרת ממשיכה איראן בהעשרת אורניום ופיתוח תכנית הטילים והחלל, כמו גם במאבק עם ארה"ב על השיט במפרץ ובעימות מול ישראל בסוריה. נראה כי נוכח התעצמות המרי האזרחי באיראן חושש המשטר האסלאמי שהפגנת חולשה עלולה להביא לקץ שלטונו ולפיכך הוא מפגין שרירים כלפי אזרחיו והעולם החיצון.
החלטתו של בית הנבחרים התובעת מהנשיא טראמפ לחדול מכל פעילות צבאית נגד איראן וצבאה אלא אם כן קיבל מראש את אישור הקונגרס או שהפעולה נדרשה נגד איום צבאי ודאי על ארה"ב, מסוכנת לביטחון ארה"ב (והעולם) ומעלה תהיות לגבי ישימותו של הסכם הגנה ישראלי-אמריקני.

תפריט נגישות