מבט מבס”א מס’ 580 , ה6 בספטמבר 2017
תקציר: המתיחות בין ארה”ב לבין צפון קוריאה גברה מאוד בעקבות שני השיגורים של טילים בין יבשתיים ב-4 וב-28 ביולי, והגיעה לשיא חדש וכמעט לנקודת הרתיחה. הניסוי הגרעיני השישי שערכה צפון קוריאה ב-3 בספטמבר מצביע ככל הנראה על הגעתה ליכולת מתקדמת למדי בפיתוח נשק גרעיני. יש תימוכין לכך בתמונות שסוכנות הידיעות הצפון קוריאנית הציגה מספר שעות לפני הניסוי הגרעיני, בהן נראה קים ג’ונג-און צופה בהתקן נפץ גרעיני שניתן להתקינו בראש קרבי של טיל בליסטי בין יבשתי. חרף התגרויותיו של קים ולמרות החשש שעוצמתה הגרעינית של פיונגיאנג תגיע לנקודת האל-חזור, קשה להניח כי טראמפ יסתכן בלוחמה קרקעית נגדה. עם זאת לא נראה כי ל”מלחמת המילים” יש השפעה על קים, ולכן ייתכן כי טראמפ ייאלץ לפתוח במבצע אווירי להשמדת מטרות אסטרטגיות בצפון קוריאה.
כבר לפני מספר חודשים נראה היה כי פיונגיאנג עומדת לבצע את הניסוי הגרעיני השישי שלה. הרגע הזה הגיע עתה, ב-3 בספטמבר. לפי מכון המדידות הגיאולוגיות של ארה”ב (USGS), רעש האדמה כתוצאה מהפיצוץ באזור Punggye-ri, אתר ניסויי הגרעין של צפון קוריאה, היה בעוצמה סיסמית של 6.3. בסין נמדד רעש אדמה נוסף בעוצמה של 4.6, כנראה כתוצאה מהתמוטטות תת-קרקעית של סלעים בעקבות הניסוי הגרעיני. תפוקת הפיצוץ של הניסוי מוערכת במאה קילוטון או יותר. לפי הודעת KCNA, סוכנות הידיעות של צפון קוריאה “ניסוי פצצת המימן זכה להצלחה מושלמת”, והניסוי “ציין מאורע חשוב ביותר בהשגת המטרה הסופית של השלמת הכוח הגרעיני של המדינה”.
בנוסף, מספר שעות לפני ביצוע הניסוי הגרעיני נמסר על-ידי KCNA, כי צפון קוריאה הצליחה לפתח פצצת מימן (תרמו-גרעינית) בעלת “כוח הרסני אדיר”, שניתנת להרכבה על טיל בליסטי בין-יבשתי. לטענת KCNA, ניתן לכוונן את עוצמת הפיצוץ של הפצצה בין עשרות למאות קילוטון, וניתן לפוצצה בגובה רב על מנת ליצור תקיפת EMP (פולס אלקטרומגנטי) אדירה בהתאם למטרות האסטרטגיות.
מנהיג צפון קוריאה, קים ג’ונג-און, הגיע בטרם ביצוע הניסוי הגרעיני למכון לנשק גרעיני של ארצו כשהוא מלווה במדעני גרעין, וצולם בעודו “צופה בטעינת פצצת המימן בטיל הבליסטי הבין יבשתי החדש”. התמונות ששוחררו לפרסום על-ידי KCNA, הראו את קים בוחן את הפצצה, שצורתה כצורת בוטן וצבעה כסוף ועל הקיר הסמוך תלוי שרטוט החתך של הראש הקרבי של הטיל הבין יבשתי Hwasong-14 כשמותקנת בו הפצצה. לדברי קים, שצוטטו, פצצת המימן הינה כולה “תוצרת עצמית”, ולפיכך “ביכולת מדינתו לייצר פצצות גרעיניות עוצמתיות כאוות נפשה”.
