מלחמת רוסיה-אוקראינה

אוקראינה – תמונת מצב ביניים
עדו הכט

24/05-04/06/2022

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים

במהלך השבועיים האחרונים נמשכת הלחימה במגמה שתוארה בשלושה העדכונים הקודמים – מצד אחד סדרה של התקפות מוגבלות-יעד על-ידי צבא רוסיה, כשהמאמץ העיקרי שלהם הוא בצפון חבל דונבס בין איזיום לבין לוגנסק.

מנגד סדרה של התקפות-נגד מצומצמות בעוצמתן מצד צבא אוקראינה, כששני מוקדי ההתקפה שלהם הם סביב העיר חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה ולעבר העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה.

לאורך הגבול בין רוסיה לבין אוקראינה במרחב סומי מתנהלת בין היריבים לחימת הטרדה הדדית בעצימות נמוכה – בעיקר ירי-מנגד של נשק קל ובינוני ומעת לעת ירי כבד יותר.

בתוך רוסיה מבוצעות כמעט כל יום תקיפה חבלנית אחת או יותר על לשכות גיוס ומפעלים ביטחוניים. מאפייני התקיפות הן של הטלת בקבוקי-תבערה.

מפקד פיקוד לוחמת-המחשבים של ארצות-הברית הצהיר שבמהלך המלחמה ביצעה ארצות-הברית נגד רוסיה סדרה של מבצעים ברשת המחשבים “מכל הסוגים: התקפיים, הגנתיים ומידעיים.” (דגש שלי) זאת הפעם הראשונה שארצות-הברית מודה רשמית שהיא מעורבת בפעולות התקפיות נגד צבא רוסיה. דוברת הבית הלבן הצהירה שמבצעים אלה אינם נוגדים את המדיניות האמריקנית שלא להתעמת באופן צבאי ישיר עם רוסיה. משמע, לתפיסת ארצות-הברית, התקפות על מטרות צבאיות דרך רשת המחשבים אינן נחשבות פעולה צבאית מלחמתית.

חזית חרקוב

מאז הנסיגה הרוסית לפני כחודש אל הגבול הרוסי מצפון לחרקוב ולנהר הסיברסקי-דונץ ממזרח לה התיצבה החזית הזו – הלחימה נמשכת אבל בהיקפים מצומצמים וללא שינויים בשטח.

כפי שצוין בעדכון הקודם – הרוסים ערוכים בקו הגנה במרחק מסוים מדרום לגבול הבינלאומי ולאורך הנהר סיברסקי-דונץ עם מובלעות בצדו המערבי. מעת לעת דווח על התקפות אוקראיניות קטנות נוספות, אבל ללא הישגים.

מרסיסי מידע שהתפרסמו מאז שהרוסים השלימו את היערכותם בקו החדש עולה שכנראה, הגם שהאוקראינים יזמו התקפות בחזית זו, נסיגת הכוחות הרוסיים נבעה יותר מהחלטה רוסית לצמצם את החזית ולהיערך על קו נוח להגנה כדי לשחרר כוחות לחזיתות אחרות, ופחות מהישגים אוקראינים בהתקפות אלה. חשוב לציין שמסקנה זו אינה חד-משמעית.

חזית לוגנסק ודוניצק

בחזית זו מתנהלת עיקר הלחימה בשבועות האחרונים. בכירים רוסים הצהירו לפני כמה שבועות שמטרתם המדינית והאסטרטגית כעת היא ‘שחרור’ כל השטח של מחוזות לוגנסק ודוניצק המקוריים.

מפילוח רצף ההתקפות וחלוקת הכוחות נראה שבמהלך השבועות האחרונים התמקדו הרוסים בגזרה של לוגנסק והם מתקרבים להשגת היעד המוצהר.

לעומת זאת, בגזרת דוניצק הם אמנם תוקפים, אך משקיעים שם הרבה פחות כוחות ומאמצים. כלומר, המאמץ העיקרי הרוסי הוא כרגע במרחב של לוגנסק והתפר בין הפינה הדרום-מערבית של לוגנסק לבין צפון דוניצק.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

בשבועיים האחרונים התחדשה הלחימה מדרום לעיר ז’פורוז’יה. אבל הדיווחים סותרים מדי מכדי להעריך מה בדיוק מתרחש שם.

אין דיווחים חדשים על אירועים צבאיים בעיר מריופול. הדיווחים עוסקים רק בפעילות אזרחית של שיקום העיר, כולל הפלגה של ספינה ראשונה שהוטענה בנמל המשוקם של העיר והעבירה סחורה לעיר רוסטוב שברוסיה. אם עדיין יש נצורים במקלטים שמתחת למפעל אזובסטאל מספרם כנראה מצומצם מאוד.

חזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

האוקראינים ממשיכים להטיל התקפות קטנות לעבר חרסון. מעת לעת הם מדווחים על הישגים, אם כי בפועל נראה שאם יש כאלה הם מצומצמים מאוד.

הפצצת תשתיות

קצב תקיפת התשתיות ירד באופן משמעותי. לעומת זאת, נמשכות התקיפות של מחנות צבאיים ומעברים-הכרחיים בצירי התחבורה ממדינות מזרח אירופה לאוקראינה ובתוך אוקראינה.

המחנות המותקפים הם כאלה שלטענת הרוסים אליהם מגיעים האמצעים המועברים מנאט”ו לאוקראינה.

בין יתר צירי התחבורה שהותקפו – מנהרה דרך הרי הקרפתים המחברת את רומניה (חברה בנאט”ו) לאוקראינה.

מכאן שמיקוד ירי הטילים ארוכי-הטווח הוא פגיעה ביכולת של אוקראינה לקלוט אמצעים חדשים ולהעביר אמצעים וכוחות ממערב אוקראינה לחזית במזרח אוקראינה.

החזית הימית

הצי הרוסי ממשיך לצאת לים ולשגר טילים ארוכי-טווח לעבר מגוון מטרות תשתית בעורף האוקראיני.

מגמות

במהלך השבועיים שחלפו מאז העדכון האחרון נמשכה המתקפה הרוסית במזרח אוקראינה.

התקפות מוגבלות-יעד מבוססות על הפגזות עוצמתיות וממושכות שבעקבותיהן מסתערים כוחות מתמרנים בסדר-גודל פלוגתי או גדודי כדי לכבוש את מתחם ההגנה המופגז (מערכת חפירות בשטחים הפתוחים והמיוערים או כפרים החולשים על סביבתם או עיר)

נראה שהתקפת-הנגד האוקראינית סביב חרקוב מיצתה עצמה ונבלמה מול קו הגנה רוסי חדש. בכירים אוקראינים מצהירים שלקראת סוף יוני או תחילת יולי תחל מתקפת-נגד אוקראינית גדולה שמטרתה גירוש מוחלט של הכוחות הרוסיים מכל מזרח אוקראינה, כולל האזורים שנכבשו ב-2014 (חצי-האי קרים וחלק ממחוזות לוגנסק ודוניצק). המועד נקבע לפי טענתם שאז ישלימו קליטת כמות מספקת של אמצעי-הלחימה חדשים ממדינות נאט”ו והקמת יחידות חדשות כדי להשיג עדיפות מבצעית.

לאור האמור לעיל, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים תתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים של עדיפות המאמצים:

המאמץ העיקרי:

השלמת כיבוש לוגנסק עד לגבולות המחוז. בקצב הנוכחי, אם לא תהיה תפנית במגמת הלחימה, צפוי יעד זה להתממש תוך כשבוע.

אם יסתיים כיבוש כל השטח של לוגנסק סביר שהרוסים יתחילו מאמץ לכיבוש מה שנשאר בידי אוקראינה במחוז דוניצק. הלחימה בתוך שטח מחוז דוניצק כבר מתקיימת בחלק הצפוני מהיותו צמוד למחוז לוגנסק וקשור להשלמת כיבוש השטחים האחרונים של מחוז זה. צפוי שמגזרה זו יתחיל צבא רוסיה לתקוף דרומה כדי לאיים על עורף הכוחות האוקראינים המגינים כלפי מזרח מול אזור דוניצק שהיה בידי רוסיה כבר בתחילת המלחמה ואשר ממנו מתקיימות עד עתה רק התקפות יחסית מצומצמות, כיון שרוב הכוחות מאזור זה עסקו בלחימה לעבר העיר מריופול ובכיבושה וכעת התפנו.

הערכה זו מבוססת גם על הצהרות בכירים רוסיים כי מטרת המלחמה כרגע היא השלמת ‘שחרור’ לוגנסק – אותם אזורים ממנה שנותרו בידי אוקראינה בסיום הלחימה ב-2014.

מאמצים משניים:

• • התקפות בגזרות הדרומיות של צפון הדונבס – המרחב של מרכז וצפון מחוז דוניצק.
  • הגנה מול חרקוב מצפון לעיר, בינה לבין הגבול של רוסיה, וממזרח לעיר, על בסיס הנהר סיברסקי-דונץ.
  • הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.
  • המשך מתקפת הטילים על יעדים צבאיים ותחבורתיים שונים ברחבי אוקראינה.

 

*******

25-30/04/2022

תמונת-המצב המסתמנת מהדיווחים:

מסתמן שצבא רוסיה אינו מכין מתקפה גדולה אחת במזרח אוקראינה, אלא מעדיף לתגבר את המאמצים הוותיקים בכוחות נוספים ואולי פה ושם לבצע שינוי מקומי בלבד.

ייתכן שהרוסים עדיין שומרים עתודת כוח במקום כלשהו כדי להפתיע וליזום מהלך עוצמתי אחד או שניים – אבל, בינתיים, אף אחד מהמקורות ‘המערביים’ אינו מדווח על ריכוז כזה. יוזכר, שמקורות אלה הצליחו לאתר ולעקוב אחרי רוב הכוחות הרוסיים בעת שאלה נערכו לפני המלחמה וגם לאתר ולעקוב אחרי רובם במהלך המלחמה עד לנסיגה מחזית קייב, ולכן, סביר לצפות שאם היה ריכוז כזה הוא היה נחשף.

טְרַנְזְנִיסְטְרִיָה

אירוע לא ברור בשבוע האחרון הוא סדרה של פיגועים בתשתיות תקשורת ואתרים ממשלתיים ב’רפובליקה הפְּרִידְנֶסְטְרוֹבִית של מוֹלְדָבָה’ (מוכרת יותר תחת השם טְרַנְסְנִיסְטְרִיָה). האוקראינים והמולדבים טוענים שפיגועים אלה בוצעו על-ידי הרוסים, בעלי-הברית ונותני-החסות לקיום המדינה הזו, כדי לתרץ את כניסתה של המדינה למלחמה לצד רוסיה נגד אוקראינה ואולי לעבר מולדבה. הרוסים טוענים שמדובר בפעולות של אוקראינה שנועדו להשחיר את פניה של רוסיה. בינתיים, לא נראה שהכוחות הרוסיים בטְרַנְזְנִיסְטְרִיָה שני גדודים וכמה מסוקים) והצבא הקטן של טְרַנְזְנִיסְטְרִיָה עצמו (כ-25,000 חיילים לאחר גיוס מלא של מילואים), אכן נערכים לתקיפה.

כיוון שטְרַנְזְנִיסְטְרִיָה מנותקת מרוסיה ומכותרת על-ידי אוקראינה מצד אחד ועל-ידי אויבתה מולדבה מצד שני, לא ברור כמה מהכוח הזה יוכל לפעול מול אוקראינה.

חזית חרקוב

בחלק המערבי של חזית זו הרוסים ממשיכים להגן וכנראה שבתחילת השבוע שעבר האוקראינים תקפו-נגד וכבשו מספר כפרים.

בחלק המזרחי של חזית זו החלו האוקראינים לתקוף וטוענים שכבשו מספר כפרים מצפון וממזרח לפאתי העיר. ייתכן שהישג זה יאלץ את הרוסים להפנות כוחות נוספים לגזרה זו כדי להגן על האגף והעורף של כוחותיהם שעקפו את חרקוב מדרום ותוקפים באזור איזיום לעבר לוגנסק. אם כן, זה יצטרך כנראה לבוא על חשבון החלשת ההתקפה מאיזיום דרומה.

חזית לוגנסק ודוניצק

בחזית זו נמשכת ההתקדמות ההדרגתית של הרוסים. הם מדווחים מעת לעת על הצלחות קטנות – עוד מתחם מבוצר בשטח הפתוח או עוד כפר או עוד שכונה באחת הערים או העיירות המצויות במרחב שנכבשו, ואילו האוקראינים מדווחים מעת לעת על הדיפתם בהצלחה של התקפות רוסיות ועל התקפות-נגד שהטילו שלטענתם הצליחו לכבוש חזרה שטחים שהרוסים כבשו קודם. בכל מקרה מדובר בהישגים קטנים בלבד לכל צד.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

במריופול נמשך המצור על בית-החרושת אזובסטאל.

נמשכות ההתקפות הרוסיות צפונה לתוך צפון הדונבס.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

האוקראינים מטילים התקפות קטנות לעבר חרסון, אבל נראה שאינם משיגים הישגים משמעותיים אם בכלל.

יש דיווחים לא מאומתים על תגבור הכוחות הרוסיים במרחב הזה מתוך כוונה לחדש את ההתקפה הרוסית בכיוון מערב.

הרוסים הודיעו על התחלת שימוש ברובלים כמטבע עובר לסוחר במחוז חרסון. הם הודיעו שבמשך שלושה חודשים אפשר יהיה להשתמש עדיין גם במטבע האוקראיני (הְרִיבְנָיָה) ואחר-כך מטבע זה יוצא משימוש באופן מוחלט. לעומת זאת, כבר לא שומעים על כוונתם לנהל משאל-עם על רצון האוכלוסייה להקים מדינה עצמאית שתהיה בחסות רוסיה בדומה לדוניצק ולוגנסק. האוקראינים ממשיכים להציג צילומים של הפגנות של אזרחים באזור הזה נגד הנוכחות הרוסית – אבל, למעט מקרה אחד שבו נראו אנשים רבים בהפגנה, ביתר המקרים מדובר בעשרות עד כמה מאות מפגינים בלבד. נראה שברוב המקרים הצבא הרוסי לא מתערב ולא פוגע במפגינים (רק בסרטון אחד ראיתי שימוש בגז מדמיע וגם מקרה זה מצולם מזווית שאינה מאפשרת להבין מדוע זה קרה) – בהינתן שלאוקראינים יש עניין להציג התעללות רוסית באזרחים שלהם, הרי שאם היו בידיהם סרטונים כאלה סביר שהיו מפיצים אותם.

מערך ההגנה האוקראיני האופייני:

שדות-מוקשים, שוחות קוויות השולטות על שטח-השמדה חשוף (הרוב שדות חקלאיים) ומוצבים היקפיים קטנים, שימוש ביישובים כמתחמי-הגנה תוך ביצור בניינים בתוכם.

בגזרות בהן הרוסים חדרו לעומק אוקראינה (כלומר, כבר הבקיעו דרך מערך ההגנה האוקראיני שנבנה במהלך השנים מ-2015 עד פרוץ המלחמה) – המאפיינים של מערכי ההגנה החדשים דומים, אולם פחות חזקים כיוון שנבנו בחופזה תוך כדי הלחימה.

שיטת ההתקפה הרוסית האופיינית:

סדרה של התקפות קטנות לכיבוש יעדים מוגדרים. כל התקפה נפתחת בהפגזה מכינה  שנמשכת שעות רבות ואחר-כך הסתערות של טנקים ורגלים רכובים בנגמ”שים.

לא רק ניהול הקרב המשולב השתפר – רואים גם הקפדה רבה יותר על תרגולות וטכניקות לחימה מסודרות.

הפצצת תשתיות

הגם שהם ממשיכים לתקוף גם יעדים צבאיים ותשתיות דלק, נראה שבשבוע האחרון הרוסים העבירו את המאמץ העיקרי של תקיפותיהם לרשת התחבורה האוקראינית – בעיקר תקיפה של גשרים ופה ושם גם תחנות רכבת. המטרה היא כנראה לשבש העברת כוחות והספקה ממערב וממרכז אוקראינה לחזית במזרח.

הם גם ממשיכים לחפש ולתקוף מחסנים שאליהם מגיעות תרומות הנשק ממדינות ‘המערב’. היקף ההצלחה של תקיפות אלה לא ברור.

החזית הימית

הצי הרוסי ממשיך לצאת לים ולשגר טילים ארוכי-טווח לעבר מגוון מטרות תשתית בעורף האוקראיני.

מגמות

במהלך השבוע שחלף מאז העדכון האחרון נמשכה המתקפה הרוסית במזרח אוקראינה. אין עדיין סימן לכוונה להטיל מאמץ מרוכז בגזרה מסוימת, אלא הרוסים המשיכו לתקוף בגזרות מרובות תוך חיזוק מסוים של הכוחות הנלחמים שם.

לאור האמור לעיל, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים תתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים של עדיפות המאמצים:

המאמץ העיקרי:

המשך המתקפה הרב-גזרתית במזרח-אוקראינה.

מבין הגזרות השונות נראה שהמאמץ העיקרי הרוסי מוכוון לצפון הדונבס, למרחב שבין לוגנסק לבין חרקוב, שם ערוכים הכוחות האוקראינים המגנים במובלעת שמוקפת משלושה כיוונים ויהיה קל יותר לגרום לנסיגתם.

מאמצים משניים:

• • התקפות בגזרות הדרומיות של צפון הדונבס.
  • המשך כיתור הכוחות האוקראינים הנצורים במפעל אזובסטאל.
  • תמשך ההפגזה חרקוב כדי לשמר את הלחץ עליה.
  • הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב. יש דיווחים על כוונה רוסית ליזום התקפה בגזרה זו, אבל לשם כך יצטרכו להקצות עוד כוחות שטרם נראו בשטח.
  • המשך מתקפת הטילים על התשתיות הלאומיות של אוקראינה. נראה שזרוע האוויר הרוסית ממוקדת בעיקר בסיוע לכוחות הקרקעיים במזרח-אוקראינה ולכן המשך משימת תקיפת התשתיות נותרה רק בידי כוחות הטילים ארוכי-הטווח שנורים מהיבשה ומהים.

קצת רקע על טְרַנְזְנִיסְטְרִיָה

ה’רפובליקה הפְּרִידְנֶסְטְרוֹבִית של מוֹלְדָבָה’ היא עוד אחת מתוצאות הלוואי של התפרקות ברית-המועצות. זה השם שהם קוראים לעצמם. ‘טְרַנְזְנִיסְטְרִיָה’ זה שהשם המולדבי והרומני לארץ “שמעבר לנהר נִיסְטְרוּ” (או בשמו הרוסי: דְנִייֶסְטֶר).

כמו הרבה מקומות שנוצרו לאחר התפרקות ברית-המועצות – יש שם אזור בעייתי מבחינת הרכב האוכלוסייה. בתמצית (לא אכנס לכל גלגולי האירועים וחילופי השמות המקומיים מאז ימי-הביניים): מאז אמצע המאה ה-14 זהו אזור מריבה בין מגוון מעצמות-מקומיות. האוכלוסייה העיקרית והשליטים היו רומנים. הם קיימו בריתות, נלחמו נגד, נכבשו על-ידי או השתחררו מ- שכניהם השונים בתקופות שונות – פולנים, הונגרים, רוסים, טטרים ועות’מנים. חלק מהזמן חלקים שונים ממולדבה היו כבושים על-ידי שכנים שונים. לאחר נסיגת העות’מנים מהמרחב והקמת רומניה הפך האזור לשטח מריבה בינה לבין רוסיה – אם כי ברור היה שאין ביכולתה של רומניה לכפות את עמדתה על רוסיה וזו סיפחה את מרבית השטח אליה. במהלך המאה ה-19 עודדה רוסיה הגירה של לא-רומנים לאזור וחלקם באוכלוסייה קטן מכ-85% לכמחצית בלבד ב-1905. אחרי קריסת האימפריה הרוסית בתום מלחמת העולם הראשונה ניצלה רומניה את ההזדמנות והשתלטה על כל המרחב. ב-1940, כשנה אחרי ועל-פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, רוסיה כבשה את האזור (שכונה אז בֶּסָרַבְָּיה) מידי רומניה וכעבור שנה, הצטרפה רומניה כבעלת-ברית לגרמניה במתקפה נגד ברית-המועצות וכבשה שוב את האזור אבל איבדה אותו שוב בסיום מלחמת העולם השנייה.

מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד לקריסת ברית-המועצות הייתה מולדבה למחוז של רוסיה.

הקריסה הותירה, כמו במקומות אחרים, אוכלוסייה מעורבבת שקבוצות שונות בה רצו דברים שונים – האוכלוסייה הרוסית רצתה להישאר חלק מרוסיה ואילו הרוב המולדבי דרש מדינה עצמאית. ניסיונות של רומניה להתערב בסכסוך נדחו על-ידי המולדבים שטענו שהם לא רומנים. ושוב, כמו במקומות רבים אחרים, הוויכוח הוליד מלחמת אזרחים בין המולדבים לבין המיעוטים האחרים ורוסיה התערבה לטובת המיעוטים שרצו להתקרב אליה. האזור שבין הגבול של מולדבה עם אוקראינה לבין נהר הדנייסטר/ניסטרו נהיה אזור עצמאי בחסות רוסית. הרוסים אשר בתחילה התערבו במלחמה עם כוח גדול קיצצו אותו והשאירו רק ‘כוח לשמירת השלום’ שמונה היום שני גדודים ועוד כוחות עזר. טרנזניסטריה הכריזה על עצמאות ושם חדש והקימה מדינה וצבא קטן. מולדבה החליטה לוותר ואכן נשמר שקט, גם אם לפעמים מתוח בגבול ביניהן.

המדינה מכסה קצת יותר מ-4,000 קילומטרים-רבועים ומונה פחות מחצי מיליון תושבים. מבחינה לאומית כשליש מהם רוסים, כשליש מולדבים, בערך רבע אוקראינים והשאר הם מגוון.

באחת ההופעות של נשיא בלרוס בתקשורת בימים הראשונים של המלחמה הנוכחית הוא הציג מפת מבצעים שבה מסומן חץ שיוצא מטרנזניסטריה לעבר אודסה. מאז הסוגייה מוזכרת מדי פעם על-ידי האוקראינים או בתקשורת המערבית – אבל, אף לא על-ידי הרוסים, ואז נעלמת שוב עד לסיבוב הדיון הבא.

בתולדות עם ישראל מהווה טרנזניסטריה אזור ההשמדה הראשי של יהודי רומניה – כ-380,000 עד 400,000 מיהודי רומניה נרצחו בשואה, רובם הוגלו קודם לטרנזניסטריה ונרצחו שם.

******

19-24/04/2022

 

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

במהלך השבוע החולף נמשכה הציפייה למתקפה הרוסית הגדולה בדונבס. בינתיים, ממשיכים הרוסים לתקוף במאמצים מצומצמים יחסית, שנבדלים מההתקפות הקודמות רק בעוצמת האש הארטילרית שהם מפעילים בהן – ריכוז כמויות גדולות יותר של תותחים ומשכי-הפגזה מכינה ארוכים יותר.

המגמה הכללית של התקפות אלה מאיימת לכתר את הכוחות האוקראינים הערוכים במרכז הדונבס מול לוגנסק ודוניצק. בקצב ההתקדמות הנוכחית של הרוסים לא תהיה לאוקראינים בעיה לסגת אל מחוץ לכיתור. עם זאת, לא ברור אם כוונת הרוסים לכתר כוחות אלה ואז להשמידם או רק לאיים בכיתור כדי לאלצם לסגת. היתרון של כיתור והשמדה – הפחתה ניכרת בגודל הכוח של אוקראינה, ואולם בצד היתרון יש גם חסרון – גם אם הרוסים יצליחו לכתר אותם, ספק אם הכוחות האוקראינים ייכנעו, ולכן יתנהל קרב קשה שגם אם יצליחו בו הם ישלמו עליו ביוקר ויהיו חשופים לכיתור נגדי של חלק מכוחותיהם על-ידי תגבורות ממרכז אוקראינה שכבר עכשיו נעים לעבר חזית זו.

בראיון לתקשורת אמר מפקד רוסי בכיר שמטרות המלחמה בשלב זה הם:

• השלמת חיבור קרים לדוניצק.
• השלמת כיבוש צפון הדונבס.
• כיבוש החוף הצפוני של הים השחור עד למולדבה/טרנזניסטריה.

חיבור קרים לדוניצק למעשה כבר הושג ונשאר לכל היותר להשלים את טיהור המרחב מכוחות אוקראינים שנטען שמנהלים שם פעולות לחימה בלתי-סדורה (גרילה).

כיבוש צפון הדונבס נראה כיעד הרלבנטי שתנועת הכוחות והגברת המאמצים הרוסית הנוכחית מכוונת אליה.

לגבי כיבוש החוף הצפוני של הים השחור – יעד זה נראה על-פניו בלתי אפשרי ביחסי-הכוחות הנוכחיים בין צבא רוסיה לבין צבא אוקראינה. אם כך, נשאלת השאלה – או שהרוסים חושבים אחרת על יחסי-הכוחות הללו או שהאמירה נועדה רק כהטעיה, ניסיון לגרום לאוקראינים להקצות עוד כוחות לגזרה זו על חשבון תגבור צפון הדונבס. אפשרות שלישית – שזו מטרה רחוקה. אם יצליחו להשלים את כיבוש הדונבס ולא ייחתם הסכם להפסקת-האש, צבא רוסיה ייערך גם למשימה זו.

שתי קבוצות של אירועים חשובים נוספים התרחשו בשבוע האחרון ביוזמה אוקראינית:

• ראשית, מאז נסוגו הכוחות הרוסים מכל המרחב של חזית קייב עוסקים כוחות אוקראינים שהגיעו לגבול בהטרדת כוחות משמר-הגבול הרוסיים בירי מרחוק. ישנם דיווחים שחלק קטן מהכוחות שנסוגו נשארו במרחב ולא נסעו למזרח אוקראינה – ייתכן שזו הסיבה. כמובן, קיימת גם האפשרות שהסיבה היא כוונה רוסית התקפית כלשהי בעתיד באותה גזרה, אבל, לפי המספרים שפורסמו, יהיה מדובר במשהו מוגבל.

• שנית, ברחבי רוסיה התרחשו מספר אירועי חבלה: שריפות פרצו במספר משרדים של התעשייה הצבאית הרוסית – באחת השריפות הללו נהרגו מספר עובדים; כמו-כן פרצו שריפות במספר לשכות גיוס.

לא ברור אם אכן האוקראינים עומדים מאחורי אירועים אלה, אבל יועץ הנשיא לענייני ביטחון רמז כך בראיון לתקשורת – האם דיבר אמת או שניסה לנכס אירועים אלה לצורך תעמולתי? אין לדעת. ואם לא האוקראינים ביצעו פעולות אלה – מי כן? בשבוע האחרון טענו הרוסים שעצרו מספר חוליות של מחבלים המסונפים לארגוני ג’האד קיצוניים.

 חזית חרקוב

בחלק המערבי של חזית זו הרוסים ממשיכים להגן וכנראה שבתחילת השבוע שעבר האוקראינים תקפו-נגד וכבשו מספר כפרים.

בחלק המזרחי של חזית זו במאמץ שעקף את חרקוב ממזרח והתקדם דרומה לעבר לוגנסק, הרוסים ממשיכים לתקוף דרומה ומדווח על תגבור ניכר של הכוחות שם, אם כי הכוחות המתגברים טרם נראו או הורגשו בקו החזית.

חזית לוגנסק ודוניצק

בחזית זו נמשכת ההתקדמות ההדרגתית של הרוסים. הם מדווחים מעת לעת על הצלחות קטנות – עוד מתחם מבוצר בשטח הפתוח או עוד כפר או עוד שכונה באחת הערים או העיירות המצויות במרחב שנכבשו, ואילו האוקראינים מדווחים מעת לעת על הדיפתם בהצלחה של התקפות רוסיות ועל התקפות-נגד שהטילו שלטענתם הצליחו לכבוש חזרה שטחים שהרוסים כבשו קודם.

בכל מקרה מדובר בהישגים קטנים בלבד לכל צד.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

לדעת הרוסים הלחימה במריופול הוכרעה – הכוחות האוקראינים הנותרים נצורים בתוך בית-החרושת אזובסטאל. לפי-כך, חלק מהיחידות הרוסיות שנלחמו במריופול יצאו מהעיר ונשלחו למשימות חדשות (התעמולה האוקראינית הציגה זאת כ”נסיגה רוסית לאחר כישלונם לכבוש את מריופול…”).

לפי אומדנים שונים באזובסטאל יש כ-1,500 עד כ-2,000 לוחמים אוקראינים שהתבצרו בתוך המפעל ובמיוחד במערכת המנהרות התת-קרקעיות שלו. מערכת זו נבנתה כמקלט גרעיני בתקופה המלחמה הקרה. שום נשק שהרוסים יפעילו, למעט רצף של פצצות גרעיניות, לא יחדור לתוכו. מצד שני, חדירה פנימה כדי לכבוש את המנהרות ולהרוג או לשבות את הלוחמים האוקראינים צפוי לעלות בנפגעים רוסים רבים. לפי-כך, החליטו הרוסים להסתפק בהטלת מצור חיצוני והפגזת השטח שמעל פני-הקרקע כדי לחסום את היציאות ולהמתין שייגמר לנצורים האוכל (מים כנראה יתקשו למנוע מהם). הטלוויזיה הרוסית הציגה את פוטין מקבל דיווח על המצב משר ההגנה שויגו ומורה לו שזו הדרך שיש לפעול, כי חבל לבזבז נפגעים רוסים.

ברוב שאר החזית, בין מריופול לבין נהר הדניפר, נראה שהרוסים חידשו את ניסיונותיהם להתקדם צפונה בכמה מאמצים מצומצמים במקביל ובאותה מתכונת שתוארה לעיל – הפגזות כבדות והסתערויות לכיבוש יעדים מוגבלים.

גם האוקראינים אינם מדווחים על התקפות-נגד של ממש בחזית הזו, כך שנראה שגם הם כנראה הפסיקו לנסות לתקוף-נגד אלא לכל היותר באופן נקודתי, גם כן לצורך ‘שיפור עמדות’ להמשך.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

בחזית זו הרוסים ערוכים בהגנה מזה 5 שבועות ממערב לעיר חרסון. בשבועות הראשונים היו ניסיונות אוקראינים לתקוף-נגד ואחר-כך הפסיקו לדווח על התקפות-נגד במשך כשבועיים. בשבוע האחרון שוב דיווחו על התקפות אוקראיניות נוספות לעבר חרסון, אבל לא על הישגים.

הרוסים מפרסמים פעילות שלהם במחוז חרסון לאיסוף נשק מהתושבים וגם הם לא מדווחים על התקפות של צבא אוקראינה בגזרה.

האוקראינים מדווחים על התקפות גרילה ועל הפגנות המוניות נגד הנוכחות הרוסית בתוך המרחב שנשלט על-ידי הרוסים.

הפצצת תשתיות

הרוסים ממשיכים להפציץ באמצעות מטוסים וטילים ארוכי-טווח מגוון תשתיות ברחבי אוקראינה. בשבוע האחרון, לדוגמה, תקפו בית-חרושת המייצר צמיגים בנוסף למחסני תחמושת ודלק, גשרים ומסילות רכבת ועוד.

החזית הימית

הצי הרוסי ממשיך לצאת לים ולשגר טילים ארוכי-טווח לעבר מגוון מטרות תשתית בעורף האוקראיני.

הופצה שמועה שמי שסיפק לאוקראינים את מיקומה של ה’מוסקבה’ כדי שיוכלו לאתר ולכוון אליה את הטילים שלהם היה מטוס-סיור ימי אמריקני.

הצי הרוסי שלח ספינת חיפוש לאתר את ה’מוסקבה’. אם תאותר ולפי הערכת מצבה ייתכן שיתבצע בעתיד ניסיון לשלות אותה מקרקעית הים.

מגמות

ב-19 באפריל התעצמו המאמצים לתקוף במספר גזרות ברחבי צפון הדונבס, אולם עד עתה מדובר בהמשך קצת יותר חזק ומקצועי של ההתקפות שהחלו לפני כחודשיים. טרם החלה ‘המתקפה הגדולה’ שכולם מצפים לה. יש מספר חוקרים מערביים שטוענים למעשה אין לרוסיה את היכולת לבצע מתקפה גדולה, אלא אם תמקד את כל עוצמתה בגזרה אחת או בשתי גזרות צרות ואז הכוחות התוקפים יהיו חשופים להתקפות-נגד אוקראיניות.

כמו-כן, החוקרים ב’מערב’ טוענים שמבחינת הכוחות הקיימים לה ומלאי הציוד, התחמושת וחלקי-החילוף, יש לרוסיה אורך-נשימה מבצעי למתקפה גדולה אחת בלבד. כך, למשל, הם טוענים שהתעשייה הצבאית הרוסית נהייתה בעשורים האחרונים תלויה ברכיבים שרכשה מה’מערב’ ולכן הייצור של טנקים חדשים וגם אמצעים אחרים הולך ודועך (נטען שייצור טנקים חדשים נעצר לחלוטין).

מנגד, לאחר התמהמהות ממושכת, מדינות נאט”ו החלו לשלוח נשק כבד לאוקראינה – גם ציוד רוסי ישן שנשאר במחסנים או בשימוש של צבאות מזרח-אירופה, אבל גם ציוד ‘מערבי’ – בינתיים תותחים-נגררים ותותחים-מתנייעים. משלוחים אלה מניחים שלפנינו מלחמה ממושכת משום שהכלים הללו לא תואמים בשום מאפיין את ההכשרה, ציוד-העזר, חלקי-החילוף והתחמושת שיש באוקראינה. כלומר, האוקראינים יצטרכו להקצות כוח-אדם שייצאו מהחזית להכשרה מחדש בהפעלה ובטיפול באמצעים הללו.

לאור האמור לעיל, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים תתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים של עדיפות המאמצים:

• המאמץ העיקרי:

במידע הקיים לא ניתן לדעת האם הרוסים מתכננים לעת עתה רק להגביר את ההתקפות הוותיקות שלהם במזרח אוקראינה או שבסופו של דבר יטילו מאמץ מרוכז בגזרה אחת או שתיים. יתר על כן, גם אם החליטו להנחית התקפה מרוכזת לא התפרסם מידע שירמוז מתי והיכן. עם זאת, לאור החשיפה של כל המהלכים הרוסיים הקודמים אפילו ללוויינים והאזנות של גורמים אזרחיים ולא רק לגורמי מודיעין, יש להניח שאם יתבצע ריכוז כוחות רוסי חריג באחת הגזרות הדבר ייחשף מבעוד מועד. (חשיפה זו לאמצעים צילום, האזנה ואיכון אזרחיים היא אחד הלקחים החשובים מהמלחמה הזו).

בינתיים תמשכנה ההתארגנות-מחדש וההערכות-מחדש של הצבא הרוסי כדי לתגבר את כוחותיו במזרח-אוקראינה.

נראה שהמאמץ העיקרי הרוסי מוכוון לצפון הדונבס, למרחב שבין לוגנסק לבין חרקוב, כי שם ערוכים הכוחות האוקראינים המגנים במובלעת שכבר מוקפת משלושה כיוונים ויהיה קל יותר לגרום לנסיגתם.

• מאמצים משניים:

המשך כיתור הכוחות האוקראינים הנצורים במפעל אזובסטאל.

תמשך ההפגזה חרקוב כדי לשמר את הלחץ עליה.

הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.

השלמת ההשמדה של אתרי הדלק וזיקוק הנפט של אוקראינה באמצעות טילים קרקע-קרקע ומטוסים. יש להניח שאחר-כך יבחר הצבא הרוסי תשתית חשובה אחרת כדי למקד בה את התקפותיו.

******

12-18/04/2022

מה תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

לא פרסמתי עדכונים במשך כשבוע כיון שקצב החידושים לא הצדיק זאת.

האירוע המרכזי בשבוע החולף היה הארגון-מחדש של הכוחות הרוסיים להמשך המלחמה במזרח אוקראינה בלבד. ארגון-מחדש זה כולל שיקום הכוחות שנסוגו מחזית קייב ותגבור הכוחות הרוסיים במזרח אוקראינה. הופצו סרטונים שבהם נראים גם כוחות רוסיים בעומק רוסיה הנוסעים על רכבות לעבר אוקראינה – כנראה מדובר ביחידות שטרם השתתפו בלחימה עד כה. לא ברור היכן הרוסים מתגברים – בינתיים לפני כשבוע אותר תגבור רק בגזרה של חרקוב, אבל הכוח שאותר שם לא היה גדול מספיק כדי לכלול את כל הכוחות המתגברים שנראה שנשלחים לחזית.

נראה שצבא אוקראינה מנסה לבצע מהלך מקביל של תגבור המזרח וכדי לעכב תגבור זה הצבא הרוסי תקף מסילות ותחנות רכבת.

אירוע בולט, הגם שפחות חשוב ממה שהוא מוצג, היה הטבעת סיירת-הטילים הרוסית ‘מוסקבה’ על-ידי טילים חוף-ים (פירוט האירוע בהמשך).

חזית חרקוב

הרוסים ממשיכים להיערך להגנה בחלק המערבי של חזית זו ואילו בחלק המזרחי, במאמץ שעקף את חרקוב ממזרח והתקדם לעבר לוגנסק, הם ממשיכים לתקוף דרומה ומדווח על תגבור ניכר של הכוחות שם, אם כי הכוחות המתגברים טרם נראו או הורגשו בקו החזית.

חזית לוגנסק ודוניצק

בחזית זו נמשכת ההתקדמות ההדרגתית של הרוסים. הרוסים מדווחים מעת לעת על הצלחות קטנות – עוד מתחם מבוצר בשטח הפתוח או עוד כפר או עוד שכונה באחת הערים או העיירות המצויות במרחב שנכבשו, ואילו האוקראינים מדווחים מעת לעת על הדיפתם בהצלחה של התקפות רוסיות ועל התקפות-נגד שהטילו שלטענתם הצליחו לכבוש חזרה שטחים שהרוסים כבשו קודם.

בכל מקרה מדובר בהישגים קטנים בלבד לכל צד.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

הלחימה במריופול נמשכה גם בשבוע זה. נראה שרוב העיר כבר נכבשה, רוב הלוחמים האוקראינים נהרגו או נכנעו. לטענת הרוסים נותר רק אזור אחד, חלק מאזור התעשייה של מריופול, שטרם נכבש והם החלו להפגיז ולהפציץ אזור זה בעוצמה רבה – כולל שימוש במפציצים גדולים מסוג טופולב-22 (יכולת נשיאה של כ-12 טונות של פצצות, כולל שני דגמי פצצות גדולות במיוחד – של 3 טונות ושל 5 טונות).

הרוסים מציגים יותר ויותר סרטים של לוחמים אוקראינים שנכנעים או מנסים להסתנן החוצה כדי להימלט. בין היתר דיווחו על בלימת ניסיון של כוח אוקראיני להבקיע החוצה בהתקפה על-גבי רכב-משוריין (טנקים ו-נגמ”שים), על ניסיונות הסתננות רגליות שנתגלו ונחסמו. בכל אירוע כזה הם מדווחים על הריגת כמה עשרות לוחמי אויב ולכידת עשרות שבויים.

בשאר החזית, ממזרח וממערב לדניפר, נראה שהרוסים לא ניסו להתקדם, אלא לכל היותר לצורך ‘שיפור עמדות’.

גם האוקראינים אינם מדווחים על התקפות-נגד של ממש בחזית הזו, כך שנראה שגם הם כנראה הפסיקו לנסות לתקוף-נגד אלא לכל היותר באופן נקודתי, גם כן לצורך ‘שיפור עמדות’ להמשך.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

בחזית זו הרוסים ערוכים בהגנה מזה 4 שבועות ממערב לעיר חרסון. בשבועות הראשונים היו ניסיונות אוקראינים לתקוף-נגד אבל מזה כשבועיים אין דיווחים על התקפות-נגד נוספות.

הרוסים נערכים לביצוע משאל-עם במחוז חרסון שבו האוכלוסייה אמורה לבחור האם היא רוצה להשאר חלק מאוקראינה או להפוך למדינה עצמאית בחסות רוסיה – כמו דוניצק ולוגנסק.

