עמוד בית

קריסת משטר אסד בסוריה חושפת את המזרח התיכון כמערכת אקולוגית דינמית בה שינויים קטנים יכולים להוביל להפתעות גדולות. צה"ל הגיב במהירות בשלוש מטרות: חיזוק ההגנה ברמת הגולן, השמדת אמצעי הלחימה הסוריים, והקרנת עוצמה במרחב. המציאות האזורית מעוצבת על-ידי זיכרונות היסטוריים, חלומות דתיים ולאומיים, ואינה מתנהלת לפי מודל יציב וליניארי. המדינות באזור שואפות למעורבות אקטיבית מעבר לגבולותיהן, וישראל נדרשת לאמץ גישה אסטרטגית גמישה יותר של השתלבות במרחב במקום התכנסות פנימית. האירועים בסוריה הוכיחו שוב שהגישה של וילה בג'ונגל שמשמעותה הסתגרות מפני הסביבה החיצונית איננה משרתת את המטרות הישראליות.
התחרות הגוברת בחוג הארקטי מעלה לסדר היום הציבורי את מעמדה האסטרטגי של גרינלנד. האי הארקטי הנמצא בריבונות דנמרק חיוני גם לאינטרסים האמריקניים לנוכח הנוכחות הצבאית של רוסיה וסין ונתיבי השיט הסמוכים. אינטרסים אלה מובילים להבנות חשאיות בין דנמרק לבין ארצות הברית במטרה לשמרם.
מאתגרי הברחות הנשק ועד להגנה אווירית ותהליכי למידה משותפים, לאור התגברות ההסלמה באירופה ובייחוד בים הבלטי ובצפון אירופה הצי הגרמני מתמודד עם משימות חדשות במזרח התיכון ומתעדף משימות.
בטור שפורסם ב" הארץ טוען יגיל לוי, על בסיס "השוואה יסודית" כי צה"ל במלחמתו בעזה אינו צבא מוסרי כפי שהוא טוען. טענתו מתבססת על מעט עדויות מהשטח ובעיקר על אותה "השוואה יסודית" מבוססת מספרים. מסד הנתונים של לוי הוא פשוט. כ-43,000 עזתים נהרגו במלחמה (נתוני חמאס), מתוכם כ-17,000 מחבלים (נתוני צה"ל), וכ-350 חללי צה"ל (נכון לאוקטובר 2024). השיטה למדידת מוסריותו של הצבא, לפי לוי, נשענת על היחס בין חיילים לבין אזרחים הרוגים. היחס הזה עומד לפי חישוביו על 68 אזרחים עזתים לכל חייל הרוג. זהו יחס גבוה מזה שהיה במבצע צוק איתן או בקרב האמריקאי לכיבוש פאלוג'ה. שיעור הרוגים אזרחיים של כ-60% מכלל ההרוגים העזתיים מעיד לשיטתו כי צה"ל "העביר את הסיכון" לאזרחים העזתים יותר מכפי שנהגו צבאות מערביים במקרים אחרים.
המאמר בוחן את האגרסיביות הסינית הגוברת בים סין הדרומי, במיוחד מול הפיליפינים, ומנתח את השלכותיה הגיאופוליטיות האזוריות והבינלאומיות. הוא מדגיש את המניעים האסטרטגיים והכלכליים של סין להרחיב את השפעתה באזור, ומתייחס לאופן שבו המדינות השכנות, בהובלת הפיליפינים וארה"ב, מתמודדות עם תוקפנות זו.