אמנם יש להתייחס להצהרות פיונגיאנג ברצינות, אך חרף העובדה שמספר סיסמולוגים בעולם טוענים שתפוקת הפיצוץ בניסוי האחרון הייתה למעלה ממאה קילוטון, עדיין יש לבדוק את הנתונים בזהירות. צפון קוריאה משתמשת בתקשורת ונוטה להאדיר את יכולתה הגרעינית, הן כלפי חוץ כדי להרתיע את ארה”ב, והן כלפי פנים כחלק מרכזי בפולחן האישיות של קים ג’ונג און. גם הניסוי הגרעיני הרביעי שערכה צפון קוריאה ב-6 בינואר 2016 היה לטענתה מימני. אם כי במערב פקפקו בכך, בשל תפוקת הפיצוץ הנמוכה יחסית – כשל פצצה גרעינית רגילה. כמו כן ב-9 למרץ 2016 פרסמה התקשורת הצפון קוריאנית סדרת תמונות בהן נראה קים ג’ונג-און צופה בהתקן נפץ גרעיני ממוזער בצורת כדור כסוף. מהשוואת הפרופורציה בתמונות בין ממדי גופם של האנשים הסמוכים לכדור הכסוף לבין הכדור, ניתן היה להתרשם כי קוטר הכדור כשישים ס”מ. אפשר שקוטרו תאם לממדי פצצות גרעיניות אמריקניות משנות החמישים והשישים של המאה הקודמת שפורסמו בעבר בתקשורת. בין המומחים במערב יש שטענו כי הכדור שהוצג כהתקן נשק גרעיני היה דגם בלבד. זאת ועוד, פיונגיאנג טענה לאחר הניסוי החמישי שביצעה ב-9 בספטמבר 2016 כי הופעל התקן נפץ גרעיני “ממוזער”. בתמונות מ-3 בספטמבר הוצג התקן הנפץ הגרעיני החדש של צפון קוריאה, אך דויד אולברייט, נשיא מכון המחקר הוושינגטוני – ISIS תהה אם היה זה התקן ממשי, וייתכן כי גם זה היה דגם בלבד. אולברייט גם מסופק אם בניסוי הגרעיני האחרון של צפון קוריאה ב-6 בספטמבר הופעל התקן נפץ גרעיני ממוזער, הניתן להתקנה בראש קרבי של טיל בליסטי.
תפוקת הפיצוץ בניסויי התקני נפץ מימניים הינה בסדר גודל של מגה-טון, פי כמה וכמה מזו שהושגה על-פי המדווח בניסוי האחרון, כמאה קילוטון או יותר. לכן בלתי מתקבל על הדעת שהניסוי היה מימני. פרופ’ זיגפריד הקר (Hecker), מראשי תוכנית הנשק הגרעיני האמריקני בעבר, שהתמחה בשני העשורים האחרונים במחקר כושרה הגרעיני של צפון קוריאה ואף ביקר בה מספר פעמים, התייחס לסוגיה בכנס שהתקיים השנה בסאול ב-27 ביוני. לדבריו, לצפון קוריאה יש יכולת לייצר טריטיום, איזוטופ המימן המתאים לפיצוץ מימני, המצביעה על חתירתה לפתח פצצת מימן. אך להערכתו יידרש למימושה זמן ניכר. לפי דו”ח עדכני של מכון המחקר הוושינגטוני ISIS, ככל הנראה הוקם מתקן לייצור ליתיום-6 סמוך לעיר הונגנאם בחופה המזרחי של צפון קוריאה. ההערכה מבוססת על מאמצי רכש של ציוד וחומרים שביצעה קוריאה הצפונית ב-2012, ואשר נחשפו כנראה ביירוט התקשורת שהתנהלה מול הספקים בחו”ל. ליתיום-6 הינו איזוטופ יציב הקיים בטבע בתכולת 7.5% במתכת ליתיום, והפרדתו מליתיום-7, איזוטופ הליתיום השכיח ביותר, מתבצעת בתהליך העשרה כימי. שימושו הוא כחומר נפיץ בנשק תרמו-גרעיני, או לייצור טריטיום. מכל מקום, התוצאה שהושגה בניסוי האחרון, כמדווח, גבוהה מאוד מזו של ניסוי גרעיני כדוגמת הירושימה ונגסקי. לפיכך נראה כי הניסוי בוצע עם התקן נפץ גרעיני שתוגבר (boosted) בחומר מימני. אשר לתהליך התגבור, לפי מומחים אמריקנים הוא מאפשר להקטין את כמות חומר הנפץ הכימי הנדרשת לעטוף את ליבת החומר הבקיע בהתקן הנפץ הגרעיני, אשר מיועד לדחוס את הליבה ולהביאה למצב של תגובת שרשרת. לכן התגבור מאפשר את מזעורו של התקן הנפץ הגרעיני.