הפצצת תשתיות

אחרי שהשלימו את החרבת כמעט כל תעשיית הנשק של אוקראינה, עברו הרוסים לתקיפת תעשיית הנפט והדלק וכן מצבורי דלק רבים וממשיכים בכך גם כעת.

בתקיפת תעשיית ומחסני הנפט והדלק יש שני הישגים: צמצום המלאים להם זקוק צבא אוקראינה ללחימתו ופגיעה קשה בכלכלה האוקראינית עקב צמצום הדלק שנדרש לתחנות חשמל, לתעשייה ולהובלת סחורות.

יש עדויות לא חד-משמעיות שהרוסים החלו לתקוף גם תשתיות תחבורה שבין מזרח-אוקראינה לבין מרכז אוקראינה – במסגרת זו כנראה הותקפה תחנת הרכבת בעיר קְרָמָטוּרְסְק שבה נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו עשרות רבות נוספים. אם עדויות אלה נכונות, זה כנראה מתחבר לכוונה הרוסית להעצים את מתקפתם במזרח אוקראינה ובאותה עת להאט את העברת הכוחות האוקראינים שקודם נלחמו בחזית קייב למזרח.

החזית הימית: הטבעת סיירת-הטילים ‘מוסקבה’

סיירת הטילים ‘מוסקבה’ הרוסית טבעה לאחר שהתפוצץ מחסן התחמושת שלה. ההתפוצצות נגרמה משריפה שפרצה בספינה. אמנם הרוסים לא מודים בכך, אבל השריפה נגרמה ככל הנראה על-ידי פגיעה של טיל או שני טילים חוף-ים אוקראינים שחדרו לתוכה (האוקראינים טוענים ששיגרו שני טילים, אבל לא ידוע אם שניהם פגעו או רק אחד).

הספינה, שמשקלה כ-12,790 טונות (כלומר, בערך פי 10 מהסטי”ל הישראלי מסוג סער-5), היא דוגמא אופיינית למצב הצי הרוסי בכלל.

היא תוכננה באמצע שנות השבעים ונכנסה לשרות בצי הסובייטי ב-1983. היא הוצאה משרות ב-1990 והוחזרה לשרות בשנת 2000 במסגרת המאמץ להקים מחדש את זרוע הים הרוסית לאחר שקרסה לחלוטין בעקבות קריסת ברית-המועצות (ב-1990 מנה הצי הסובייטי: 275 צוללות, 322 ספינות-לחימה בגדלים שונים, 42 ספינות-נחיתה וכ-425 ספינות-סיור). נכון להיום, על הנייר, לאחר מאמץ שיקום שנמשך כשני עשורים, עומדים לרשות הצי הרוסי בערך שליש מהספינות שהיו בידיו ב-1990, אבל בפועל רובן לא כשירות ללחימה או כשירות חלקית. רק מעטות מהן הן חדשות – רובן נבנו בעידן הסובייטי ועברו שיפוץ כדי להחזירן לכשירות להפלגה ושדרוגים מסוימים במערכות האלקטרוניות כדי לשאת גרסאות משופרות של טילים נגד-ספינות, טילים נגד-מטוסים או, בעיקר, טילים נגד-מטרות על היבשה. רק מיעוט מהצי הקיים נמצא בים השחור, וכיון שמיצרי הבוספורוס והדרדנלים המחברים בין הים השחור לבין הים התיכון מצויים בשליטה של טורקיה (חברה ב-נאט”ו) והיא מסרבת לתת רשות מעבר לספינות-מלחמה רוסיות להיכנס מהים התיכון (מותר לה על-פי ההסכמים הימיים לשימוש במייצרים הללו), הרוסים אינם יכולים לתגבר את צי הים השחור שלהם על-ידי ספינות מאזורים אחרים.

ה’מוסקבה’ הייתה חמושה ב-16 טילים נגד-ספינות, 64 טילים נגד-מטוסים לטווח ארוך ו-40 טילים נגד-מטוסים לטווח קצר, מגוון תותחים ונשק נגד-צוללות.

מערכת ההגנה נגד-טילים של ה’מוסקבה’ כללה 6 תותחים אוטומטיים המכוונים על-ידי מכ”מ שמגלה התקרבות של טיל ומכוון אותם אליו באופן אוטומטי (מערכת דומה למערכת ה-‘פלנקס’ מתוצרת ארצות-הברית, אשר מותקנת גם בספינות ישראליות). בכל מקרה, לדברי חוקרים אמריקנים של טכנולוגיה ימית, גם אם הושבחה מאז הותקנה בשנות השמונים, מדובר במערכת מיושנת. לדברי קצין ים אמריקני לשעבר שעובד במכון מחקר אזרחי – הספינות הסובייטיות חומשו בעיקר לתקיפה ופחות להגנה וגם יכולת בקרת הנזקים שלהן (אמצעי ההתמודדות עם שריפות ועם הצפות) הייתה מוכרת כחלשה יחסית.

הטילים האוקראינים, מדגם ‘נפטון’, הם גרסה משופרת של טיל סובייטי. ראש-הנפץ של כל טיל שוקל כ-150 קילוגרמים וטווח המעוף המרבי שלהם הוא עד כ-300 קילומטרים. בעת שיגור המשגר יכול לעמוד עד כדי 25 קילומטרים בעומק היבשה, כדי לצמצם את חשיפתו לגילוי.

אין לי יותר פרטים על המפרט הטכני של הטילים האוקראינים. הטיל הסובייטי המקורי משוגר לכיוון המטרה שאותרה עבורו גם מעבר לאופק ונושא מכ”מ פעיל שמאתר את המטרה וננעל עליה. במהלך מעופו הטיל טס בגובה של 10 – 15 מטרים מעל פני הים כדי להקשות על המטרה לגלותו וכשהוא מתקרב למטרה הוא יורד לגובה 4 מטרים מעל פני הים. השדרוג שביצעו האוקראינים בגרסה שלהם ממוקד כנראה בשיפור ה-מכ”מ עצמו.

לטענת האוקראינים כדי לגבור על מערכת ההגנה של ה’מוסקבה’ הם ירו שני טילים במקביל. כמו-כן, דווח ממקורות לא-רשמיים שלפני התקיפה נשלחו כטמ”מים לעבר הספינה כדי להעסיק את מערכת ההגנה האווירית שלה ולמשוך את תשומת הלב של הצוות עד להגעת הטילים.

לא ברור אם שני הטילים שירו האוקראינים פגעו או רק אחד. כך או כך, מה שהטביע בסופו של דבר את הספינה היה אובדן השליטה על השריפה שנגרמה על-ידי הטילים, התפשטותה לאזור אחסון התחמושת והתפוצצות תחמושת זו שככל הנראה גרמה לבקיעת דפנות הספינה מתחת לפני-הים ובהדרגה לטביעתה. לדברי הרוסים הם ניסו לגרור אותה לנמל והספינה טבעה בגלל הים הסוער.

יוזכר שבמלחמת פולקלנד ב-1982 התרחשו אירועים דומים לספינות של הצי הבריטי שנפגעו מפצצות או טילים ארגנטינאים. שתיים מהספינות שנפגעו נדלקו והצוותים לא הצליחו לעצור את התפשטות השריפה והצוותים נאלצו לנטוש אותן. בהמשך טבעו שתיהן.

עד כאן הטכנו-טקטיקה.

המשמעות הטקטית – ‘מוסקבה’ שימשה לשתי משימות:

• ספינת הפיקוד של הצי בים השחור.

• ספינת הגנה-נגד מטוסים לספינות האחרות.

אין בעיה טכנית להגדיר ספינה אחרת לשמש כספינת הפיקוד. לעומת זאת, המשימה השנייה קשה יותר להעברה לספינות האחרות המצויות בים השחור. יש עוד שלוש ספינות בעלות מערך טילים נגד-מטוסים, אבל על שלושתן יחד מורכבים רק 72 טילים (24 על כל אחת) לעומת ה-104 שעל ה’מוסקבה’. כלומר, הספינות הרוסיות תהיינה פגיעות יותר לתקיפות ממטוסים. יתר על כן, לכל הספינות האחרות יש מערך הגנה נגד-טילים דומה לזה של ה’מוסקבה’ אבל חלש יותר (פחות תותחים על כל ספינה), כך שהן עוד יותר פגיעות ממנה לטילים.

לצי הרוסי יש עוד שתי ספינות מקבילות ל’מוסקבה’, אולם הן לא נמצאות בים השחור וכיוון שטורקיה, כפי שצוין לעיל, סגרה את המעבר, הן אינן יכולות להחליף את הספינה שטבעה.

ה’מוסקבה’ נפגעה בעודה מפליגה בטווח של כ-100 קילומטרים מהחוף האוקראיני. הטווח המרבי של הטיל האוקראיני הינו, לפי טענת היצרנים, כ-300 קילומטרים. לפי-כך יש להניח שספינות צי הים השחור תתרחקנה מהחוף האוקראיני לטווח שיאפשר להן להימנע מפגיעה נוספת.

המשמעות הטקטית היא איום מוגבר על הספינות הרוסיות אם תתקרבנה לחוף האוקראיני וממשמעות טקטית זו נובעת המשמעות המערכתית של אובדן ה’מוסקבה’ – במהלך המלחמה הנוכחית שימש צי הים השחור של רוסיה שימש לשתי משימות:

• הפגזה מרחוק באמצעות טילי שיוט של מטרות ברחבי אוקראינה.

• הנחתת כוחות נחתים בחוף.

על משימת ההפגזה אין משמעות רבה לתוספת הטווח בלב ים – טווח הטיל הרוסי, ‘קליבר’, מאפשר לפגוע בכל שטחה של אוקראינה גם לאחר התרחקות  של כמה מאות קילומטרים של הספינות המשגרות מהחוף. יתר על כן, חלק מהשיגורים מבוצעים מצוללות שאינן פגיעות לטילים האוקראינים כל עוד הן מתחת לפני-הים. לצי האוקראיני אין צוללות ומעט הספינות שלו שמסוגלות לצוד צוללות חוששות לצאת לים עקב נחיתות מוחלטת מול ספינות הצי הרוסי בלחימה ים-ים.

לעומת זאת, ללא התקרבות לחוף לא ניתן להנחית עליו כוח.

ביום השלישי של המלחמה הרוסים הנחיתו כוח אחד בחוף ים אזוב – מאז משתתף כוח זה בקרב לכיבוש העיר מריופול.

במהלך השבועות הראשונים של המלחמה הרוסים תמרנו בים מספר פעמים באופן שמרמז על כוונה להנחית כוח גם בקרבת אודסה, אבל בפועל לא עשו זאת ואפילו לא ניסו לנחות. להערכתי, מרגע שנבלמה תנועת הכוחות הקרקעיים שיצאו מקרים וניסו להגיע לאודסה בדרך היבשה, ויתרו הרוסים על מהלך הנחיתה, אלא השתמשו באיום לנחות אך ורק כדי לרתק כוחות קרקעיים אוקראינים להגנת אודסה ושאר חוף הים השחור של אוקראינה (אורך החוף בערך 220 קילומטרים, אבל לא כולו מאפשר נחיתה ויש קטעים שאין בהם ערך רב לנחיתה, כך שבפועל היעד הטוב ביותר הוא לנחות בטווח של עד כמה עשרות קילומטרים מהעיר אודסה עצמה).

ללא ה’מוסקבה’ גובר מאוד האיום האווירי על מהלך של נחיתה. אולם, האיום האווירי האוקראיני הוחלש בינתיים מאוד. החשש העיקרי לכוח הנחיתה יהיה פגיעה בספינות הנחיתה על-ידי טילי חוף-ים. אם ממילא ויתרו הרוסים על כוונתם לנחות ליד אודסה, הרי שאין לכך משמעות רבה. אם הם בכל זאת יחליטו לנחות, יש להניח שיקדימו זאת במבצע צייד של סוללות הטילים חוף-ים האוקראינים באמצעות כטמ”מים ומטוסי-קרב.

לסיכום, המשמעות המעשית העיקרית של אובדן ה’מוסקבה’ על המשך המלחמה הנוכחית היא עצם אובדנה של ספינה יקרה עם עשרות ואולי מאות ימאים מאומנים ובעיקר הפגיעה הסמלית שהושגה, אשר מעודדת את רוח-הלחימה של צבא אוקראינה ופוגעת ברוח-הלחימה של הצבא הרוסי.

 

מגמות

לאחר שהשלימו את נסיגתם מחזית קייב, החלו הרוסים לתגבר את כוחותיהם במזרח אוקראינה והגדירו מפקד עליון אחד משותף לכל הכוחות הנלחמים כרגע באוקראינה – שהיה קודם מפקד הכוחות שתקפו מחצי-האי קרים ואשר קצרו את ההצלחות הרבות ביותר בכל המלחמה, נראה שאנו עומדים בפני העצמת המתקפה הרוסית במזרח-אוקראינה בכלל. יש לשער שמטרת המתקפה היא להשלים את כיבוש מרחב צפון הדונבס – המרחב שבין לוגנסק ודוניצק לבין נהר הדניפר ומדרום לחרקוב.

יש להניח שאחרי שוידאו שאכן לא נותר איום על קייב, גם האוקראינים החלו להעביר כוחות מחזית קייב למזרח אוקראינה – הגם שיש רק רמזים לכך במידע המתפרסם עקב מאמץ ביטחון-מידע אוקראיני ואי-נכונות של סוכנויות מודיעין, מכוני-המחקר והתקשורת המערביים לחשוף את המידע שיש בידיהם בנושאים הללו כפי שהם חושפים את המידע על המהלכים הרוסיים.

תחרות השיקום וההתעצמות של שני הצדדים נמשך גם בשבוע האחרון.

לפי-כך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים תתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים של עדיפות המאמצים:

המאמץ העיקרי:

במידע הקיים לא ניתן לדעת אם הרוסים מתכננים לעת עתה רק לשמר מתח התקפי במתכונת שתקפו עד עכשיו ולצבור כוחות במשך כמה ימים ואז לצאת למתקפה-רבתי מתואמת בכמה גזרות בבת-אחת, או שרק יתגברו בהדרגה את ההתקפות שהנחיתו עד עכשיו וימשיכו באותה מתכונת של ‘כרסום’ הדרגתי בשטח האוקראיני. אם יבחרו להמתין לצבירת הכוחות ורק אז להנחית מתקפה כוללת, איני יודע כמה זמן יידרש לצבא רוסיה להשלים את צבירת הכוחות ואת נוהל-הקרב למתקפה הזו ולכן אני לא יכול להעריך מתי תחל המתקפה.

• המשך ההתארגנות-מחדש וההערכות-מחדש של הצבא הרוסי כדי לתגבר את כוחותיו במזרח-אוקראינה.
• המשך ההתקפות במרחב לוגנסק ודוניצק שמטרתן כיבוש צפון הדונבס במתכונת שהייתה עד כה. בהמשך או שיתגברו התקפות אלה או שיפתחו במתקפה גדולה.

 

מאמצים משניים:

• • השלמת כיבוש מריופול.

לטענת הרוסים נותר רק אזור אחד של התנגדות ממשית ואילו יתר העיר כבר נכבשה ולכל היותר נותר צורת להשלים טיהור של שרידים של לוחמי אויב שמסתתרים אחרי שסוכלו ניסיונות שלהם לחבור לעמיתיהם או להסתנן החוצה ממריופול.

• תמשך ההפגזה על חרקוב כדי לשמר את הלחץ עליה.
• הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.
• השלמת ההשמדה של אתרי הדלק וזיקוק הנפט של אוקראינה באמצעות טילי קרקע-קרקע ומטוסים. יש להניח שאחר-כך יבחר הצבא הרוסי תשתית חשובה אחרת כדי למקד בה את התקפותיו.

אבדות עד כאן

להלן טבלה של טענות היריבים לגבי האבדות שכל אחד גרם ליריב. אבדות מוכחות באמצעות צילומי כלים מושמדים או שלל הרבה יותר נמוכות.

אל המספרים המדווחים יש להתייחס כאל חסם עליון ואל המספרים שיש לגביהם הוכחה יש להתייחס כאל חסם תחתון. לא ניתן לדעת מה בדיוק המספר הנכון.

פריט	לטענת אוקראינה אבדות  רוסיה הן:	לטענת רוסיה אבדות אוקראינה הן:
כוח-אדם	20,100	23,000
מטוסי-קרב	163	136
מסוקים	145	– (לא דווח)
כטמ”מים	138	471
משגרי טילים נגד-מטוסים	66	249
טנקים	762	2,308 (הרוסים לא מפרידים בין אבדות האוקראינים בטנקים לבין אבדותיהם בשאר סוגי הרק”ם)
רק”ם שאינו טנקים	1,982 (טנקים ורק”ם אחר יחד: 2,744)
מטל”רים רב-קניים	125	254
תותחים ומרגמות	371	998
משגרי טק”ק קצרי-טווח	4	– (לא דווח)
כלי-רכב מכל הסוגים	1,534	2,171

יצוין שגם אם המספרים שכל צד מדווח על יריבו קרובים לאמת, הרי שכמות אבדות בהיקף כזה במסגרת לחימה בעצימות כזו בין צבאות בגודל כזה במשך 6 שבועות של לחימה אינן חריגות.

כמו-כן, לעת-עתה, בהינתן גודל הצבאות ויכולתם להחליף ציוד שאבד, לא נראה שצד זה או האחר עומד בפני אובדן יכולת להמשיך להלחם.

בשני הצדדים נהרגו ונפצעו גם אזרחים.

מטבע הדברים, כיון שרוב הלחימה מתרחשת בשטחה של אוקראינה ורק מעת לעת מתבצע ירי מהצד האוקראיני לעבר השטח הרוסי, רוב האזרחים ההרוגים והפצועים הם בצד האוקראיני. אין ספק שמדובר באזרחים רבים, אבל המספרים שמתפרסמים בלתי-אמינים לחלוטין (ולו רק כי חלק מהם מבוססים על אמירות של גורמים שאין להם שום יכולת לאסוף נתונים אמיתיים) ולכן לא אצטט אותם.

*******

04-11/04/2022

מקורות

כיון שלא ציינתי זאת כבר במספר עדכונים אני רוצה להזכיר שוב את איכותם ואמינותם הנמוכה של המקורות וגם את חד-צדדיותם המובהקת – רוב מוחלט של המידע שיש בידינו מקורו באוקראינה.

התקשורת ‘המערבית’ ומכוני-המחקר המקצועיים לכאורה ב’מערב’ מצטטים את הדיווחים הרשמיים של אוקראינה כמעט ללא שום בחינה או ביקורת (רבים מהם ללא שום ביקורת בכלל) וזו אינה אמינה. כמובן שהדיווחים הרשמיים של רוסיה אינם אמינים יותר ולעיתים סותרים לחלוטין את הנאמר בדיווחים האוקראינים.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

לא פרסמתי עדכונים במשך כשבוע וחצי כיון שקצב החידושים לא הצדיק זאת.

האירוע המרכזי בשבוע החולף היה השלמתה המוחלטת של נסיגת הכוחות הרוסיים מחזית קייב. לא ברור כמה מהכוחות הללו נשארו ערוכים בגבול רוסיה-אוקראינה ובלרוס-אוקראינה מול כלל הגזרות של חזית קייב.

בימים האחרונים מדווחים האוקראינים וחוקרים מערביים על תגבור ניכר של הכוחות הרוסיים התוקפים דרומה ממזרח לחרקוב לעבר לוגנסק, בעיקר סביב העיר איזיום, אותה כבשו הרוסים רק בשבוע שעבר לאחר קרב שנמשך כשבוע ובמהלכו העיר וסביבתה עברו מיד ליד כמה פעמים.

חזית קייב

כבר לא קיימת.

הרוסים השלימו את נסיגתם מחזית זו באופן מוחלט. חלק מכוחותיהם נערכו בגבול בעוד חלק אחר נסע מזרחה.

הנסיגה עברה ללא תקריות מיוחדות וכנראה גם בלי שצבא אוקראינה הצליח לרדוף ולפגוע בכוחות הנסוגים באופן מורגש.

לאחר שהושלמה הנסיגה והכוחות האוקראינים תפסו מחדש את השטח שהכוחות הרוסיים פינו, דווח על תקרית ירי אחת שבה כוח אוקראיני ירה אל מעבר לגבול אל כוח רוסי.

