עמוד בית

המאמר בוחן כיצד המסגרת התיאורטית המוצעת בספר "עידן האש: פרדיגמת לחימה חדשה" באה לביטוי מעשי במהלך מלחמת חרבות ברזל. צה״ל ניהל בהצלחה מערכות מקבילות בשבע זירות תוך שימוש במכלולי מודיעין-מהלומה מתקדמים המשולבים בכל דרגי הלחימה אשר הובילו להכרעות בלחימה. המאמר מנתח את המרכיבים המרכזיים של שינוי הפרדיגמה בתורת הלחימה המודרנית, כולל המעבר של מרכז הכובד במהלומה הרב-ממדית מהתמרון הקרקעי למהלומת האש המדויקת, החידושים הטכנולוגיים והארגוניים המאפשרים מעבר זה, את יישומה במלחמת חרבות ברזל ואת ההשלכות לעימותים עתידיים. המאמר מצביע על כך ששילוב יכולות מודיעין והקצאת מטרות להשגת יעדים מערכתיים בזמן אמת עם אש מדויקת בקצב גבוה ופעולות מרושתות, מאפשרים השגת הכרעה מערכתית ומייצגים מהפכה בעניינים צבאיים (RMA)המשנה את מאפייני המלחמה המודרנית.
מאז אוקטובר 2023 המעצב האסטרטגי העיקרי של מדינת ישראל היה מערכה מול מכלול אויבים באזור, מערכה שעומדת בפני סיום. בחודשים הקרובים תוכרענה הסוגיות הביטחוניות הפתוחות של עזה ואיראן. המעצב האסטרטגי הבא צריך להיות החזרת המיקוד הלאומי מכוח המחץ לכוח העמידה, כפי שעשה דוד בן גוריון לאחר מלחמת העצמאות, ובניית העוצמות הלאומיות הבאות לקראת אתגרי העתיד. הרשות המבצעת צריכה להתמקד בטיפול בחמישה 'פרויקטים לאומיים': רשת תחבורה ציבורית ורשת מחשוב לאומית, תשתיות מחשוב מתקדם, מענה בריאות ורווחה לגידול האוכלוסייה ומענה ביטחוני רלבנטי וחזק לאורך זמן. לצד זאת נכון להגדיר גם חמישה 'אתגרים לאומיים', שיטופלו בהובלת הרשות המחוקקת - הכנסת.
במאי 2025, בעקבות מתקפת טרור קטלנית בפאהאלגאם, השעתה הודו את הסכם המים עם פקיסטן, תקפה יעדים בעומק שטחה, והכריזה כי כל מתקפת טרור תיחשב מעתה כמעשה מלחמה. הצעדים הללו משקפים תפנית דוקטרינרית ומעבר ממדיניות הרתעה למדיניות אילוץ. במקביל, הציגה הודו שדרוג חסר תקדים ביכולותיה הצבאיות: טילים היפרסוניים, הגנה מפני טילים בליסטיים, נשק נגד לוויינים, צוללות גרעיניות וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר. כל אלה משתלבים ברפורמה ארגונית רחבת היקף, הכוללת פיקודים משולבים ורשת מבצעית יוזמת. הודו ממקמת עצמה כמעצמה צבאית וטכנולוגית עולמית, הפועלת מתוך אסטרטגיה ריבונית ועצמאית.
מהפכת רחפני ה-FPV* משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה ואת יתר ממדי הלחימה. אין מדובר בעוד אמל"ח חדש או גאדג'ט טכנולוגי בתפוצה רחבה, אלא במהפכה של ממש המשפיעה על טכניקות הלחימה, אופן התארגנות הכוחות וניהול הקרב הטקטי – עד כדי שינוי מהות התחבולה עצמה. הרחפן התוקף, הפשוט לכאורה, מאלץ את החשיבה הצבאית להתעדכן ולזנוח תפיסות עבר שהיו רלוונטיות לעידן המלחמה הקרה ולמבצעי לוחמה נגד טרור, אך אינן מספקות מענה בשדה הקרב הנוכחי.
