הביקורת המרכזית בוויכוח שמתחולל במישור הציבורי בעקבות העברת חוק הלאום היא שמושג השוויון האזרחי לא נכלל בו. אי-הכללתו, טוענים המבקרים, פירושו שאזרחים שאינם יהודים כמו דרוזים או ערבים ישראלים אינם שווים לפני החוק. הבלבול הקיים בין מדינה לבין אומה גורם לכך שאי-הכללת ערך השוויון בחוק הלאום משמעו לכאורה אי-שוויון אזרחי ולא היא. הכרת ההבחנה בין שתי התבניות מדינה ולאום עשויה להבהיר את העיוות בוויכוח. במדינת ישראל קיים שוויון אזרחי. חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" מבטיח זאת ברמת הפרט, ומגדיר את משטר המדינה כדמוקרטיה. בית המשפט העליון הבהיר בפסיקותיו שחוק זה פירושו שוויון אזרחי. חוק הלאום לעומת זאת מגדיר את אופי המדינה ברמת הזהות כמדינת לאום יהודית. הכללת שוויון בחוק הלאום פירושה הכרה בישראל כמדינה דו-לאומית – יהודית-ערבית.