חזית חרקוב

הרוסים ממשיכים להיערך להגנה בחלק המערבי של חזית זו ואילו בחלק המזרחי, המאמץ שעקף את חרקוב ממזרח והתקדם לעבר לוגנסק, הם ממשיכים לתקוף דרומה ומדווח על תגבור ניכר של הכוחות שם, אם כי הכוחות המתגברים טרם נראו או הורגשו בקו החזית.

חזית לוגנסק ודוניצק

בחזית זו נמשכת ההתקדמות ההדרגתית של הרוסים. הרוסים מדווחים מעת לעת על הצלחות קטנות – עוד מתחם מבוצר או עוד כפר שנכבש, עוד שכונה באחת הערים או העיירות המצויות במרחב, ואילו האוקראינים מדווחים מעת לעת על הדיפתם בהצלחה של התקפות רוסיות ועל התקפות-נגד שהטילו שלטענתם הצליחו לכבוש חזרה שטחים שהרוסים כבשו קודם.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

עיקר הלחימה בחזית זו מתרחשת בעיר מריופול ונראה שבהדרגה הרוסים מצליחים לכבוש אותה. נראה שהרוסים הצליחו גם לפצל את הכוחות האוקראינים המגנים לשני ‘איים’ נפרדים.

בשאר החזית, ממזרח וממערב לדניפר, נראה שהרוסים לא התקדמו וגם לא ניסו להתקדם, אלא לכל היותר לצורך ‘שיפור עמדות’.

גם האוקראינים אינם מדווחים על קרבות של ממש בחזית הזו למעט במריופול, כך שנראה שגם הם הפסיקו לנסות לתקוף-נגד אלא לכל היותר באופן נקודתי.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

בחזית זו הרוסים ערוכים בהגנה מזה כשלושה שבועות. האוקראינים דיווחו שהם תוקפים-נגד והודפים את רוסים לאחור ומתקרבים לעיר חרסון – אולם, מזה כשבוע וחצי אין דיווחים אוקראינים על הצלחות ולכן נראה שהתקדמותם נעצרה.

הרוסים נערכים לביצוע משאל-עם במחוז חרסון שבו האוכלוסייה אמורה לבחור האם היא רוצה להישאר חלק מאוקראינה או להפוך למדינה עצמאית בחסות רוסיה – כמו דוניצק ולוגנסק.

הפצצת תשתיות

לאחר שהשלימו את החרבת כמעט כל תעשיית הנשק של אוקראינה, עברו הרוסים לתקיפת תעשיית הנפט והדלק ומצבורי דלק רבים וממשיכים בכך גם כעת.

בתקיפת תעשיית ומחסני הנפט והדלק יש שני הישגים: צמצום המלאים להם זקוק צבא אוקראינה ללחימתו ופגיעה קשה בכלכלה האוקראינית עקב צמצום הדלק שנדרש לתחנות חשמל, לתעשייה ולהובלת סחורות.

יש עדויות לא חד-משמעיות שהרוסים החלו לתקוף גם תשתיות תחבורה שבין מזרח-אוקראינה לבין מרכז אוקראינה – במסגרת זו כנראה הותקפה תחנת הרכבת בעיר קְרָמָטוּרְסְק שבה נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו עשרות רבות נוספים. אם עדויות אלה נכונות, זה כנראה מתחבר לכוונה הרוסית להעצים את מתקפתם במזרח אוקראינה ובאותה עת להאט את העברת הכוחות האוקראינים שקודם נלחמו בחזית קייב למזרח.

מגמות

לאחר שהשלימו את נסיגתם מחזית קייב, החלו לתגבר את כוחותיהם במזרח אוקראינה והגדירו מפקד עליון אחד משותף לכל הכוחות הרוסיים הנלחמים כרגע באוקראינה – שהיה קודם מפקד הכוחות שתקפו מחצי-האי קרים ואשר קצרו את ההצלחות הרבות ביותר בכל המלחמה, נראה שאנו עומדים בפני העצמת המתקפה הרוסית במזרח-אוקראינה בכלל. יש לשער שמטרת המתקפה היא להשלים את כיבוש מרחב צפון הדונבס – המרחב שבין לוגנסק ודוניצק לבין נהר הדניפר ומדרום לחרקוב.

יש להניח שאחרי שיוודאו שאכן לא נותר איום על קייב, גם האוקראינים יתחילו להעביר כוחות מחזית קייב למזרח אוקראינה.

בשבוע האחרון מתקיימת תחרות שיקום והתעצמות בין היריבים:

• מרוסיה דווח על כוונה לגייס עד כדי 60,000 אנשי מילואים שהשתחררו בשנים האחרונות והמשך גיוס לוחמים זרים מסוריה. בימים אלה מתנהל גיוס מחזור חדש לשירות חובה, אבל היתרון בגיוס אנשי-מילואים, ובמיוחד כאלה שהשתחררו לא מזמן, הוא שאלה אנשים שכבר עברו את ההכשרה הצבאית ולכל היותר צריכים רענון כך שיהיו מוכנים להצטרף לכוחות הלוחמים בהקדם. לא ברור אם גיוס המילואים יתבצע במתכונת של הקמת יחידות מילואים ייעודיות, או השלמת כוח-אדם ביחידות הסדירות שספגו אבדות או שילוב כלשהו ביניהם.
• אוקראינה הגבירה את בקשותיה לאמצעי-לחימה ממדינות המערב ודווח שבנוסף לטילים נגד-טנקים ונגד-מטוסים, שיחסית קל להכשיר אנשים להשתמש בהם ואינם זקוקים לתשתית תחזוקה ואחזקה רבה, קיבלה ואמורה לקבל כלי-רק”ם וקני ארטילריה, חלקם מדגמים סובייטיים שנותרו בידי מדינות במזרח-אירופה, וחלקם מתוצרת בריטניה (דגמים פשוטים ומיושנים יחסית). האחרונים ידרשו גם העברת תשתית תחזוקה ואחזקה ולכן כנראה נבחרו דגמים שיהיה קל יחסית להעביר את התשתית הזו איתם.

לפיכך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים תתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים:

 

המאמץ העיקרי:

• כיבוש מריופול בהתקפה קרקעית רבתי ולא רק הכנעתה באש כפי שכתבתי בעבר. להערכתי במסגרת המאמץ העיקרי הפך הקרב על מריופול למאמץ החשוב ביותר. להערכת גורמי מודיעין מערביים הקרב לקראת סיום “בתוך ימים ספורים”.
• נראה שוויתרו על האפשרות לכתר את הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק ודוניצק ותחת זאת מסתפקים בדחיקתם ההדרגתית מערבה. בימים האחרונים המקורות הרוסיים מדגישים את הישגיהם בגזרות הללו. נראה אם כן, שחזית זו הופכת לחזית מרכזית מבחינת הרוסים.
• המשך ההתארגנות-מחדש וההערכות-מחדש של הצבא הרוסי כדי לתגבר את כוחותיו במזרח-אוקראינה. במידע הקיים לא ניתן לדעת האם הרוסים מתכננים לעת עתה רק לשמר מתח התקפי במתכונת שתקפו עד עכשיו ולצבור כוחות במשך כמה ימים ואז לצאת למתקפה-רבתי מתואמת בכמה גזרות בבת-אחת, או שרק יתגברו בהדרגה את ההתקפות שהנחיתו עד עכשיו וימשיכו באותה מתכונת של ‘כרסום’ הדרגתי בשטח האוקראיני. אם יבחרו להמתין לצבירת הכוחות ורק אז להנחית מתקפה כוללת, איני יודע כמה זמן יידרש לצבא רוסיה להשלים את צבירת הכוחות ואת נוהל-הקרב למתקפה הזו ולכן אני לא יכול להעריך מתי תחל המתקפה.

מאמצים משניים:

• • • תמשך ההפגזה חרקוב כדי לשמר את הלחץ עליה.
    • הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.
    • השלמת ההשמדה של אתרי הדלק וזיקוק הנפט של אוקראינה באמצעות טילים קרקע-קרקע ומטוסים. יש להניח שאחר-כך יבחר הצבא הרוסי תשתית חשובה אחרת כדי למקד בה את התקפותיו.

**********

01-03/04/2022

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

האירוע המרכזי בימים שחלפו מאז הסיכום הקודם הוא נסיגת הכוחות הרוסיים מחזית קייב בכל הגזרות הנפרדות שלה. היכן בדיוק וכמה בדיוק הנוכחות הרוסית שעוד נותרה בשטח בחזית זו לא ברור. כמו-כן, לא ידוע לאן יחידות אלה נוסעות – ההערכה היא שהן מיועדות לנוע למזרח אוקראינה כדי לתגבר את הכוחות הרוסיים הנלחמים שם כדי להשלים את כיבוש מרחבי לוגנסק ודוניצק.

אפשרות אחרת, שהועלתה על-ידי מקורות אוקראינים, אבל לא ראיתי אזכור שלה במקורות רוסיים היא תגבור הכוחות סביב חרקוב והגברת הלחץ לעבר עיר זו.

חזית קייב

קצב הנסיגה מחזית זו על כל גזרותיה מואץ מאוד, אבל לא ניתן לדעת מה המצב כרגע בשטח. תוך כדי נסיגתם הרוסים מניחים שדות-מוקשים חפוזים כדי לעכב את רדיפת כוחותיהם על-ידי הכוחות האוקראינים. נראה גם שיש יחידות רוסיות שמנהלות קרבות השהיה כדי לעכב את האוקראינים ולאפשר נסיגת רוב הכוחות באופן מסודר וללא איום עליהם.

חזית חרקוב

אין עדכונים – הלחימה ככל הנראה נמשכת במתכונת שהייתה בשבועות האחרונים: הפגזות מרחוק, התקפות מקומיות קטנות של שני הצדדים.

במהלך הימים האחרונים גם בחזית זו במהלך עסקו הרוסים בזריעת שדות-מוקשים, כולל מיקוש פזיר שנורה באמצעות רקטות. הנחת השדות מעיד על כיוונים שאין בכוונת הרוסים לתקוף בהם, אלא רק להגן לפחות לפרק זמן כלשהו, אבל לא הצלחתי לברר היכן השדות הללו נזרעים.

חזית לוגנסק ודוניצק

האוקראינים טוענים שבלמו סדרת התקפות נוספות של הכוחות הרוסיים בגזרה זו. הרוסים ממשיכים לדווח על כיבושים.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

עיקר הלחימה כאן מתרחשת בעיר מריופול ונראה שבהדרגה הרוסים מצליחים לכבוש אותה. בדיווחים האחרונים נראה שהכוחות הרוסים חוצים בהדרגה את מה שנשאר מהעיר בידי האוקראינים לשני ‘איים’ נפרדים.

בשאר החזית לא נראה שהרוסים ממשיכים להתקדם צפונה אלא מסתפקים בביסוס הדרך הפתוחה מקרים לדוניצק.

למעט גישושים של סיורים לא נראו כוחות רוסיים שמנסים להתקדם לעבר העיר ז’פורוז’יה ממזרח לנהר הדניפר.

על-פניו נראה שגם המאמץ הרוסי לעבר ז’פורוז’יה שמתנהל ממערב לנהר הדניפר נעצר והאוקראינים תוקפים-נגד גם בגזרה זו. אולם, הדיווחים לגבי ההישגים סותרים.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

בחזית זו היוזמה היא לחלוטין בידי האוקראינים אשר תוקפים לעבר העיר חרסון. אולם, אין מידע אמין על תוצאות ההתקפות הללו – האם הן מצליחות או נכשלות. עצם העדר העדכונים, למרות שהאוקראינים תוקפים-נגד כבר שבוע, מרמז שהישגיהם מוגבלים או שלפחות לעת עתה הם נבלמו על-ידי הגנה רוסית.

הרוסים נערכים לביצוע משאל-עם במחוז חרסון שבו האוכלוסייה אמורה לבחור האם היא רוצה להישאר חלק מאוקראינה או להפוך למדינה עצמאית בחסות רוסיה – כמו דוניצק ולוגנסק.

הפצצת תשתיות

בימים האחרונים, אחרי שהשלימו כמעט את החרבת התעשייה הצבאית של אוקראינה, ואחרי שהאוקראינים תקפו אתר זיקוק והאחסון של דלק ברוסיה באמצעות מסוקים, הרוסים ממקדים את תקיפותיהם על אתרי אחסון דלק וזיקוק נפט של אוקראינה.

מגמות

הכוחות הרוסיים ככל הנראה ימשיכו לסגת מחזית קייב ולהעביר את הכוחות שלהם למזרח אוקראינה – כנראה בעיקר בחזית הדונבס.

יש להניח שאחרי שיוודאו שאכן לא נותר איום על קייב, גם האוקראינים יתחילו להעביר כוחות מחזית קייב למזרח אוקראינה.

האוקראינים טוענים ששיעור גדול מאוד מהיחידות הרוסיות הנסוגות מחזית קייב פגועות מאוד ולא כשירות להמשך לחימה אלא אם יושלמו להם כוח-אדם רב וציוד רב שנפגע או ננטש בשטח. יש להניח שלפחות חלק מהיחידות הרוסיות הנסוגות הן אכן במצב מדולדל מאוד, אבל אין דרך לדעת האם מדובר במספר דומה לטענה האוקראינית או לא.

יוזכר, שאין לנו מושג מה היקף הנזק שנגרם ליחידות האוקראיניות והשפעתו על כשירותן. עם זאת, עצם תחושת ההצלחה בחזית קייב, יש בה כדי לעודד את רוח הלחימה של האוקראינים גם ביחידות שנפגעו קשה.

לפי-כך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים תתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים:

• המאמץ העיקרי:
  • כיבוש מריופול בהתקפה קרקעית רבתי ולא רק הכנעתה באש כפי שכתבתי בעבר. להערכתי במסגרת המאמץ העיקרי הפך הקרב על מריופול למאמץ החשוב ביותר. להערכת גורמי מודיעין מערביים הקרב לקראת סיום “בתוך ימים ספורים”.
  • נראה שוויתרו על האפשרות לכתר את הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק ודוניצק ותחת זאת מסתפקים בדחיקתם ההדרגתית מערבה. בימים האחרונים המקורות הרוסיים מדגישים את הישגיהם בגזרות הללו. נראה אם כן, שחזית זו הופכת לחזית מרכזית מבחינת הרוסים.
  • עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק. בסיכום הקודם שמתי מאמץ זה בראש סדר העדיפויות. נראה לי שהמאמץ הזה פחת – אולי כי הם מרוצים כבר מהמצב – והמאמץ לכיבוש מריופול הפך למוביל.
  • הפסקה לעת עתה של המשך ההתקדמות מדרום לצפון על שתי הגדות של נהר הדניפר. זאת בניגוד למה שכתבתי בסיכומים הקודמים – נראה שמול התקפות-הנגד האוקראיניות והרצון לרכז מאמץ במריופול ובביסוס הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק, המאמץ הזה ירד בחשיבותו.
• מאמצים משניים:
  • השלמת הנסיגה מחזית קייב על מגוון גזרותיו. לא ברור אם הם מתכוונים לסגת לחלוטין מכל השטח באוקראינה – האם יסירו את המצור על צ’רניהיב, קונוטופ וסומי? אבל, לפחות לפי המשתמע כרגע נראה שכן.
  • תמשך ההפגזה חרקוב כדי לשמר את הלחץ עליה. האם כוחות שנסוגים מחזית קייב יועברו גם לחזית זו כדי לתגבר את ההתקפה עליה? האפשרות צוינה במקורות אוקראינים, אבל לא ראיתי התייחסות רוסית לאפשרות כזו.
  • הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.
  • השלמת ההשמדה של אתרי הדלק וזיקוק הנפט של אוקראינה באמצעות טילים קרקע-קרקע ומטוסים. יש להניח שאחר-כך יבחר הצבא הרוסי תשתית חשובה אחרת כדי למקד בה את התקפותיו.

**********

 27-31/03/2022

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

חזית קייב

לאחר שבכירים רוסים הודיעו על סיום השלב הראשון במבצע והעברת הדגש האסטרטגי למזרח אוקראינה, מאותרת יציאה של יחידות רוסיות בכמה נקודות השייכות לחזית זו: הן במאמץ שתקף לעבר קייב מכיוון צפון-מערב מבלרוס לאורך הגדה המערבית של הדניפר והן מהכוחות מדרום לעיר סומי.

האוקראינים מטילים התקפות-נגד מקומיות וטוענים להצלחות. לאור הוצאת כוחות רוסיים חזרה לרוסיה לא ברור עדיין אם האוקראינים כובשים שטחים מידי הרוסים (הכיבוש נמדד בהצהרות אוקראיניות על שחרור ישובים שנכבשו על-ידי הרוסים), או שהרוסים נסוגים ומאפשרים לאוקראינים לכבוש את הישובים הללו. כלומר, האם ההישגים האוקראינים הם הצלחה של התקפות שלהם נגד הגנה רוסית, או שהרוסים מנהלים קרבות השהיה בלבד כדי להסיג בהדרגה כוחות מהמרחב, כפי שהצהירו שבכוונתם לעשות.

חזית חרקוב

אין עדכונים – הלחימה ככל הנראה נמשכת במתכונת שהייתה בשבועות האחרונים: הפגזות מרחוק, התקפות מקומיות קטנות של שני הצדדים.

חזית לוגנסק ודוניצק

נמשכת ההתקדמות האיטית של הכוחות הרוסיים לכבוש עוד שטח. האוקראינים ממשיכים להגן בעקשנות ומעת לעת תוקפים-נגד וטוענים שיש להם הישגים.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

עיקר הלחימה כאן מתרחשת בעיר מריופול ונראה שהרוסים מצליחים לכבוש אותה בהדרגה.

בשאר החזית לא נראה שהרוסים ממשיכים להתקדם צפונה אלא מסתפקים בביסוס הדרך הפתוחה מקרים לדוניצק.

למעט גישושים של סיורים לא נראו כוחות רוסיים שמנסים להתקדם לעבר העיר ז’פורוז’יה ממזרח לנהר הדניפר.

על-פניו נראה שגם המאמץ הרוסי לעבר ז’פורוז’יה שמתנהל ממערב לנהר הדניפר נעצר והאוקראינים תוקפים-נגד גם בגזרה זו. אולם, הדיווחים לגבי ההישגים סותרים.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

בחזית זו היוזמה היא לחלוטין בידי האוקראינים אשר תוקפים לעבר העיר חרסון. אולם, אין מידע אמין על תוצאות ההתקפות הללו – האם הן מצליחות או נכשלות. עצם העדר העדכונים, למרות שהאוקראינים תוקפים-נגד כבר שבוע, מרמז שהישגיהם מוגבלים או שלפחות לעת עתה הם נבלמו על-ידי הגנה רוסית.

הרוסים נערכים לביצוע משאל-עם במחוז חרסון שבו האוכלוסייה אמורה לבחור האם היא רוצה להישאר חלק מאוקראינה או להפוך למדינה עצמאית בחסות רוסיה – כמו דוניצק ולוגנסק.

מגמות

בשבועיים האחרונים הערכתי שהמאמץ האסטרטגי הרוסי עבר לדרום-מזרח אוקראינה, חבל הדונבס. לפני כמה ימים הודיעו בכירים רוסיים באופן רשמי שכך הוא הדבר וכי הם מתכוונים למתן את לחימתם בחזיתות קייב וחרקוב כדי לתת הזדמנות לשיחות השלום. ביומיים האחרונים מתקבלים דיווחים על יציאת כוחות רוסיים מחזיתות אלה חזרה לבלרוס ולרוסיה עצמה. לא ברור לאן יחידות אלה נוסעות – האם מדובר ביחידות שחוקות שנמשכות לאחור רק לצורך שיקום (השלמת כוח-אדם וציוד) ואז יחזרו לחזית הזו או שהן מיועדות לנוע לחזיתות לוגנסק, דוניצק ודונבס.