יחיא סינוואר היה האדם המזוהה ביותר עם חמאס ועם המלחמה שיזם חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והובילה להרג של כ-1,200 איש, מרביתם אזרחים, וחטיפתם של כ-250 איש לרצועת עזה. חיסולו ב-17 באוקטובר 2024, הינו תמונת ניצחון ישראלית. שנה לאחר פרוץ המלחמה ולאחר חיסול סינוואר, חמאס נמצא על פרשת דרכים. האם ישכיל הארגון לקבל הסדר שיאפשר את החזרת החטופים ואת סיום המלחמה תוך ויתור על שלטונו ברצועה או שההנהגה החדשה תמשיך בקו של יחיא סינוואר - מלחמה חסרת תוחלת נגד ישראל שתוביל לסבל נוסף לאוכלוסייה האזרחית המתגוררת בעזה ומונה כשני מיליון איש. האם חמאס בשל לשינוי מטרות המלחמה?
שדה הגז "אפרודיטה", שדה משותף קפריסאי-ישראלי, עשה בחודשים האחרונים צעד משמעותי לקראת ניצולו המסחרי, לאחר שנראה כי חילוקי הדעות בין החברות, בעלות הזיכיון על השדה, לבין ממשלת קפריסין נפתרו. מדובר במהלך רב חשיבות, אם אכן יתממש, בראש ובראשונה עבור קפריסין עם תחילת מימוש פוטנציאל האנרגיה במימיה הכלכליים, עבור מצרים - יעד היצוא של רוב הגז מן השדה, עבור ישראל כמובן (ועבור החברות הישראליות בחלק הישראלי), ועבור שיתוף-הפעולה האזורי המרשים שנרקם במזרח הים-התיכון בשנים האחרונות. בעינו עומד סימן שאלה ביחס לעמדה הטורקית, שכידוע מתנגדת למימוש פוטנציאל האנרגיה בטרם הושג פתרון, או הבנות מתאימות, לגבי "בעיית קפריסין".
IDF Spokesperson
פרשנים רבים טוענים להיעדר אסטרטגיה ותוכנית מדינית ברורה ליום שאחרי, ולכן לטענתם, ישראל לא תוכל לממש את הישגיה הצבאיים והם יישארו הישגים טקטיים בלבד. לטענתם על ישראל להציג תוכנית מדינית ליום שאחרי. אולם התוכנית ליום שאחרי תלויה בהשגת היעדים הצבאיים שישראל הגדירה. מעבר למטרות המלחמה המוצהרות, ישראל חותרת ליצירת מציאות ביטחונית חדשה באזור, תוך החלשת איראן ושלוחותיה. זאת, מתוך הבנה שהמלחמה היא קיומית ומחייבת הסרת איומים משמעותיים מגבולותיה. ההישגים הצבאיים נתפסים כחיוניים לשיפור המצב הביטחוני ולהגברת הסיכויים להסדרים מדיניים עתידיים. ישראל מבינה את מגבלותיה בקביעת הסדרים מדיניים חד-צדדיים, היא איננה מסוגלת לכפות תוכניות או הצעות מדיניות אך מאמינה שיצירת עליונות צבאית ברורה תשפר את מעמדה במשא ומתן עתידי. בכל הסדר עתידי ישראל היא רק צד אחד ואין לה השפעה על תהליכים פנימיים-פוליטיים בצד השני, הפלסטיני או הלבנוני. לבסוף, קיים פוטנציאל להסדרים אזוריים חדשים, כולל נורמליזציה עם מדינות ערב נוספות, אם ישראל תצליח להחליש משמעותית את האיום האיראני. במידה שישראל תוכל להציג הישגים צבאיים משמעותיים או אז תוכל להציג תוכנית מדינית שתשפר את מעמדה באזור, לא לפני כן.
המאמר מבקש להצביע על כך שעידן מכונות המלחמה לא תם אלא  נמצא בשלב אבולוציוני בו  הוא ממציא ומחדש את עצמו מתוך שדה הקרב. צי הרק"מ המתקדם (לא הטנק) יישאר רכיב טקטי מהותי בלוחמת היבשה ורכיב מערכתי אסטרטגי ביציבה היבשתית של מדינת ישראל וצבאות העולם המבקשות להגיע להישגים אסטרטגיים פוזיטיביים (ולא רק לשלילת הישגי האויב). 

תפריט נגישות