מקאראגוז והאג'יוואט לישראל: התיאטרון הפוליטי של ארדואן

המאמר בוחן את תפקידה של ישראל בשיח הפוליטי של רג'פ טאיפ ארדואן מאז 7 באוקטובר 2023. נטען כי ישראל אינה משמשת רק יעד לביקורת במדיניות החוץ הטורקית, אלא גם כלי מרכזי בעיצוב הפוליטיקה הפנימית והחזון האזורי של טורקיה. באמצעות הצגת ישראל כאיום על היציבות האזורית והעולמית, ארדואן מבקש למצב את טורקיה כמגינת הפלסטינים וכמנהיגת העולם המוסלמי. המאמר מראה כי הרטוריקה האנטי־ישראלית חורגת מהסבר של הסחת דעת ממשברים פנימיים, והפכה לרכיב קבוע בזהות הפוליטית שארדואן בונה לעצמו ולתפקידה האזורי של טורקיה.

האיש החמוש על הבוספורוס: טורקיה 2026

בשנים האחרונות טורקיה הופכת למעצמה אזורית עולה: מפתחת תעשיות ביטחוניות עצמאיות, מייצרת כטב"מים, טילים, ספינות מלחמה ומערכות נשק מתקדמות, ומפגינה נוכחות צבאית רחבה מסוריה ועד קרן אפריקה. תפיסה זו זוכה גם לביטוי ישיר בדבריו של הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן במסר השנתי שלו לכבוד שנת 2026, המגדיר את תהליך ההתעצמות כ"קפיצה גדולה" החובקת את כלל תחומי הביטחון, מטנקי Altay ותותחי Fırtına, דרך מסוקי ATAK וכלי טיס בלתי־מאוישים חמושים ועד טילים ארוכי־טווח, מערכות הגנה אווירית שפותחו בטורקיה, ספינות מלחמה, צוללות וכלים ימיים בלתי־מאוישים ואף רואה בו "הזדמנות היסטורית" להמרת הישגים צבאיים להצלחות מתמשכות. במבט ראשון, זוהי הצלחה מרשימה. אולם מבט מעמיק יותר חושף פרדוקס: דווקא העוצמה הצבאית, שאמורה הייתה לחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי של טורקיה, הפכה בשנים האחרונות לגורם שמבודד אותה, מסבך אותה מבית ומחוץ ומוביל אותה לאחור.

טורקיה בין חרבות ברזל וענפי זית:
הדינמיקות המורכבות של תדמית המושיעה

המאמר עוסק בהשפעת המעורבות הטורקית בסוריה על מעמדה האזורי והתדמיתי של טורקיה, תוך דגש על עיצוב דמותו של רג'פ טאיפ ארדואן כמושיע מוסלמי. המאמר מציג כיצד מנצלת טורקיה את חוסר היציבות בסוריה להשגת מטרות אסטרטגיות – בראשן בלימת הכורדים, הרחבת השפעתה האזורית וביסוסה ככוח מוסלמי מגונן. בהקשר הישראלי - ישראל מתמודדת עם מציאות מורכבת שבה עליה למנוע זליגת נשק מתקדם לגורמים עוינים בסוריה, תוך בחינת אפשרויות לדיאלוג מדיני עם המשטר החדש. התבססות טורקית בסוריה מהווה אתגר אסטרטגי בשל הפוטנציאל לעימותים צבאיים, ובשל האפשרות שטורקיה תסייע לחמאס להרחיב את פעילותו בצפון. המגמות הטורקיות בסוריה משתלבות בתפיסת הניאו-עות'מאניזם, המבקשת לשקם את השפעת טורקיה במרחב האסלאמי. מעבר להיבט הצבאי. ארדואן מקדם דימוי של טורקיה ככוח מציל, המסייע לפליטים ולסורים בשיקום המדינה. תדמית זו, לצד חיזוק שליטתו הפנימית, משמשת כמשקל נגד לביקורת על הפרת זכויות אדם ומורשתה ההיסטורית של טורקיה. המסקנה היא כי מעורבותה הגוברת של טורקיה בסוריה אינה רק ביטוי לשאיפותיה האסטרטגיות, אלא גם כלי פוליטי שבאמצעותו מציג ארדואן את טורקיה ככוח הומניטרי ומגן, תוך העמקת מעמדה בעולם המוסלמי על חשבון יריבותיה – ישראל, איראן ומדינות ערב.

אי אפשר להשיט ספינה במילים *

איומו של ארדואן לפיו טורקיה תפלוש לישראל כפי שפלשה ללוב ולנגורנו-קראבאך נתפס כאמירה החמורה ביותר בהיסטוריה של יחסי ישראל-טורקיה. מאמר זה מתאר את ההקשר והרקע הפוליטיים במסגרתם הושמע האיום, ומנסה לתת מענה לשאלות כגון - מה עומד מאחורי האיום ולאן הוא עלול להוביל ביחסי שתי המדינות. המאמר מנתח את האתגרים הפוליטיים והכלכליים העומדים בפני ארדואן תוך התייחסות ליחסי החוץ של טורקיה בשנים האחרונות, וגורס כי יש להתייחס ברצינות ובחומרה רבה לאיומי ארדואן. אמנם קשה להאמין כי יתממשו בשלב זה, אך בהחלט יש לפקוח עין לכיוון טורקיה בעתיד.

כשטורקיה תתחיל לשלם

בימים הראשונים של המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר השתמשה אנקרה, בשיח מאוזן יחסית. לאחר הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה ב-17 באוקטובר, הקשיחה טורקיה את עמדתה והחלה בגינוי בוטה של ישראל. מה שחלק מהפרשנים ראה כ"שינוי ברטוריקה" של ארדואן אינו אלא קו ישיר ומתמשך של רגשות אנטי-ישראליים. היכולת של ארדואן לקשור את הטבח של השביעי באוקטובר עם המערב, מביא את טורקיה, חברת נאט"ו, להתרחקות נוספת מהמערב, התרחקות עליה היא עלולה לשלם מחירים במישורים שונים. כל עוד טורקיה אינה משלמת מחירים, היא תמשיך לא רק ברטוריקה נוקשה כלפי ישראל ובאיומים צבאיים, אלא גם בהתרחקות מהמערב על כל המשתמע מכך.

"החכמה הקדושה" של ארדואן

ב-2 ביולי 2020 קבע בית המשפט העליון בתורכיה כי הפיכתו של מסגד איה סופיה למוזיאון ב-1934 היה מהלך בלתי חוקי, ושעה לאחר מכאן הכריז ארדואן על העברת השליטה במבנה למנהל לענייני דתות התורכי. אין מדובר בצעד דתי/סמלי גרידא כפי שנהוג לחשוב, אלא במהלך פוליטי מחושב בעיתוי הטוב ביותר עבור ממשלת ארדואן.

הפיוס בין ישראל וטורקיה: סיכום ביניים

הפיוס בין ישראל לבין טורקיה אמנם מעורר מספר שאלות מוסריות לגיטימיות, אולם הוא יוצר תנאים, שהם במידה רבה לטובתה של ישראל בהשוואה לפני הדברים כפי שהיו לאחרונה. הפיוס מסיט ממסלולם איומים משפטיים, מאפשר את הפסקת הלחץ הטורקי על ישראל בכל הקשור למצור על עזה, ומגביר במידה ניכרת את סיכוייה של ישראל להשתתף באופן מלא בפעילויות ברית נאט"ו.

Recep Tayyip Erdoğan