לפיכך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים לא תשתנה בימים הקרובים ותתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים:

המאמץ העיקרי:

• • כיבוש מריופול בהתקפה קרקעית רבתי, לא רק הכנעתה באש כפי שכתבתי בעבר. להערכתי במסגרת המאמץ העיקרי הפך הקרב על מריופול למאמץ החשוב ביותר.
  • עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק. בסיכום הקודם שמתי מאמץ זה בראש סדר העדיפויות. נראה לי שהמאמץ הזה פחת – אולי כי הם מרוצים כבר מהמצב – והמאמץ לכיבוש מריופול הפך למוביל.
  • נראה שוויתרו על האפשרות לכתר את הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק ודוניצק ותחת זאת מסתפקים בדחיקתם ההדרגתית מערבה.
  • הפסקה לעת עתה של המשך ההתקדמות מדרום לצפון על שתי הגדות של נהר הדניפר. זאת בניגוד למה שכתבתי בסיכומים הקודמים – נראה שמול התקפות-הנגד האוקראיניות והרצון לרכז מאמץ במריופול ובביסוס הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק, המאמץ הזה ירד בחשיבותו.
• מאמצים משניים:
  • קרבות הגנה והשהיה בגזרות השונות של חזית קייב, מלווה בהתקפות מקומיות לביסוס השטח שעדיין מחזיקים ושיש בעורפו איים של אוקראינים.
  • תמשך ההפגזה על הערים קייב וחרקוב כדי לשמר את הלחץ עליהן וכך גם הערים הגדולות האחרות בחזיתות אלה.
  • הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.
  • סוגייה שרק נגעתי בה בסיכומים היא ההפצצות של התעשייה הצבאית והתשתית הכלכלית של אוקראינה. נראה שהפצצות אלה נושאים פרי והיועץ לענייני ביטחון של נשיא אוקראינה הודה שרוב התעשייה הצבאית של אוקראינה כבר הוחרבה. יש להניח שמאמץ זה יימשך.

סוגייה נוספת שהרוסים עוסקים בה בעורף הוא בניין הכוח לקראת המשך המלחמה. כל הסימנים מראים שהם מתכוננים למלחמה ממושכת. לא ברור אם הדבר מרמז שאין להם כל כוונה להגיע להסכם שלום עם אוקראינה או שהם מתכוננים גם למקרה שהמשא והמתן יכשל או יתארך מאוד.

יחידות מאורגנות שהגיעו מאבחזיה, אוסטיה וצ’צ’ניה משולבות כבר בקרבות, כעת, טוענים האוקראינים, החלו להגיע גם אלפי שכירי-חרב מסוריה. אלה לא מגיעים כיחידות מאורגנות וצבא רוסיה יצטרך לארגן אותם, לצייד אותם ולהכשיר אותם לפעול באוקראינה ובתיאום עם הכוחות הרוסיים. בניגוד לאבחזים, האוסטים והצ’צ’נים, הלוחמים הסורים אינם דוברים רוסית. שילובם בקרבות ידרוש הקמת מנגנון תיאום ייעודי עם מתורגמנים וחונכים רוסיים. יש להניח שיעדיפו לתת להם גזרה ‘משלהם’ כדי לצמצם ככל הניתן את קשיי התקשורת. קשיים אשר עלולים לצמצם את יעילות השימוש בהם ולגרום להתנגשויות בינם לבין כוחות עמיתים.

בזמנו היו דיווחים של ניסיונות לגייס לוחמים מלוב, אבל לא ראיתי בינתיים דיווח אמין על הגעתם לרוסיה.

בנוסף לזרים עוסקים ברוסיה גם בגיוס מתנדבים ליחידות הסדירות הרוסיות.

יוזכר, הצבא הרוסי כולל בתוכו כמה סוגים של כוח-אדם: בנוסף לסגל הקצונה שהם אנשי-קבע החתומים לתקופות ממושכות, בערך שני-שלישים מהכוח הלוחם הם חיילים שגויסו לשרות חובה והתנדבו לחתום לתקופה של שנתיים. בערך שליש מהכוח הלוחם הם חיילים בשרות חובה. על-פי החוק הרוסי אסור להפעיל חיילים בשירות חובה מחוץ לגבולות רוסיה אלא באישור מיוחד. כאשר התברר שחיילי חובה נכנסו לאוקראינה הם הוצאו והנשיא פוטין התנצל בפומבי בפני הציבור הרוסי. היחס בין חיילי חובה לבין מתנדבים לשנתיים בשרותי המנהלה לא ברור, אבל רוב חיילי החובה הם שם – דבר שגרר בעיות כאשר המלחמה התארכה והתברר שצריך להכניס לאוקראינה כמות גדולה של כוחות תחזוקה ומנהלה. בעיות אלה היו כנראה הגורם להכנסת חיילים בשרות חובה לתוך אוקראינה ולאחר שפוטין הורה להוציאם היו צריכים למצוא אחרים שיבצעו את משימותיהם.

בימים הקרובים יחל גיוס מחזור חיילי חובה חדשים ברוסיה. בסך-הכל צפויים להתגייס כ-134,000 מתגייסים. בוודאי ינסו, כמו בכל מחזור גיוס, לשכנע כמה שיותר מהם לחתום על התנדבות לשנתיים כדי שאפשר יהיה, לאחר ההכשרה הבסיסית שלהם, לשלוח אותם ליחידות הנלחמות באוקראינה. אולם, יש להניח שעד שיגיעו הראשונים יעברו כמה שבועות לכל הפחות (אם יקצרו את ההכשרות) או כמה חודשים (אם לא יקצרו).

ישנם דיווחים על כוונה לגייס מילואים – חלק טוענים שמדובר בבקשה מאנשי מילואים להתנדב וחלק שמדובר בגיוס מצומצם של בעלי מקצועות צבאיים מסוימים ושלא מדובר בהתנדבות. אין לי דרך לדעת איזו גרסה נכונה. יתר על כן, לא ברור בכמה אנשים מדובר. מערך המילואים הרוסי מונה לכאורה כ-900,000 אנשים. ברור שמדובר רק בחלק קטן ממנו, אבל לא ברור כמה קטן. כעקרון, גם אנשי מילואים אסור להפעיל מחוץ לגבולות רוסיה ולכן, אם ירצו לשלוח אותם לאוקראינה, יצטרכו לבקש מהם להתנדב לכך. שאלה נוספת היא מידת המוכנות המבצעית של אנשים אלה – מתי וכמה הם התאמנו מאז השתחררו משירות סדיר? בבעלי איזה מקצועות מדובר – גם לוחמים או רק מקצועות עזר?

  

**********

 23-26/03/2022

התעכבתי מאוד בהוצאת העדכון הנוכחי מכיוון שבמהלך הימים שחלפו מאז העדכון האחרון מעט מאוד השתנה בחזית – רוב השינויים הם במידה או בחלוקת הקשב של היריבים ולא מאמצים חדשים.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

חזית קייב וחרקוב

אני מתייחס לשתי החזיתות ביחד מאחר שהמתרחש בשתיהן זהה.

בשתי החזיתות הרוסים ממשיכים לנהל בעיקר התקפות מקומיות לטיהור המרחבים שבעורף כוחותיהם (כיבוש כפרים ועיירות שנעקפו בדרך לחרקוב ולקייב). המאמץ ההתקפי הרוסי לעבר הערים עצמן הוא באש מרחוק לעבר מטרות נבחרות בתוך הערים ובסביבתן. בגזרות מסוימות הם מתחפרים וזורעים מוקשים וכנראה נערכים שם בעיקר להגנה.

קרבות מצור דומים מתרחשים במספר ערים נוספות, שמצבן שונה רק משום שבניגוד לחרקוב ולקייב הן מכותרות: סומי, קונוטופ, צ’רניהיב.

למרות דיווחים אוקראינים על הפגזות כבדות ללא הבחנה, כאשר בוחנים את המספרים שהם מציגים זה לא מצטייר כך – למשל ב-22 במרץ דיווח ראש המנהל המקומי של חרקוב שנורו לתוך העיר 84 פגזים במשך 24 שעות. לשם השוואה – בגרוזני נורו אלפי פגזים ביממה. למחרת טען ראש העיר שמאז תחילת המלחמה (28 ימים) נהרסו 1,143 בניינים בעיר. בעיר גדולה כמו חרקוב זה לא מעיד על הפגזות כבדות ללא-הבחנה.

זה אינו אומר שאין פגיעה באזרחים או שאין פגיעה במטרות שהן אזרחיות במהותן – אבל,  ההתרשמות שלי היא שהרוסים תוקפים בעיקר מטרות צבאיות ויש לא מעט עדויות מצולמות, כולל על-ידי אוקראינים, של שימוש בבניינים אזרחיים (למשל בתי-ספר או הקניון שהופצץ בקייב) על-ידי הצבא האוקראיני. בהתחשב בכמות התעמולה והשקרים ששני הצדדים מפיצים קשה לדעת את העובדות לגבי כל מטרה שהותקפה.

האוקראינים מטילים התקפות-נגד מקומיות וטוענים להצלחות ובאותה עת הרוסים טוענים שהדפו אותם. שני הצדדים מציגים צילומים של שבויים וציוד מושמד של הצד השני כדי לחזק את טענותיהם.

חזית לוגנסק ודוניצק

נמשכת ההתקדמות האיטית של הכוחות הרוסיים לכבוש עוד שטח. האוקראינים ממשיכים להגן בעקשנות ומעת לעת תוקפים-נגד וטוענים שיש להם הישגים.

גם כאן, שני הצדדים מנסים לחזק את טענותיהם להישגים באמצעות הצגת צילומים של חיילי אויב הרוגים ושבויים וציוד אויב מושמד או שלל. ככלל נראה שלעת עתה ידם של הרוסים על עליונה, גם אם רק במעט.

במהלך השבועיים האחרונים דיווחו הרוסים כמה פעמים על ירי טילים ורקטות מצד צבא אוקראינה על ישובים רוסיים במחוזות הבדלניים. הם טוענים שאת חלקם הם יירטו בהצלחה וחלקם נפלו בתוך הישובים וגרמו לנפגעים אזרחיים.

חזית דרום-מזרח אוקראינה

עיקר הלחימה מתרחשת בעיר מריופול ונראה שהרוסים מצליחים לכבוש אותה בהדרגה.

גם כאן מתרחש עימות תעמולתי בין האוקראינים שטוענים שהרוסים הורגים אזרחים ללא הבחנה ומונעים מהאזרחים לצאת מהאזור לבין הרוסים שטוענים שהם יורים רק על בניינים שמהם נורית לעברם אש וכי הכוחות האוקראינים (שכוללים יחידות סדירות ויחידות משמר לאומי שקשורות לארגון הניאו-נאצי ‘אזוב’ – כמובן שבתעמולה הרוסית מתייחסים רק להיות האויב ניאו-נאצים ומציגים צילומים של דגלים נאצים, ספרות נאצית וקעקועים של סמלים נאצים על גופות ועל שבויים. כמובן שלא ניתן לדעת כמה צולם באמת במריופול וכמה צילומים בוימו או לקוחים ממקומות אחרים) מונעים בכוונה מאזרחים להתפנות מהבניינים הללו ומהעיר בכלל וכי הם, הרוסים, דווקא מנסים לחלץ אזרחים מבניינים שיש בהם אויב, ובכל אזור שנכבש הם מספקים אוכל, שתייה וטיפול רפואי לאזרחים ש’שוחררו’, מאפשרים ואפילו מסייעים להם לצאת מהעיר. שני הצדדים מציגים סרטונים כדי להוכיח את טענותיהם וכמובן שאין אפשרות לדעת מי דובר אמת ומי משקר וייתכן שהאמת נחלקת בין היריבים בקטעים שונים של העיר. כך, למשל, צילום של שלושה הרוגים הוצג ברשתות האוקראיניות כהוכחה לאכזריות הרוסית ואילו אותו צילום הוצג ברשתות הרוסיות כהוכחה לאכזריות של האוקראינים שירו בהם כדי למנוע בריחתם. בסרטון אחר צולמו אזרחים מקומיים פצועים מטופלים על-ידי חיילים רוסים ונטען שנפגעו מצלף או צלפים אוקראינים.

בשאר החזית לא נראה שהרוסים ממשיכים להתקדם צפונה אלא מסתפקים בביסוס הדרך הפתוחה מקרים לדוניצק. למעט גישושים של סיורים לא נראו כוחות רוסיים שמנסים להתקדם לעבר העיר ז’פורוז’יה ממזרח לנהר הדניפר. לא הצלחתי לברר מה מתרחש במאמץ הרוסי לעבר ז’פורוז’יה שמתנהל ממערב לנהר הדניפר. היו מעט מאוד דיווחים וגם הם סותרים. בכל אופן, אם הרוסים מתקדמים שם, זה כנראה מתרחש לאט.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

בחזית זו נראה שהרוסים עצרו לחלוטין את התקפותיהם מערבה ונערכו להגנה בלבד. האוקראינים תוקפים נגד, אבל למעט פעם אחת אין דיווחים על הצלחות שלהם.

בעוד חלק מהכוחות ערוכים להגנה מול התקפות-נגד אוקראיניות ממערב, חלק עוסקים בטיהור המרחב העורפי בעיר חרסון ובמחוז שנקרא על שמה.

מגמות

במגמות הכלליות של הלחימה אין חדש. נראה שהמגמות שהחלו לפני כשבועיים ממשיכות גם בארבעה הימים הללו. עם זאת, בתוך המגמה כללית יש שינויים קטנים.

מאמץ התמרון העיקרי ממשיך להיות בדרום-מזרח אוקראינה כדי להשלים את כיבוש המרחב שבין קרים, הים השחור וים אזוב בדרום לבין נהר הדנייפר במערב לבין הגבול הצפוני של מחוז לוגנסק בצפון וגבול רוסיה במזרח. חידוש אחד הוא שדובר רוסי בכיר הצהיר במפורש שמגמה זו היא כעת המטרה האסטרטגית – לטענתו, צבא רוסיה סיים את השלב הראשון של המבצע וכעת, בשלב השני, ממוקד בהשלמת שחרור אזור הדונבס (שם כללי למרחב שבין לוגנסק בצפון, ים אזוב במזרח, נהר הדניפר הדרומי במערב וקרים בדרום). כאמור, ללא קשר לאופן ניסוח הדברים, כך מתנהג הצבא הרוסי מזה כשבועיים.

גם אם אני צודק לעת עתה, זה לא אומר שהרוסים לא יוכלו בעתיד לשנות שוב את סדר העדיפות ולהחזיר את קייב, או כל יעד אחר, לראש רשימת היעדים שלהם.

לפי-כך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים לא תשתנה בימים הקרובים ותתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים:

• המאמץ העיקרי:
  • כיבוש מריופול בהתקפה קרקעית רבתי ולא רק הכנעתה באש כפי שכתבתי בעבר. להערכתי במסגרת המאמץ העיקרי הפך הקרב על מריופול למאמץ החשוב ביותר.
  • עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק. בסיכום הקודם שמתי מאמץ זה בראש סדר העדיפויות. נראה לי שהמאמץ הזה פחת – אולי כי הם מרוצים כבר מהמצב – והמאמץ לכיבוש מריופול הפך למוביל.
  • נראה שוויתרו על האפשרות לכתר את הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק ודוניצק ותחת זאת מסתפקים בדחיקתם ההדרגתית מערבה.
  • המשך ההתקדמות מדרום לצפון על שתי הגדות של נהר הדניפר.
• מאמצים משניים:
  • לחימה במרחב שבין חרקוב לבין קייב כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.
  • המשך ההפגזה על קייב בעוד המאמץ הקרקעי העיקרי הוא הגנה מפני התקפות-נגד אוקראיניות מהחזית וטיהור העורף (כיבוש כפרים ועיירות שנעקפו במהלך התנועה הראשונית לעבר קייב)
  • המשך ההפגזה על חרקוב. ייתכן שיהיו שם מבצעים קטנים לכיבוש שכונה כזו או אחרת בפאתי העיר.
  • המשך הכיתור וההפגזה של הערים המכותרות בצפון מרכז אוקראינה.
  • הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.

**********

18-22/03/2022

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם.

בצד הרוסי אין מאמצים התקפיים גדולים. נראה שלמעט בחזית של לוגנסק ודוניצק ובעיר מריופול, המאמץ העיקרי הפך להיות מאמץ האש. הרוסים פרסמו הרבה דיווחים על תקיפות באמצעות מטוסים וטילים על מגוון מטרות צבאיות ברחבי אוקראינה. דיווח אחד רמז גם לכך שהם שולחים כוחות-מיוחדים לעומק שטח האויב אם בפשיטות ואם כדי לאתר ולהכווין תקיפות.

נמשכים קרבות המצור על מספר ערים: סומי, קונוטופ, צ’רניהיב. בניגוד למאמץ הרוסי לכבוש את מריופול, בכל הערים הללו וגם בקייב ובחרקוב, ששתיהן לא כותרו ונראה שהרוסים ויתרו על המאמץ לכתרן, שיטת הלחימה הרוסית היא בעיקרה אש-מנגד – תקיפות מטוסים וארטילריה בתוך הערים ופה ושם מעת לעת התקפה קטנה לכבוש עוד כמה בתים בפאתי העיר.

האוקראינים ממשיכים לטעון להצלחות מקומיות בהתקפות-נגד קטנות בעיקר ליד קייב.

בניהול הקרבות מצד הרוסים אנחנו רואים יותר ויותר את מימוש התורה הרשמית: גדודים רב-חיליים, שימוש רב ב-כטמ”מי סיור לאתר כוחות אויב ולהכווין נגדם אש ארטילרית או אווירית ולהכווין את תמרון הגדודים לעמדות לחימה מתאימות.

בחזית של קייב:

אין חדש – הרוסים ממשיכים לתקוף מטרות בתוך העיר. הם הפציצו קניון ומרכז ספורט צמוד לו שככל הנראה שימשו כמחסן תחמושת ושטח-התארגנות של כוחות אוקראינים – כטמ”מ רוסי עקב אחרי תנועה של מטל”ר מתנייע מסוג גראד שירה ואז נסע לקניון, צילום אחר הראה חיילים וכלי-רכב חוסים מתחת לקניון. פגיעה של פצצה רוסית אחת הציתה פיצוץ ענק שהחריב את שני הבניינים.

האוקראינים טוענים שכבשו חזרה כפר אחד והדפו לאחור כוחות רוסיים ליד שלושה כפרים אחרים. הרוסים מצידם דיווחו ההיפך.

ככלל נראה שהכוחות הרוסיים במרחב מתחפרים ואינם מנסים יותר לתקוף לעבר העיר. 

בחזית של חרקוב:

אין חדש.

ממשיכים להפגיז את העיר מרחוק ללא ניסיונות לכבוש או לכתר אותה.

גם בפאתי חרקוב מתנהלים קרבות קטנים על כפרים ושני הצדדים טוענים להצלחות.

בחזית דוניצק ולוגנסק:

נמשכות ההתקפות הרוסיות כדי להרחיב את השטח הנשלט על-ידם מערבה לעבר הגבולות המקוריים של מחוזות לוגנסק ודוניצק. שני הצדדים מדווחים על הצלחות מקומיות – הרוסים טוענים שכבשו עוד כפר או שכונה בעיירה כזו או אחרת ואילו האוקראינים מדווחים ששחררו עוד כפר או שכונה בעיירה כזו או אחרת או שהשמידו כוח רוסי גדול. בסך-הכל נראה שמגמת הקרבות ממשיכה לנטות לטובת הרוסים גם אם הם משלמים על כך ביוקר.

בחזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב:

הרוסים פיצלו את הפיקוד על כוחותיהם במרחב דרום-מזרח אוקראינה: במקור ארמיה אחת (58) הייתה אחראית על כל הכוחות שיצאו מקרים בשלושה כיוונים שונים. כעת הוסיפו מפקדת ארמיה נוספת (49) וחילקו בין שתיהן את האחריות – ארמיה 58 ממשיכה לפקד על הכוחות הנלחמים מכיוון קרים צפונה במרחב שבין נהר הדניפר במערב לבין ים אזוב במזרח לעבר דוניצק; וארמיה 49 אחראית על הכוחות הנלחמים מערבה לעבר ניקולאיב ואודסה. 

ארמיה 58 ממשיכה בביסוס ועיבוי הפרוזדור שכבשו בין קרים לבין דוניצק ורוסיה ובקרב לכיבוש מריופול.