המתיחות בין פיונגיאנג לבין וושינגטון גאתה מאוד בחודשיים האחרונים, וכיום עומדת על סף נקודת הרתיחה. ניסויי הטילים הבין-יבשתיים מדגם Hwasong-14 של פיונגיאנג ב-4 וב-28 ביולי, הפתיעו מאוד את העולם ובפרט את וושינגטון. לפיכך, ב-5 לאוגוסט ביוזמת ארה”ב, החליטה מועצת הביטחון של האו”ם פה אחד להטיל עיצומים על צפון קוריאה. מכאן והלאה החל המצב להתנהל כבמשחק פינג-פונג. פיונגיאנג דחתה בבוז את החלטת מועצת הביטחון וטענה שאינה חוקית. שר החוץ הצפון קוריאני, רי יונג-הו, הוסיף כי סוגיית הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה אינה נתונה למשא ומתן בכל נסיבות שהן. הוא העיר, לכאורה בדרך אגב, כי כל היבשת האמריקנית מצויה בטווח הטילים של ארצו. ברם, נראה כי “הקש ששבר את גב הגמל” מבחינת טראמפ היה הפרסום ב”וושינגטון פוסט” ב-8 באוגוסט, כי לפי דו”ח מסווג של קהיליית המודיעין האמריקנית צפון קוריאה יכולה לפתח פצצה גרעינית “ממוזערת” שניתן להתקינה בראש קרבי של טיל בליסטי. בכך צפון קוריאה חוצה את סף הגעתה לסטאטוס של מעצמה גרעינית. תגובתו המיידית של טראמפ, באותו יום, הייתה נזעמת. הוא הבטיח לצפון קוריאה “אש וזעם” אם איומיה הגרעיניים נגד ארה”ב יימשכו. “מלחמת המילים” נמשכה. פיונגיאנג הודיעה כי היא שוקלת ברצינות לבצע ירי סימולטני של ארבעה טילים בליסטיים בעלי טווח ביניים מדגםHwasong-12 על בסיסי ארה”ב באי גואם שבאוקיינוס השקט, במרחק של כ-3,400 ק”מ מצפון קוריאה. על כך הגיב טראמפ: נראה כי איום “האש והזעם” כלפי פיונגיאנג “לא היה נוקשה דיו”.
דומה היה לזמן מה כי “מלחמת המילים” שככה וכי הוסר איומו של קים ג’ונג-און לתקוף את גואם, אך עד מהרה חלה הסלמה במצב. פיונגיאנג השתמשה בתרגיל הצבאי השנתי המשותף של ארה”ב ודרום קוריאה שהתחיל ב-21 באוגוסט כתירוץ והתגרתה בארה”ב במהלך ימי התרגיל באמצעות ירי לתוך הים של שלושה טילים קצרי טווח. שלושה ימים לאחר מכן אף שיגרה טיל בליסטי לטווח בינוני מדגם Hwasong-12 שחלף מעל שמי יפן והתרסק מעל הים. כהפגנת כוח וכתגובה להתגרויות צפון קוריאה, חתמו ארה”ב ודרום קוריאה את התרגיל הצבאי המשותף במטס של שני מפציצים על-קוליים מדגם B-1B, ארבעה חמקנים מדגם F-35 של חיל האוויר האמריקני וארבעה מטוסי קרב מדגם F-15 של חיל האוויר הדרום קוריאני שתרגלו תרגילי השמדת מטרות אויב בשטח דרום קוריאה.
האם הגיעה שעת האפס ולאן פניו של טראמפ? אמנם בתחילת אוגוסט הובילה ארה”ב באמצעות מועצת הביטחון מהלך של הטלת עיצומים כלכליים על צפון קוריאה, אך ספק אם קים ג’ונג-און יתרגש מכך, והעיצומים עלולים להשפיע רק לאחר זמן רב. קשה להניח כי טראמפ יסתכן בלוחמה קרקעית, “מגפיים על הקרקע”, נגד פיונגיאנג כדוגמת המלחמות המדממות של ארה”ב באפגניסטן ובעיראק. אך לא נראה כי ל”מלחמת המילים” יש השפעה כלשהי על קים. לכן נוכח התגרויותיו של קים, הצורך למנוע את עוצמתה הגרעינית של פיונגיאנג מלהגיע לנקודת האל-חזור, והחשש לשחיקת תדמיתו כנשיא, ייתכן כי טראמפ יידחק לפתוח במבצע השמדת מטרות אסטרטגיות בצפון קוריאה מן האוויר.
* סא”ל (מיל’) ד”ר רפאל אופק הוא מומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית. ששימש כאנליסט בכיר בקהילת המודיעין הישראלית.
סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.