חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

Recep Tayyip Erdoğan

בימים הראשונים של המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר השתמשה אנקרה, בשיח מאוזן יחסית. לאחר הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה ב-17 באוקטובר, הקשיחה טורקיה את עמדתה והחלה בגינוי בוטה של ישראל. מה שחלק מהפרשנים ראה כ"שינוי ברטוריקה" של ארדואן אינו אלא קו ישיר ומתמשך של רגשות אנטי-ישראליים. היכולת של ארדואן לקשור את הטבח של השביעי באוקטובר עם המערב, מביא את טורקיה, חברת נאט"ו, להתרחקות נוספת מהמערב, התרחקות עליה היא עלולה לשלם מחירים במישורים שונים. כל עוד טורקיה אינה משלמת מחירים, היא תמשיך לא רק ברטוריקה נוקשה כלפי ישראל ובאיומים צבאיים, אלא גם בהתרחקות מהמערב על כל המשתמע מכך.
ב-2 ביולי 2020 קבע בית המשפט העליון בתורכיה כי הפיכתו של מסגד איה סופיה למוזיאון ב-1934 היה מהלך בלתי חוקי, ושעה לאחר מכאן הכריז ארדואן על העברת השליטה במבנה למנהל לענייני דתות התורכי. אין מדובר בצעד דתי/סמלי גרידא כפי שנהוג לחשוב, אלא במהלך פוליטי מחושב בעיתוי הטוב ביותר עבור ממשלת ארדואן.
הפיוס בין ישראל לבין טורקיה אמנם מעורר מספר שאלות מוסריות לגיטימיות, אולם הוא יוצר תנאים, שהם במידה רבה לטובתה של ישראל בהשוואה לפני הדברים כפי שהיו לאחרונה. הפיוס מסיט ממסלולם איומים משפטיים, מאפשר את הפסקת הלחץ הטורקי על ישראל בכל הקשור למצור על עזה, ומגביר במידה ניכרת את סיכוייה של ישראל להשתתף באופן מלא בפעילויות ברית נאט"ו.

תפריט נגישות