במריופול נראה שהרוסים לא מסתפקים במצור והפגזה, כפי שהם נוהגים בערים הנצורות האחרות, אלא מנסים לכבוש את העיר. לפי הסרטונים המתפרסמים על קרבות אלה, הכוחות המובילים את כיבוש העיר הם בעיקר כוחות צ’צ’נים. בינתיים הם הצליחו לפצל את העיר לשני חלקים לפחות, והם מטהרים אותה גוש בניינים אחר גוש בניינים תוך הפעלת ארטילריה כבדה וטנקים בסיוע צמוד לרגלים. על הדרך הם מפרסמים סרטונים וצילומים של אזרחים שהם מחלצים ממרתפי הבניינים שהם כובשים ומסיעים אותם אל מחוץ לעיר. בסרטונים טוענים האזרחים שהלוחמים האוקראינים המגינים על העיר, הכוללים שיעור גדול של אנשי ‘אזוב’, שמקורם בתנועה הניאו-נאצית באוקראינה, מנעו מהם לצאת לבדם. כמובן שלא ניתן לדעת עד כמה טענות אלה נכונות או נדרשו על-ידי ‘המחלצים’ הרוסים. חלק מהאזרחים מוסעים לעבר אזור דוניצק (כלומר, האזור שהיה בידי הרוסים לפני המלחמה) וחלק משוחררים לנסוע למקומות אחרים באוקראינה או במרחב שכבשו הרוסים בדרום-מזרח אוקראינה.

הרוסים החלו לחקות את האוקראינים ולפרסם סרטונים של שבויים וצילומים של קציני אויב שנהרגו או נשבו.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

בינתיים נראה שבגזרה זו, עליה מופקדת כעת ארמיה 49, נעצר מאמץ ההתקפה הרוסית ועבר להגנה. האוקראינים אף טוענים שהם הדפו את הרוסים אחורה (מזרחה) כמה עשרות קילומטרים. ההתקפה על אודסה ועל ניקולאיב נמשכת באש בלבד – טילים ארוכי-טווח מהיבשה ומהים ותקיפות מטוסים על מגוון רחב של מחנות, תשתיות ותעשייה צבאיים וגם תעשייה אזרחית.

הערה: דוברים ואנשי תקשורת אוקראינים ו’מערביים’ מציגים את ההפגזות הרוסיות כ’חסרות הבחנה’. אין ספק שאזרחים נהרגים וכי יש מקומות שבהם הטענה הזו נכונה, אבל, לעיתים קרובות זוהי תעמולה בלבד – כך, הדוגמה של הקניון ושל מרכז הספורט שהופצצו כאשר יש הוכחות מצולמות לנוכחות של כוחות צבאיים שם ולקיומו של מחסן תחמושת. כמו-כן, פורסמו צילומים שמראים עמדות-לחימה וחיילים אוקראינים פרוסים או שוהים בתוך מגוון בניינים אזרחיים כגון בתי-ספר ואחרים וכשהם מותקפים נטען שהתקיפה התרחשה על יעד אזרחי תמים.

מגמות

בתקשורת מציגים התקדמות במשא ובמתן על הסכם סיום המלחמה. אמנם לא ניתן לדעת מתי יחתם הסכם ומה תנאיו הסופיים, אבל סביר להניח שהרוסים ינסו לזרז את כיבוש  השטחים אותם הם רואים כתנאי סף לסיום המלחמה.

במגמות הכלליות של הלחימה אין חדש. נראה שהמגמות שהחלו לפני כשבוע ממשיכות גם בחמישה הימים הללו. 

מאמץ התמרון העיקרי ממשיך להיות בדרום-מזרח אוקראינה כדי להשלים את כיבוש המרחב שבין קרים, הים השחור וים אזוב בדרום לבין נהר הדנייפר במערב לבין הגבול הצפוני של מחוז לוגנסק בצפון וגבול רוסיה במזרח.

המאמצים בצפון אוקראינה נגד חרקוב ונגד קייב, ומאמצי-המשנה המסייעים להם סביב סומי, קונוטופ וצ’רניהיב נראים יותר ויותר כמאמצי רתק כדי לאפשר השלמת המשימה בדרום מזרח אוקראינה. המאמצים הללו מבוססים בעיקר על אש.

באותה עת הולך ומועצם מאמץ אש הפוגע במטרות תשתית צבאית ותעשייתית בכל רחבי אוקראינה.

גם אם אני צודק לעת עתה, זה לא אומר שהרוסים לא יוכלו לשנות שוב בעתיד את סדר העדיפות ולהחזיר את קייב לראש רשימת היעדים שלהם.

לפי-כך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים לא תשתנה בימים הקרובים ותתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן, אשר להערכתי הרוסים מקנים לכל מאמץ נפרד:

1) המאמץ העיקרי:

• עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק.
• הכנעת מריופול באש בליווי התקפות קטנות לכיבוש נתחים ממנה.
• השלמת כיתור הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק.
• המשך ההתקדמות מדרום לצפון על שתי הגדות של נהר הדניפר.

2) מאמצים משניים:

• • לחימה במרחב שבין חרקוב לבין קייב כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.
  • המשך הלחץ ‘המתון’ לעבר קייב.
  • המשך ההפגזה על חרקוב. ייתכן שיהיו שם מבצעים קטנים לכיבוש שכונה כזו או אחרת בפאתי העיר.
  • המשך הכיתור וההפגזה של הערים המכותרות בצפון מרכז אוקראינה.

3) נכון לעכשיו נראה שאין לרוסים כוונה להמשיך לתקוף לעבר אודסה למעט באמצעות הפגזתה מהים.

**********

15-17/03/2022

איכות המקורות

כאמור, איכות המקורות בעיתית מאוד. כמות המקורות ‘העצמאיים’ ו’התמימים’ ירדה ואני נאלץ להסתמך יותר ויותר על מקורות רשמיים שממוקדים בתעמולה וקשה לפענח מתי הם דוברים אמת, מתי מגזימים או ממעיטים ומתי משקרים באופן בוטה.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם.

אין מאמצים התקפיים גדולים. באזורים מסוימים המאמצים ההתקפיים הם לעיבוי פרוזדורי התנועה שדרכם מביאים הספקה וכוחות מרוסיה, ובאזורים מסוימים יש התקפות ליעדים מוגבלים. בנוסף, נמשכים קרבות המצור על מספר ערים: מריופול, סומי, קונוטופ, צ’רניהיב. בכל הערים הללו וגם על קייב וחרקוב שיטת הלחימה הרוסית היא בעיקרה אש-מנגד – תקיפות מטוסים וארטילריה בתוך הערים ופה ושם מעת לעת התקפה קטנה לכבוש עוד כמה בתים בפאתי העיר.

במהלך ה-16 במרץ הטילו האוקראינים מספר התקפות-נגד מצומצמות בהיקפן (פלוגה עד גדוד) בכמה חזיתות. ברוב המקרים לא ידוע המיקום המדויק או שיש סתירה בין דיווחי הצדדים היכן התרחשה התקפת-הנגד. האוקראינים דיווחו על שחרור של כפר פה או שם ואילו הרוסים דיווחו על הדיפת התקפות-הנגד. בגזרת חרסון הצליחו האוקראינים לפגוע במנחת מסוקים באמצעות נשק ארטילרי ארוך-טווח (יש להניח שמדובר בטילים קרקע-קרקע מסוג כלשהו) והשמידו או השביתו 10 – 15 מסוקים רוסיים.

הרוסים ממשיכים גם הם לתקוף בכוחות מצומצמים (פלוגה עד גדוד), כשהדגש הוא בחזיתות לוגנסק ודוניצק ודרום-מזרח אוקראינה. ההישגים מצומצמים: עוד כפר, עוד עיירה או שכונה, מספר קילומטרים של שטחים פתוחים.

יש דיווחים על צעירים אוקראינים (בני 18 עד 20), סטודנטים באוניברסיטה, המגויסים לשרות צבאי ונשלחים לחזית לאחר שלושה ימים של טירונות בלבד. כתב של ה-BBC דיבר עם כמה צעירים כאלה – אבל לא ברור עד כמה התופעה נפוצה. ייתכן שהדבר מעיד על כך שלצבא האוקראיני מתחיל להיווצר מחסור בכוח-אדם או, לחלופין, הדבר מעיד על תפיסה מקצועית – די באנשים שיודעים לכוון רובה באופן כללי לכיוון מסוים… כך או כך זה מעיד על בעיה. יוזכר שלפני שהחלה המלחמה ארגנו האוקראינים קורסי הכשרה לאזרחים שנמשכו שבוע-שבועיים בלבד כדי לתגבר את יחידות ההגנה-המרחבית שלהם לקראת הפלישה.

בניהול הקרבות מצד הרוסים אנו רואים יותר ויותר את מימוש התורה הרשמית: גדודים רב-חיליים, שימוש רב בכטמ”מי סיור לאתר כוחות אויב ולהכווין נגדם אש ארטילרית או אווירית ולהכווין את תמרון הגדודים לעמדות לחימה מתאימות.

אמנם הקרקע באזורים רבים קפאה ומאפשרת תמרון קצת יותר חופשי מאשר בשבוע וחצי הראשונים, אך עדיין נותרו אזורים רבים בהם התנועה מוגבלת מאוד על-ידי הבוץ ולכן התמרונים איטיים וקשים למימוש לפי כל כללי טכניקות התנועה המקובלות בצבא הרוסי.

בחזית של קייב:

אין חדש.

הן מצפון-מערב והן ממזרח לקייב הרוסים עצרו למעט התקפות קטנות וממוקדות. האוקראינים מטילים התקפות-נגד קטנות אל מול ההתקפות הרוסיות. האוקראינים מדווחים שהם מזהים תגבור של הכוחות הרוסיים במרחב.

בחזית של חרקוב:

אין חדש.

ממשיכים להפגיז את העיר מרחוק ללא ניסיונות לכבוש או לכתר אותה.

בחזית דוניצק ולוגנסק:

נמשכות ההתקפות הרוסיות כדי להרחיב את השטח הנשלט על-ידם מערבה לעבר הגבולות המקוריים של מחוזות לוגנסק ודוניצק. שני הצדדים מדווחים על הצלחות מקומיות – הרוסים טוענים שכבשו עוד כפר או שכונה בעיירה כזו או אחרת ואילו האוקראינים מדווחים ששחררו עוד כפר או שכנה בעיירה כזו או אחרת או שהשמידו כוח רוסי גדול. נראה שמגמת הקרבות בשלושה הימים הללו נוטה לטובת הרוסים גם אם הם משלמים על כך ביוקר.

יש דיווחים סותרים על כיבוש העיר איזיום על-ידי הרוסים (כבשו את כולה או רק חצי ממנה). איזיום היא צומת מפתח ונפילתה בידי הרוסים, אם התרחשה כבר, פירושה שהם מתקרבים צעד נוסף לקראת כיתור כוחות אוקראינים רבים הערוכים ונלחמים נגד התקדמות הכוחות הרוסיים מהמחוז הבדלני לוגנסק.

בחזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב:

הרוסים עוסקים בביסוס ועיבוי הפרוזדור שהשיגו בין קרים לבין דוניצק ורוסיה.

המצור הרוסי על מריופול נמשך – הפגזות והפצצות והתקפות קטנות לכבוש גוש בניינים נוסף בפאתים. הסכמי פינוי האזרחים מתממשים סוף-סוף ובימים האחרונים יצאו מהעיר אלפי אזרחים והוסעו לעיר ז’פורוז’יה.

עם זאת, באותה עת שהאזרחים מפונים ממריופול לז’פורוז’יה, הכוחות הרוסיים מתקדמים גם לעבר עיר זו, אם כי קצב ההתקדמות בגדה המזרחית של נהר הדנייפר איטי מאוד ועיקר המאמץ מתרחש בגדה המערבית, שם התקדם כוח רוסי כמה עשרות קילומטרים בימים

האחרונים מתוך מטרה לישר קו עם הכוחות שעל הגדה המזרחית ולכתר את ז’פורוז’יה ממערב.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

נראה שהרוסים עצרו מאמציהם להתקדם בחזית זו.

לעומת זאת, האוקראינים הטילו התקפת-נגד או שתיים בחזית זו. הם טוענים להצלחות ואילו הרוסים טוענים שההתקפות נהדפו. כאמור, מנחת מסוקים רוסי ליד העיר חרסון הופגז ונפגעו בו מספר מסוקים.

בינתיים הרוסים מטהרים את מרחב תת-מחוז חרסון (מכונה על-שם העיר) ונתקלים פה ושם בהתנגדות או אפילו התקפת-נגד מקומית.

הצי הרוסי ממשיך להפגיז את אודסה באמצעות טילים.

מגמות

בתקשורת מציגים התקדמות במשא ובמתן על הסכם סיום המלחמה. אמנם לא ניתן לדעת מתי יחתם הסכם ומה תנאיו הסופיים, אבל סביר להניח שהרוסים ינסו לזרז את הכיבוש של השטחים שהם רואים אותם כתנאי סף לסיום המלחמה.

במגמות הכלליות של הלחימה אין חדש. נראה שהמגמות שהחלו לפני כשבוע ממשיכות גם בשלושה הימים הללו.

המאמץ העיקרי ממשיך להיות בדרום-מזרח אוקראינה כדי להשלים את כיבוש המרחב שבין קרים, הים השחור וים אזוב בדרום לבין נהר הדנייפר במערב לבין הגבול הצפוני של מחוז לוגנסק בצפון וגבול רוסיה במזרח.

המאמצים בצפון אוקראינה נגד חרקוב ונגד קייב, ומאמצי-המשנה המסייעים להם סביב סומי, קונוטופ וצ’רניהיב נראים יותר ויותר כמאמצי רתק כדי לאפשר השלמת המשימה בדרום מזרח אוקראינה.

גם אם אני צודק לעת עתה, זה לא אומר שהרוסים לא יוכלו בעתיד לשנות שוב את סדר העדיפות ולהחזיר את קייב לראש רשימת היעדים שלהם.

לפי-כך אני מעריך את חלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים כדלהלן לפי סדר החשיבות שלהערכתי הרוסים מקנים לכל מאמץ נפרד:

1) המאמץ העיקרי:

• עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק.
• השלמת כיתור הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק.
• המשך ההתקדמות מדרום לצפון על שתי הגדות של נהר הדניפר.
• הכנעת מריופול באש בליווי התקפות קטנות לכיבוש נתחים ממנה.

2) מאמצים משניים:

• לחימה בעורף ‘החצים’ במרחב שבין חרקוב לבין קייב כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.
• המשך הלחץ ‘המתון’ לעבר קייב.
• המשך ההפגזה על חרקוב. יתכן שיהיו שם מבצעים קטנים לכיבוש שכונה כזו או אחרת בפאתי העיר.

3) נכון לרגע זה נראה שאין לרוסים כוונה להמשיך לתקוף לעבר אודסה למעט באמצעות הפגזתה מהים.

**********

13-14/03/2022

האטתי את קצב כתיבת הדיווחים מכיוון שקצב האירועים ירד ואין טעם לדווח על רוב המקומות: “הלחימה נמשכת, אבל אין שינוי ניכר במצב…”

איכות המקורות

כאמור, איכות המקורות בעייתית מאוד. יש פחות מקורות ‘עצמאיים’ ו’תמימים’ ואני נאלץ להסתמך יותר ויותר על מקורות רשמיים שממוקדים בתעמולה וקשה לפענח מתי הם דוברים אמת, מתי מגזימים/ממעיטים ומתי משקרים באופן בוטה.

גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה:

יחסי הכוחות בשטח טרם השתנו. הרוסים מיצו את הכוחות שהכינו למלחמה והחלו להעביר כוחות שלהם שיושבים דרך-קבע בחזיתות אחרות (ארמניה, גיאורגיה, המזרח-הרחוק). הם כנראה מגייסים לוחמים אבחזים ואוסטים מהמחוזות ש’שחררו’ מגיאורגיה ב-2008.1 כמו-כן,

הם מנסים לגייס שכירי-חרב מסוריה ואולי גם מלוב – אבל אלה טרם הגיעו, וגם אם יגיעו יידרש זמן להכין אותם ללחימה באוקראינה במסגרת הצבא הרוסי.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

אחד השינויים המתרחשים בימים האחרונים הוא השקעה רבה יותר של הרוסים בטיהור המרחבים האחוריים שלהם עקב פשיטות של כוחות אוקראינים שנעקפו על שיירות התחזוקה של הצבא הרוסי. כלומר, בחלק מהמקומות מתחילים להרחיב את השטח הנשלט.

אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם.

אין מאמצים התקפיים גדולים. באזורים מסוימים המאמצים ההתקפיים הם לעיבוי פרוזדורי התנועה שדרכם מביאים הספקה וכוחות מרוסיה ובאזורים מסוימים יש התקפות ליעדים מוגבלים. בנוסף, נמשכים קרבות המצור על מספר ערים: מריופול, סומי, קונוטופ, צ’רניהיב.

הרוסים מנסים לתגבר את כוחותיהם בחזית על-ידי העברת כוחות מאזורים אחרים (העברת חיילים מהכוח הרוסי החונה דרך-קבע בארמניה, בדרום אוסטיה ואבחזיה) והבאת שכירי-חרב ממדינות אחרות (בעיקר סוריה אבל יש שמועות גם על לוב ויתכן שגם מאוסטיה ואבחזיה).

בחלק מהערים שנכבשו במהלך השבועיים הקודמים מתנהלים מדי יום הפגנות נגד הנוכחות הרוסית. אבל הפגנות אלה בסופו של דבר כוללות מעט אנשים (עשרות עד מאות בכל אירוע) ואינם משפיעים על הרוסים או על יכולתם לפעול בערים הללו ובסביבתן. האוקראינים מדווחים על יותר ויותר הפגנות והשתתפות של יותר ויותר אנשים בכל הפגנה. לגבי התרבות ההפגנות זה כנראה נכון, אבל לגבי הגידול במספר המשתתפים אין עדות מצולמת שמוכיחה טענה זו.

בחזית של קייב:

הן מצפון-מערב והן ממזרח לקייב הרוסים עצרו למעט התקפות קטנות וממוקדות. האוקראינים מטילים התקפות-נגד קטנות אל מול ההתקפות הרוסיות. האוקראינים מדווחים שהם מזהים תגבור של הכוחות הרוסיים במרחב.

בחזית של חרקוב:

ביומיים האחרונים לא התרחש שינוי משמעותי בחזית זו.

הרוסים בינתיים אינם מתמרנים, נראה שוויתרו על הניסיון לכתר את העיר, הם רק מפגיזים.

הכוחות שעקפו את חרקוב ממזרח ממשיכים להתקדם לאט בכיוון דרום-מערב לעבר הכוחות המתקדמים צפון-מערב מלוגנסק.

בחזית דונייצק ולוגנסק:

ביומיים האחרונים דיווחו הרוסים על התקדמות מוגברת בקטע הצפון-מערבי של חזית זו – התקדמות זו מכוונת לעבר הכוח שהוזכר לעיל שתוקף מכיוון חרקוב. אם שני הכוחות הללו

יצליחו לחבור זה לזה, הם יכתרו כוחות אוקראינים שעדיין מחזיקים במרחב שמצפון ללוגנסק נגד התקפות ישירות עליהם ממזרח. יש עדיין מרחק של עשרות קילומטרים רבים בין שני הכוחות הרוסיים, אבל בקצב ההתקדמות הנוכחי האוקראינים יצטרכו להחליט בקרוב אם להמשיך להתעקש להחזיק בשטח שיכותר או להסיג את כוחותיהם כדי שהם לא יכותרו.

לחימה בלתי-פוסקת נמשכת בכמה ערים קטנות בחזית זו.

בחזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב:

הלחימה בעיר מַרְיוֹפּוֹל נמשכת. עוצמת ההפגזה הרוסית על העיר גוברת. לטענת האוקראינים הם הצליחו לבלום סדרת התקפות רוסיות שניסו להתקדם לעומק העיר והלחימה נמשכת בשכונות החיצוניות שלה. מצד שני לא ברור אם הרוסים מנסים לכבוש את העיר או רק מגששים את ההגנות האוקראיניות.

הרוסים עוסקים בחיזוק פרוזדור היבשה בין דוניצק לבין קרים.

ההתקדמות הרוסית לעבר העיר ז’פורוז’יה נמשכת, אבל נראה שהיא איטית מאוד וייתכן שהם מעדיפים לכתר אותה ולעקוף אותה ולאו דווקא לכבוש אותה. העיר החשובה הבאה, בערך 150 קילומטרים מצפון לז’פורוז’יה, היא דניפרו שהזכרתי לעיל.

בינתיים, כוח שצלח את הדניפר ליד העיר חרסון פנה צפונה על הגדה המערבית של נהר הדניפר. אם יצליח להתקדם ולישר קו עם הכוחות הרוסיים התוקפים בגדה המזרחית הדבר עלול להציב התלבטות קשה בפני האוקראינים מול איזה מאמץ לרכז את כוחותיהם, מול הכוח התוקף ישירות לעבר ז’פורוז’יה על הגדה המזרחית של הדניפר, או מול הכוח שעוקף אותה על הגדה המערבית ומאיים לכתר אותה ולנתק אותה משאר אוקראינה. בהמשך תעלה שאלה זהה גם לגבי העיר דניפרו המצויה מצפון לז’פורוז’יה.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

אין חידושים בלחימה בחזית זו.

נראה שגם הכוח הרוסי שניסה לעקוף את ניקולאיב מצפון נעצר – אם בגלל בעיות תחזוקה ואם בגלל עוצמת ההתנגדות או שילוב של השניים.

האוקראינים טוענים שהדפו התקפה רוסית נוספת ישירות אל העיר ניקולאיב.

האוקראינים מצויים בכוננות להנחתת כוחות רוסים מהים באודסה ומחזיקים כוחות בעיר, הרחק מחזית הלחימה, ערוכים בעיר ובסביבתה כנגד נחיתה כזו. בפועל, אל אף התראות חוזרות ונשנות לא נעשה שום ניסיון רוסי לנחות. פירוש הדבר שכוח אוקראיני משמעותי מרותק הרחק מהחזית מעצם החשש לנחיתה. לא ברור אם בכלל יש באמת כוונה רוסית לנחות ואם כן באיזה סדר-גודל של כוח – ספינות הנחיתה שהו כמה עשרות קילומטרים מהחוף מתחילת המלחמה עד שתנאי מזג-האוויר אילצו אותן לחזור לנמל סבסטופול בקרים ולאחר שנרגעו הרוחות חזרו לים. גם אם הרוסים מתכננים נחיתה מהים, ספק אם יבצעו אותה לפני שיצליחו להבקיע את מערך ההגנה החפוזה האוקראינית בניקולאיב וצפונה ממנה. עם זאת, ללא תגבור הכוחות הרוסיים במרחב זה קשה לראות כיצד יצליחו להמשיך מערבה כדי לכבוש את חוף הים השחור ואת העיר אודסה.

מגמות

לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים ביחס לשבוע האחרון. כמובן שאין לי מידע מודיעיני מתוך דיוני הפיקוד הבכיר הרוסי. אני מסתמך על היקפי הפעילות שעולים מהשטח וכיוון שאמינותם של אלה אינה מובהקת יש לקחת בחשבון אפשרות ניכרת של טעות בהערכתי.

ככל שחולף הזמן פחות ופחות ברור אם המאמץ לכיתור קייב נותר מאמץ ‘רציני’ (כפי שרוב הפרשנים המערביים ממשיכים לטעון) או שמא הרוסים מתייחסים למאמץ זה לעבר עיר-הבירה של אוקראינה כמאמץ-מרתק לכוחות אוקראינים ושינו את סדר העדיפות האסטרטגית שלהם. אין ספק שבימים הראשונים של המלחמה הייתה קייב יעד ראשי. יש לשער שקיוו שכיתורה המהיר וחדירה לתוכה תאפשר למוטט את המשטר האוקראיני ויקל עליהם ‘לסדר מחדש’ את אוקראינה לטעמם. אולם, כעבור שבועיים של מלחמה והקושי להשלים משימה זו, ספק שאפילו אם פתאום תקרוס ההגנה האוקראינית על העיר והרוסים יכבשו אותה, שהם יוכלו לתרגם הישג צבאי זה להישג המדיני המבוקש על-ידם וממילא נראה שההגנה האוקראינית על העיר לא רק שאינה קורסת אלא ההיפך – מתחזקת. מצד שני, האוקראינים כנראה לא יסכימו לסכן את העיר כדי להעביר ממנה כוחות לחזיתות אחרות ולכן המשך האיום עליה משמש אמצעי נוח למנוע תגבור אוקראיני של חזיתות אחרות שאולי הפכו חשובות יותר בראייה המדינית והאסטרטגית של רוסיה.

לאור חלוקת מאמצי הלחימה בימים האחרונים אני מעריך שהמאמץ העיקרי הרוסי עבר למזרח אוקראינה – הבטחת החיבור בין קרים לבין דוניצק וכיבוש המרחב שבין דוניצק ולוגנסק לבין נהר הדניפר ויתר המאמצים הפכו למשניים. אציין שהפרשנים המערביים שאני עוקב אחרי פרסומיהם ממשיכים לטעון שקייב היא המאמץ העיקרי. הערכתי זו מתחברת לרשימת הדרישות הרוסיות לסיום המלחמה כפי שהאוקראינים פרסמו אותה (בהנחה שזו הרשימה האמיתית – ואין לי סיבה לחשוב שבמקרה זה הם משקרים), אשר חוץ מהבטחה שאוקראינה לא תצורף לנאט”ו דורשים את העברת דרום-מזרח אוקראינה לידי רוסיה. יש דיווח שהרוסים מנסים לארגן משאל-עם במרחב שבין חרסון לבין קרים על הקמת ‘רפובליקה עצמאית של חרסון’ – כלומר, הקמת משהו שדומה לרפובליקות העצמאיות של דוניצק ושל לוגנסק.

גם אם אני צודק לעת עתה, זה לא אומר שהרוסים לא יוכלו בעתיד לשנות שוב את סדר העדיפות ולהחזיר את קייב לראש רשימת היעדים שלהם.

לפי-כך, אני מעריך את חלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים בימים הקרובים כדלהלן לפי סדר החשיבות שלהערכתי הרוסים מקנים לכל מאמץ נפרד:

4) עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק.

5) השלמת כיתור הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק.

6) המשך ההתקדמות מדרום לצפון על שתי הגדות של נהר הדניפר.

7) הכנעת מריופול באש בליווי התקפות קטנות לכיבוש נתחים ממנה.

8) לחימה במרחב שבין חרקוב לבין קייב כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.

9) המשך הלחץ ‘המתון’ לעבר קייב.

10) המשך ההפגזה על חרקוב. ייתכן שיהיו שם מבצעים קטנים לכיבוש שכונה כזו או אחרת בפאתי העיר.

בעיית יחסי-הכוחות בין היריבים הולך ומתעצם לרעת הרוסים בגלל האבדות שהם סופגים ומשום שככל שהם כובשים יותר שטח הכוחות שלהם נהיים יותר ויותר דלילים ביחס לגודל המרחב. זוהי בעיית נמיגות הכוח התוקף עד לנקודת מיצויו שהוא נחלש כל-כך שלא רק שאינו יכול להמשיך לתקוף, אלא הוא אפילו חשוף להתקפת-נגד של המגן – אם למגן נותרו כוחות רעננים לכת.

אולם, בהינתן שאין מידע אמין על היקף האבדות הרוסיות (בין ‘הרבה’ לבין ‘המון’ – רוב הנתונים המספריים שפורסמו בלתי-אמינים והנתונים שיש להם גיבוי ודאי במידע אינם כל-כך גרועים לצבא בגודל כזה) אל מול קצב הזנת כוח-אדם וציוד חדשים להחליף אותם (עצם הפנייה לשכירת לוחמים מחוץ לרוסיה מעידה על התקרבות רוסיה למיצוי מאגרי כוח-האדם הזמין שלה) וגם אין לנו מידע אמין על היקף האבדות האוקראיניות (כנראה שלא פחות מהרוסים, אבל להם הרבה יותר קל למלא את השורות על-ידי גיוס המוני בתוך אוקראינה והתחלת זרימה של מתנדבים רבים מרחבי העולם – אם כי אנחנו לא יודעים אם במספרים משמעותיים או רק סמליים) – לא ניתן להעריך מתי יגיעו הרוסים לנקודת המשבר. בכל מקרה, הם יצטרכו לשים לב באופן מדוקדק לסוגייה זו.

**********

10-12/03/2022

איכות המקורות

נושא שלא התייחסתי אליו בעדכונים האחרונים הוא איכות המקורות. תיארתי בעבר כיצד אני מנסה להתגבר על מגבלת האמינות שנובעת מכמות התעמולה הרבה ששני הצדדים מרעיפים. השתמשתי בפרסומים ‘תמימים’ של אזרחים אוקראינים שראו כוחות רוסיים חולפים לידם. אולם, כעת, לאחר שתנועת הרוסים האטה ובחזיתות רבות אף עצרה, ואנשים נהיו פחות תמימים ויותר מגמתיים בפרסומיהם, אני מתקשה להמשיך בשיטה זו: לעיתים קרובות אני מגלה שפרסומים ‘חדשים מהיום’ הם למעשה שידור-חוזר של פרסומים קודמים. גם האזרחים התמימים למדו לשלב תעמולה בסרטונים שלהם.

גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה:

למרות הדיבורים על תגבורים, בפועל אין מידע על תגבורים מעבר לכוחות הצ’צ’נים שהצטרפו ללחימה. פירוש הדבר שיחסי הכוחות המספריים על הקרקע הם לרעת הרוסים, שכן גודל הכוח הרוסי שנכנס לאוקראינה שווה בערך לצבא הסדיר האוקראיני. תוספת יחידות מילואים ויחידות הגנה-מרחבית (חלקן מאורגנות, מלאות וחמושות יותר וחלקן פחות) משנה את האיזון המספרי לרעת הרוסים.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים:

אחד השינויים המתרחשים בימים האחרונים הוא השקעה רבה יותר של הרוסים בטיהור המרחבים האחוריים שלהם עקב פשיטות של כוחות אוקראינים שנעקפו על שיירות התחזוקה של הצבא הרוסי. כלומר, בחלק מהמקומות מתחילים להרחיב את השטח הנשלט.

נראה שהעצירה הרוסית נמשכת ברוב הגזרות. בחלק מהמקומות נראה שהעצירה מוחלטת (למשל סביב חרקוב) ובחלק הם עוסקים לכל היותר בהתקפות מצומצמות (למשל, בפאתי קייב).

במקום לתקוף קדימה, הם עסוקים בטיהור מרחבים בעורף הכוחות שהתקדמו ובצבירת כוחות ואספקה להמשך. בימים האחרונים האוקראינים העצימו את מאמציהם לפגוע בשיירות האספקה הרוסיות. הממשלה האוקראינית אף הפיצה כרוזים למיליציות שמפוזרות בישובים שנעקפו על-ידי הרוסים לצאת מיישוביהם כדי לפשוט על שיירות האספקה שאין להן אבטחה.

בנוסף, מנהלים הרוסים קרבות מצור על מספר ערים: מריופול, סומי, קונוטופ וצ’רניהיב. הלחימה בערים אלו מאופיינת בהגברה של עוצמת האש שמפעילים הרוסים והתקפות קטנות לכיבוש נתחים קטנים בפאתי הערים. זאת המתכונת שראינו בגרוזני ובסוריה, אם כי עוצמת האש עדיין פחות מהעוצמות שראינו אז. המחיר של שיטה זו – נדרש זמן רב להשיג את ההישג המבוקש. חרקוב אינה מכותרת – אבל להתקפה עליה מאפיינים דומים, למעט זאת שכל ההתקפות הן בחצי-הגורן הצפוני של העיר כיוון שהרוסים לא הצליחו להגיע מדרום לה וכנראה כבר אינם מנסים.

בגלל היחס שבין גודל הכוחות הרוסיים לבין גודל השטח שעליו הם נלחמים ובין הכוחות הרוסיים וגודל הכוחות האוקראינים שנגדם, נראה שאם לא יביאו תגבור נוסף הרוסים מתקרבים לנקודת המיצוי של התקפתם. עובדה זו יכולה להיות אחת הסיבות לעצירה הממושכת במבצעים ההתקפיים שלהם והסתפקותם במבצעים מצומצמים.

אנו רואים יותר ויותר כוחות רוסיים רב-חיליים משולבים כנדרש בתורה שלהם ולא יחידות קטנות חד-חיליות כפי שהיה בימים הראשונים של המלחמה. ושומעים יותר על הפעלת ארטילריה בסיוע לכוחות – אם כי נראה שמרכיב זה עדיין אינו מבוצע באופן מספיק הדוק וטוב. הרמה המקצועית שרואים בסרטונים אמנם אינה גבוהה מאוד, אבל בדרך-כלל טובה לאין ערוך ממה שנראה בימים הראשונים.

מנגד, מתחילים להופיע קצת סרטונים של הלוחמים האוקראינים. בגלל מאפייני הסרטונים הללו והכמות המצומצמת קשה להפיק מהם משהו שאפשר להתייחס אליו כאל כללי לגבי שיעור ניכר מהיחידות – אבל, בעיקר רואים כוחות קטנים של רגלים עם טילים נגד-טנקים מסוגים שונים. כמעט שלא רואים רק”ם אוקראיני, למעט בכמה סרטונים רוסיים שצילמו רק”ם אוקראיני מושמד.

בהדרגה רואים הופעה רבה יותר של זרוע-האוויר הרוסית בתקיפות בעומק אוקראינה יחד עם שיגור יומי של כמה עשרות טילי קרקע-קרקע ארוכי-טווח מסוגים שונים (בסך-הכל מתחילת המלחמה נורו כ-800 טילים). התקיפות הללו מכוונות לעבר מטרות צבאיות (שדות-תעופה, מחנות ומחסני ציוד ותספוקת) ולעבר מטרות תשתית אזרחית (תחנות כוח חשמלי, תקשורת ותשתיות אחרות הדרושות לתפקוד מדינת אוקראינה וייתכן שגם מרכזי תעשייה). בנוסף זרוע האוויר הרוסית תגברה את התקפותיה בחזית, כולל (אולי בעיקר?) בערים הנצורות.

סוג נוסף של כוח אווירי שהחלו להופיע סרטים שלו הם כטמ”מים תוקפים וכטמ”מים מכוויני אש. אמנם, בתקשורת מדברים רק על התקיפות של הכטמ”מים האוקראינים מתוצרת טורקיה, אבל גם הרוסים מפעילים כאלה. יתר על כן, אמנם מפורסמים סרטונים של תקיפות כטמ”מים אוקראינים, אבל הם לא מורגשים באופן כללי. ייתכן שבאופן נקודתי פה ושם הם הכלי העיקרי שבולם תנועה של הרוסים או פוגעים בשיירת אספקה, אבל היקף התקיפות אינו מספיק על מנת לעצור את הרוסים. הסיבה, לטענת חוקרים שונים: מראש היו בידי האוקראינים מספר מצומצם של כטמ”מים, הם איבדו את רובם וקצב ההגעה של חדשים משאיר אותם בחֶסֶר, כך שאינם מצליחים לייצר ‘מסה קריטית’ שתשפיע באופן ברור; או שההגנה הרוסית נגד-כטמ”מים השתפרה (אם זה נכון, אז השינוי הוא במודעות והקפדה על תנועה מאובטחת והפעלה יעילה של היחידות נגד-מטוסים שמלוות את הכוחות הרוסיים ולא בהופעת ציוד חדש).

בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה תקפו מטוסים רוסיים את העיר דנייפרו היושבת על אחד המעברים החשובים שעל הדנייפר. ייתכן שהפצצות אלה מרמזות על הכיוון הבא אליו שואפים הכוחות הרוסיים הנלחמים במזרח אוקראינה.

בחלק מהערים שנכבשו בשבועיים הקודמים מתנהלים מדי יום הפגנות נגד הנוכחות הרוסית. אבל הן כוללות עשרות עד מאות משתתפים בכל אירוע, ואינם משפיעים על הרוסים או על יכולתם לפעול בערים הללו או בסביבתם.

בחזית של קייב:

ממזרח לקייב ממשיכים הרוסים לזחול אט-אט לעבר העיר תוך לחימה קשה וניצול פרצות בין יחידות אוקראיניות.

מצפון-מערב לא השתנה המצב מזה כמעט שבוע – הרוסים מצויים כ-15 עד 20 קילומטרים מפאתי העיר עם זרוע שמנסה לבצע עקיפה עמוקה ממערב.

בחזית של חרקוב:

ביומיים האחרונים לא התרחש שינוי משמעותי בחזית זו.

הרוסים בינתיים לא מתמרנים, נראה שוויתרו על הניסיון לכתר את העיר, אלא רק מפגיזים.

בחזית דונייצק ולוגנסק:

בחזית זו מדווחים הרוסים כל יום על התקדמות של מאות מטרים עד קילומטר או שניים. לחימה בלתי-פוסקת נמשכת בכמה ערים קטנות בחזית זו.

לפי דיווח אחד, אחד הכוחות שעקפו את חרקוב ממזרח התקדם דרומה. נראה שמגמת פניו לעורף הכוחות האוקראינים המגנים נגד התקפות הכוחות הרוסיים מלוגנסק.

בחזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב:

הלחימה בעיר מַרְיוֹפּוֹל נמשכת. עוצמת ההפגזה הרוסית על העיר גוברת. האוקראינים הצליחו לטענתם לבלום סדרת התקפות רוסיות שניסו להתקדם לעומק העיר והלחימה נמשכת בשכונותיה החיצוניות.

לדברי כתב רוסי, הרוסים הצליחו להשלים את כיבושו של פרוזדור שלם מרוסיה עד קרים. הכתב וצוותו היו היום הראשונים שנסעו את הדרך כולה בהצטרפם לבכיר רוסי, שהזמין אותם להתלוות אליו. הם יצאו מאזור דוניצק ונהגו כל הדרך לקרים. אם זה נכון ולא תעמולה בלבד, בזאת הושגה אחת המטרות החשובות ביותר של הרוסים ביציאתם למלחמה. עבורם כיבוש קייב הוא אמצעי – גם אם חשוב, אבל לא המטרה – שהיא הפלת ממשלת זלנסקי.

בתוך העיר יש אוכלוסייה אזרחית רבה שאינה יכולה לצאת. היו מספר ניסיונות לפתוח מעבר חופשי לאזרחים, אך בכל פעם המעבר נחסם מייד בירי. כל צד מאשים את השני בירי הזה ובמיוחד בירי לעבר האזרחים.

ההתקדמות הרוסית לעבר העיר ז’פורוז’יה נמשכת, אבל נראה שהיא איטית מאוד וייתכן שהם מעדיפים לכתר אותה ולעקוף אותה ולאו דווקא לכבוש אותה. העיר החשובה הבאה, בערך 150 קילומטרים מצפון לז’פורוז’יה, היא דניפרו שהזכרתי לעיל.

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

אין חידושים בלחימה בחזית זו.

נראה שגם הכוח הרוסי שניסה לעקוף את ניקולאיב מצפון נעצר – אם בגלל בעיות תחזוקה ואם בגלל עוצמת ההתנגדות או שילוב של השתיים.

בעיה שמסתמנת בחזית זו – גודל הכוח הרוסי לעומת גודל המרחב. הארמיה הרוסית שתקפה מקרים התפזרה בשלושה מאמצים נפרדים שמרוחקים מאות קילומטרים זה מזה, דבר שמדלל מאוד את גודלו של כל כוח. ככל שהכוחות מתרחקים מקרים הם מתקשים לקבל הספקה ואינם יכולים לקבל תגבור או לסייע זה לזה. הרוסים בנו מחדש קטע של מסילת רכבת מקרים לתוך אוקראינה אשר נהרס על-ידי האוקראינים אחרי הכיבוש הרוסי את קרים ב-2014. בנייתו מחדש של קטע זה מאפשרת לרוסים להכניס רכבות הספקה במקום משאיות הספקה, והמשמעות עצומה – רכבת אחת מסוגלת לשאת כמויות עצומות של כבודה ותספוקות. בשני סבבים ביום הצוותים שעליה מסוגלים להקים מחסני הספקה קרוב בעורף הכוחות הלוחמים כך שהמשאיות של הכוחות הללו לא תצטרכנה לנסוע הלוך ושוב את המרחק ההולך וגדל ממחסני האספקה בקרים, אלא רק למצבורים שהוקמו בקרבתם. הרכבת חמושה ומשוריינת. אמנם אפשר לפוצץ מסילות, אבל יחסית קל לתקן אותן ובגלל כמות המטען שרכבת אחת נוסעת, גם עיכוב של יום לצורך תיקון המסילה לא יהיה משמעותי.

מגמות

לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים – הרשימה מסודרת כפי שאני מעריך את סדר העדיפות הרוסית ליום-יומיים הבאים. כמובן שאין לי מידע מודיעיני מתוך דיוני הפיקוד

הבכיר הרוסי. אני מסתמך על היקפי הפעילות שעולים מהשטח וכיון שאמינותם של אלה אינה מובהקת יש לקחת בחשבון אפשרות ניכרת של טעות בהערכתי:

• כיבוש מריופול.
• לחימה בעורף ‘החיצים’ כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.
• כיתור קייב.
• התקפה לתוך חרקוב.
• כיבוש הגדה המזרחית של נהר הדנייפר – אם יצליחו במהלך זה יכתר שיעור ניכר מהכוחות האוקראינים שבמזרח אוקראינה. מצד שני לא ברור שיש להם מספיק כוחות כדי להחזיק את גדת הנהר ולחסום תנועת החלצות של הכוחות האוקראינים.
• חידוש המאמץ לכיבוש רצועת חוף הים השחור של אוקראינה.

ההשלכות הכלכליות של המלחמה

איני כלכלן ואיני מתיימר להבין בדיוק את כל משחק כוחות השוק. אתמקד באיור שבקישור :

https://www.bloombergquint.com/global-economics/beyond-oil-and-gas-who-ll-lose-from-russia-ukraine-trade-fallout

רוסיה מייצאת לא רק גז ונפט – שהם חיוניים לאירופה ולכן הוחרגו מהחרם. האירוני הוא שהספקת הגז והנפט מבוצעת דרך צינורות החולפים דרך אוקראינה…

אבל, שימו לב לדוגמאות המובאות באיור: המדינות המסומנות בתכלת וכחול ייבאו כל אחת מוצרים בכמה מיליארדים של דולרים כל שנה. מצרים רכשה 86% מהחיטה שלה מרוסיה ומאוקראינה – פירוש הדבר שהלחימה מאיימת על תזונתם של המצרים, ויש עוד מדינות רבות כאלה בעולם. 90% מהניקל שלה מרוסיה – בלי מתכת זו חלק ניכר מהתעשייה הפינית תעצר. ברזיל ייבאה כמות עצומה של דשן מרוסיה – הפסקת ההספקה יכולה לפגוע אנושות בחקלאות בברזיל ולאיים על יכולת התזונה של אוכלוסייתה.

כלומר, הפגיעה הכלכלית ברוסיה והסירוב לסחור איתה עלולה להתנקם בחלק מהמדינות המחרימות, אבל גם במדינות רבות נוספות.

מדינות-היעד המובילות לייצוא של רוסיה הן: סין, הולנד, גרמניה, בלארוס, טורקיה, דרום קוריאה, איטליה, קזחסטאן, בריטניה, ןארצות הברית

בשנת 2019 עשר מדינות אלה רכשו בערך 57.5% מהייצור של רוסיה.

**********

26/02/2022

איכות המקורות:

שואפת לאפס.

רק המטות הכלליים של רוסיה ושל אוקראינה יודעים בערך מה קורה (בהתחשב בבלגן הרגיל במלחמה בסדר-גודל כזה) ואחריהם המודיעין האמריקני שמדווח לבכיריו.

אף אחד מהם לא משחרר את המידע האמיתי המלא לתקשורת – רק שקרים ואמירות אמיתיות שמשרתות את המסר שהם מנסים להעביר לציבור שלהם, של האויב ושל ‘העולם’.

יתר המידע הוא הגיגים של חוקרים שמסתמכים על רסיסי מידע שרובו ממקורות לא-מקצועיים. המון סרטונים שאזרחים אוקראינים מצלמים בטלפונים ומפיצים ואשר בהכרח רואים את המציאות דרך חור-מנעול בעייתי מאוד להבנת המצב המלא.

מה אנחנו לא יודעים:

א) אנחנו לא יודעים כיצד נערך צבא אוקראינה מול צירי ההתקפה הרוסיים.

מקורות גלויים מבוססים על ניתוח צילומי לוויינים פרסמו בערך את הפריסה הרוסית המקדימה. יש להניח שלאוקראינים היה את המידע הזה, אבל איננו יודעים מה עשו אתו.

המפות היחידות שמצאתי הם של פריסה מנהלתית אוקראינית.

ב) אנחנו לא יודעים מה התוכנית הרוסית.

יש דיבורים על אכזבה רוסית, הפתעה על קצב התקדמות איטי וכו’. אם לא יודעים מה הם תכננו קצת קשה לדעת מה הצליח ומה נכשל.

ג) אנחנו לא יודעים את יחסי-הכוחות המספריים האמיתיים בשטח.

חשוב להבין שהצבא האוקראיני הוא האויב החזק ביותר שנלחם בצבא רוסיה מאז מלחמת העולם השנייה, ושפער העוצמה בין הרוסים לבין האוקראינים הוא פחות ממה שמוצג בתקשורת, שם הציגו את כל מה שיש לרוסים כולל כל הגרוטאות במחסנים אי-שם בסיביר. יתר על כן, הנתונים שפורסמו על גודל הכוח שהרוסים הקצו למלחמה –הכוחות שאותרו נעים לעבר הגבול בחודשים האחרונים מסתכם בכמות שאינה גדולה בהרבה מצבא אוקראינה המלא. שני הצדדים טרם גייסו מילואים לפני פרוץ המלחמה. לא ברור עד כמה המילואים של שני הצדדים בכלל יודעים להילחם. לאוקראינים יש יותר ניסיון מבצעי מאשר לרוסים מהשנים האחרונות.

ד) אנחנו לא יודעים בפירוט מדויק מה קורה בשטח.

אנחנו מקבלים רסיסי מידע מהמקורות שציינתי לעיל על לחימה פה ושם. לפעמים אפשר לגרד מזה משמעות כזו או אחרת (למשל, שבמקום כלשהו הגיעו כוחות רוסיים), אבל לא ממש לדעת מה קורה וקרה שם.

מה אנחנו אולי כן יודעים בזהירות רבה ובסייגים רבים:

מכת הפתיחה הרוסית –

מכת הפתיחה הרוסית הפתיעה בחולשתה.

לא הושגה עליונות אווירית רוסית – גם אם הושגה עדיפות אווירית. כלומר, מטוסי-קרב אוקראינים עדיין טסים וכוחות טילים ותותחים נגד-מטוסים עדיין מפילים כלי-טייס רוסים.

אנחנו לא יודעים אם הפיקוד הרוסי, משיקולים כלשהם, החליט לא לנסות להגיע לעליונות אווירית או שהם ניסו ונכשלו מסיבה כלשהי (טעויות שלהם, הכנה טובה של האוקראינים לספוג את המכה הזו).

ציפינו להתקפה ממוחשבת שתמוטט מערכות שליטה וניהול אוקראינים, תכבה את החשמל ותשתק מערכות תשתית אחרות – ייתכן שזה קרה לצבא האוקראיני באופן חלקי, אבל לא נראה שנעשתה התקפה נרחבת שמוטטה את ניהול המדינה האוקראינית.

במתקפות המערביות בשלושה העשורים האחרונים אנחנו עדים, למעט מקרים חריגים, לשני שלבים ברורים – שלב אש ואחריו שלב תמרון. הרוסים בחרו ללכת על אש ותמרון ביחד. האם ייתכן שחלק מחולשת מכת האש בעורף האוקראיני נבעה מכך שריכזו את המאמץ בחזית?

שטח –

מדובר בחורף והאדמה בוצית מאוד. יש אזורים שהיא יותר קשה כי ירד שלג, אבל ברוב הסרטונים לא רואים שלג.

זה מגביל את יכולת התמרון של הכוחות הרוסיים הקרקעיים – ואכן בסרטונים רואים בעיקר טורים שנעים על כבישים או דרכי-עפר. עם זאת, סייג חשוב לקביעה זו – ייתכן שהעדר סרטונים של כוחות פרוסים נובע מכך שרוב המצלמים הם אזרחים אוקראינים שמטבע הדברים מצלמים ליד הבית ולא מטיילים בשדות הרחוקים.

המשמעות היא שהכוחות הרוסיים צריכים להתנגח עם הראש בקיר. ייתכנו איגופים מקומיים, אבל לא יכולים לעקוף מערכים דרך אזורים לא מפותחים כי אז שיירות האספקה לא תוכלנה לנוע בעקבותיהם בבוץ.

חזיתות –

המתקפה הרוסית מתנהלת בחמש חזיתות נפרדות:

חשוב לציין שסביר שבכל חזית ערוכים כוחות אוקראינים בהגנה – כלומר, כל התקפה רוסית היא קודם כל קרב-הבקעה דרך מערכי-הגנה אוקראינים סדורים במידה זו או אחרת.

יתרה מזאת – הרוסים הפעילו עד כה רק כחצי מהכוחות שריכזו מול אוקראינה.

לפי התורה הוותיקה שלהם – יש דרג מבקיע ויש דרג מנצל-הצלחה. קרב ההבקעה יכול להמשך כמה ימים.

א) בדרך לקיב.

מהמידע שהתפרסם משתמע שהרוסים ניסו לעשות תרגיל נועז והנחיתו כוח צנחנים גדול (גודל ממשי לא ידוע) בשדה-התעופה ליד קייב ואולי בעוד מקומות סביב העיר. האוקראינים טוענים שכבשו חזרה את שדה-התעופה אבל קרבות מתנהלים באזור הצפוני של העיר ובפרבריה.

בנוסף כוח משוריין וממוכן רוסי (גודל לא ידוע – לפי הנתונים מלפני המלחמה היו במרחב הזה 22 עד 26 צק”גים) תוקף מדרום-מזרח בלרוס לעבר קייב – מרחק אווירי של כ-100 קילומטרים. נכון למועד כתיבת שורות אלה – לא ברור עד להיכן הגיע כוח זה ומה הכוח האוקראיני שעומד מולו.

ב) בדרך לחרקוב.

כאן מדווחים רק על לחימה קרקעית ללא כוחות מונחתים, אבל זו לא הוכחה שלא היו כאלה.

לפני המלחמה נספרו מול חזית זו 35 צק”גים. העיר נמצאת כ-30 קילומטרים מדרום לגבול אוקראינה-רוסיה שמצפון וכ-125 קילומטרים ממערב לגבול אוקראינה-רוסיה שממזרח.

לפי רסיסי המידע שמגיעים משם, יש קרבות קשים מאוד והרוסים מתקשים להתקרב לעיר. לפי המקובל בתורה שלהם, כנראה שהם מתכוונים לכתר אותה כי יש דיווחים שיש מאמצים לא רק ישירות לעבר העיר (שם הכי קשה להם), אלא גם מאמצים שעוקפים אותה ממערב ומדרום-מזרח.

ג) בחזית דונייצק ולוגנסק:

אלה המחוזות הבדלניים.

נראה שהצבא הרוסי וצבאות המחוזות מנסים להרחיב את שטחן כדי לכלול אזורים שהיו פעם חלק מהמחוזות הללו לפני שהכריזו על עצמאותם ושצבא אוקראינה כבש מהם ב-2014.

בגזרה הזו אותרו לפני המלחמה 10 צק”גים רוסיים ואליהם יש להוסיף עוד את הכוחות המקומיים שגודלם המלא לא ידוע אבל הוא כנראה שווה-ערך עד כפול מהכוח הרוסי.

ד) בחזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב:

בחזית זו מנסים הרוסים לחבר בין חצי-האי קרים, שאין לו קשר יבשתי עם רוסיה גופא אלא על גשר אחד ויחיד שחוצה את מיצר קֶרְץ’ בין הים השחור לבין ים אָזוֹב, לבין רוסיה.

ההתקפה הרוסית כאן כוללת שלושה מאמצים נפרדים ומתכנסים – מאמץ מדונייצק דרומה לעבר עיר-הנמל החשובה באזור מַרְיוֹפּוֹל; מאמץ הנחתה מים אזוב שלא ברור היכן נחת, אבל כנראה הצליח לכבוש מאחז בחוף וכעת מנסה לנוע לעבר מריופול; מאמץ מחצי-האי קרים צפון-מזרחה שכנראה גם כן הצליח מאוד וכבש כבר נתח נכבד מהדרך ליעד.

אין מידע על היקף הכוחות הרוסיים הנלחמים כאן כי הם כוללים כוחות שנלקחו מכמה חזיתות נפרדות.

ה) בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

בחצי-האי קרים היו 12 עד 17 צק”גים רוסיים.

חלקם תוקפים במאמץ הדרומי של החזית הקודמת וחלקם תוקפים צפונה ומערבה לאורך מחוזות החוף של הים השחור.

מאמץ זה הצליח מאוד – כוח מונחת כבש את הסכר הדרומי על נהר דְנְייֶפֶּר כ-80 קילומטרים מצפון-מערב לקרים ובינתיים חבר אליו כוח ממוכן. כוח ממוכן ומשוריין אחר התקדם כ-100 קילומטרים (קו אווירי) מערבה והגיע לשפך נהר דְנְייֶפֶּר לים השחור. הלחימה במרחב לא הסתיימה, אבל לעת עתה נראה שהרוסים עמדו במשימה הראשונית – הם הבקיעו את מערך ההגנה האוקראיני שפרוס מולם מצפון לחצי-האי קרים מאז 2015.

בנוסף יש כוחות ימיים רוסים בים השחור שתוקפים מטרות לאורך החוף האוקראיני – אבל אין על כך פרטים למעט סיפור על השמדת כיתת חיילים אוקראינים על אי קטן.

לגבי פרשנויות על כשלון ‘מלחמת הבזק’ הרוסית:

ראשית, מלחמות ‘בזק’ הן דבר נדיר שבדרך-כלל נובע מתנאים נסיבתיים.

ב-2003 נדרש לאמריקנים כחודש להגיע לבגדד מול אויב חלש בהרבה מאשר צבא אוקראינה – וגם אם ניתן להם הנחה של שבוע בגלל סופת-חול אדירה שעצרה את כל הפעילות הצבאית, זה עדיין שלושה שבועות. על הנייר היו לעיראקים 25-20 אוגדות. אבל בפועל הן היו מסגרות מפורקות שכללו בעיקר כוחות רגליים ללא נשק נגד-טנקים וללא נשק נגד-מטוסים. על הנייר היו להם כ-2,000 טנקים – כולם משנות ה-50 וה-60 ורובם מפורקים אחזקתית שבקושי נסעו עם צוותים שלא התאמנו בגלל שמצור בינלאומי מנע ייבוא נשק חדש, תחמושת וחלקי-חילוף.

הגרמנים הצליחו לנהל סדרה של מתקפות ‘בזק’ בתחילת מלחמת העולם השנייה כאשר ליריבים שלהם לא היו מספיק כלי נשק נגד-טנקים – אבל מה זה אומר ‘בזק’? את פולין הם כבשו בחמישה שבועות ושילמו על כך בכ-50,000 הרוגים ופצועים; כיבוש צרפת דרש שישה שבועות ושילמו בכ-150,000 הרוגים ופצועים; כיבוש מערב רוסיה עד לפאתי מוסקבה לקח להם חמישה חודשים וכחצי מיליון הרוגים ופצועים.

לרוסים נדרשו שנתיים וחצי לכבוש חזרה מהגרמנים שטחים שנכבשו בחמישה חודשים.

לבריטים ולאמריקנים נדרשו חמישה חודשים כדי לכבוש חזרה את מה שכבשו הגרמנים בשישה שבועות.

שנית, בכל מלחמותיו האחרונות, בעשרים שנים האחרונות, צבא רוסיה איננו מנהל ‘מלחמות בזק’. הוא פועל באופן מדורג ומדגיש אש-טקטית כבסיס לתמרון מערכתי.

כך היה במלחמת צ’צ’ניה השנייה, כך היה במלחמת גיאורגיה (2008), כך היה באוקראינה ב-2014, וכך היה בסוריה ב-2015 וכך בתרגילים שלו. כל זאת מול אויבים חלשים בהרבה מאשר צבא אוקראינה. בהנחה שמנהיגי ומצביאי רוסיה הם אנשים מיושבים בדעתם אין לצפות למתקפת-בזק רוסית נגדה.

שלישית, כאמור לעיל – הרוסים הפעילו עד כה רק בערך חצי מהכוחות שריכזו מול אוקראינה. לפי התורה הוותיקה שלהם – יש דרג מבקיע ויש דרג מנצל-הצלחה.

קרב ההבקעה יכול להמשך כמה ימים – לפי חוזק האויב ועומק הערכותו.

בניצול ההצלחה נדרשים להתקדם הרבה יותר מהר.

מול קרים הובקע מערך ההגנה האוקראיני תוך יום-יומיים ואכן כוחות רוסים התקדמו מהר – כמה עשרות עד כדי מאה קילומטרים בצירים שונים.

בחזיתות האחרות ההבקעה נמשכת זמן ממושך יותר, אם כי לפחות מקור אחד טוען להבקעה ראשונית באחת הזרועות שמנסות לכתר את חרקוב.

מה הלאה?

יש להניח שהרוסים ימשיכו בקצב הנוכחי עד שישיגו הבקעה ואז ירוצו ליעדים הסופיים שלהם, שאינם ידועים לנו.

לפחות בשלב הראשון ספק אם ינסו לכבוש את הערים שבדרך – שטחה של חרקוב הוא 350 קמ”ר… יש שם רבבות בניינים רובם המוחלט בני כמה קומות ורבים מהם רב-קומתיים. זה לא עיר שאפשר לכבוש כלאחר יד מול התנגדות נחושה. לצבא עיראק בסיוע אמריקני רב נדרשה כמעט שנה לכבוש את העיר מוצול מול דאע”ש – אויב חלש בהרבה (כ-5,000 לוחמים רגליים עם נשק קל ובינוני בלבד) מהצבא האוקראיני. זאת במצב שאוכלוסיית העיר תומכת בצבא עיראק נגד דאע”ש ולא המצב ההפוך הצפוי בכל ערי אוקראינה.

השיטה שפיתחו הרוסים בצ’צ’ניה ויישמו בהצלחה במלחמת צ’צ’ניה השנייה נגד העיר גרוזני ושוב במלחמת האזרחים בסוריה נגד הערים שם, היא לכתר את העיר ו-‘לטחון’ אותה באש תוך שידור הצעות חוזרות ונשנות למגנים להיכנע כדי להציל את עצמם ואת אזרחיהם. מי שנכנע הורשה לעזוב את העיר ולנסוע (בסוריה אפילו סיפקו אוטובוסים) לאזורים אחרים במדינה שטרם נכנעו. כדי לחזק את הלחץ מעת לעת תקפו כוחות קרקעיים ש-‘כרסמו’, שכונה פה או שכונה שם כדי להדק קצת את הטבעת.

זאת שיטה שדורשת שבועות עד חודשים להגיע לתוצאה.

להערכתי, למרות התעמולה ‘המערבית’, מטרת רוסיה אינה לכבוש את אוקראינה אלא להנחיל לה תבוסה קשה ולגבות ממנה הסכם חתום שבו אוקראינה תתחייב לא לחבור לעולם לנאט”ו. הרוסים ייקחו כנראה שטחים מסוימים במזרח אוקראינה שהיו מיושבים בעיקר באוכלוסייה רוסית כ’פיצוי’ ויאפשרו גם חיבור יבשתי בין רוסיה לבין קרים.

האם יכבשו את כל הגישה האוקראינית לים השחור?

אני לא יודע – יש המציגים אפשרות כזו. יש בכך יתרון מדיני, צבאי וכלכלי לרוסיה ולכן אם יעשו זאת, סביר שירצו שגם רצועה זו תישאר בידי רוסיה.

כל האמור לעיל בבחינת “מאז חרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים…” וגם נכון להבנתי היום את המטרות הרוסיות. אם המלחמה תמשך זמן רב ומחירה יאמיר עלולים לחול שינויים בתפיסות הרוסיות.