לאחר שנה וחצי של מלחמה דומה שדבר לא השתנה בישראל מבחינת הפילוג הפנימי. המשבר החברתי במדינת ישראל והקיטוב החברתי משפיעים כתמונת מראה על מה שמשדר החמאס לציבור הפלסטיני. ההפגנות נגד הממשלה נוגעות בעצב חשוף בחברה הישראלית ומדגישות סוגיות חברתיות כמו החטופים, וגיוס החרדים. ההפגנות ואמירות קשות בעד ונגד עמדות הממשלה משתקפות באתרי המדיה של חמאס המציגים תמונה מעוותת של חברה עייפה ומפורקת. במצב זה שואלים בחמאס את הפלסטינים מדוע שאנו נמצמץ ראשונים? השלכות המחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית משליכות על כושר העמידה של חמאס במלחמה המתישה שנכפתה עלינו, ומאפשרות לחמאס לטעון כי בסופו של דבר ישראל תסכים לתנאיו, הכוללים למעשה חזרה ל-6 באוקטובר.
בספטמבר 2023 הוכרזה יוזמת IMEC – מסדרון כלכלי שיחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה, בתמיכת ארצות הברית. השקת המסדרון הכלכלי היא יוזמה עם פוטנציאל לשנות את פני הסחר והתחבורה הגלובליים. המסדרון צפוי לחזק קשרים כלכליים, תחבורתיים ואנרגטיים בין המדינות ולהוות גשר ירוק ודיגיטלי בין יבשות. עבור ישראל מדובר בהזדמנות אסטרטגית למצב עצמה כמרכז מעבר בין אסיה לבין אירופה ולחזק את קשריה האזוריים, אך עליה להתמודד עם אתגרים גיאופוליטיים הדורשים תכנון אסטרטגי ושיתוף פעולה אזורי חכם.
מערכת המודיעין הישראלית כשלה בהבנת האלימות המגדרית שבוצעה על-ידי חמאס במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר. אתגר ההבנה מתייחס להמרת מידע גולמי לתובנות משמעותיות המסייעות לקבלת החלטות אסטרטגיות ומבצעיות. האתגר אינו נובע רק ממחסור במידע, אלא גם מהיכולת לנתחו, לזהות דפוסים, ולמנוע טעויות הנובעות מהטיות קוגניטיביות וממכשלים מתודולוגיים. חמאס השתמש באלימות מגדרית כאסטרטגיה מודעת שנועדה לפגוע באוכלוסייה האזרחית הישראלית, לערער את תחושת הביטחון החברתי, ולזרוע אימה בקרב החברה הישראלית. כשל ההבנה בא לידי ביטוי באי זיהוי כוונות ומהלכי חמאס קודם למתקפה, ובקושי להתמודד עם מאמצי ההכחשה של חמאס ותומכיו במערכת הבינלאומית לאחריה.
בעשור האחרון עברה מדיניות החוץ והביטחון של הודו שינוי עמוק,  ויסודות לאומניים החלו לעצב את עקרונות הפעולה של המדינה. תחת הנהגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, הודו אינה מסתפקת עוד במדיניות של ריסון אסטרטגי, אלא נוקטת קו תקיף, הנשען על תפיסות של ריבונות בלתי מתפשרת והקרנת עוצמה. הפיגוע הקטלני בפאהאלגאם שבקשמיר, בו נהרגו עשרות אזרחים, והצעדים שננקטו בעקבותיו – הקפאת הסכמי מים עם פקיסטן, סגירת מעברי גבול וביטול ויזות – ממחישים כיצד הפכה הלאומנות מעקרון רעיוני למרכיב פרקטי של המדיניות ההודית בזירה האזורית.
המאמר טוען כי במלחמת חרבות ברזל השיג צה"ל הכרעה בשתי זירות, באופן ההפוך מהמקובל בתורה הצבאית. בעזה – הושגה הכרעה טקטית ואופרטיבית מול חמאס, שהתבססה על שחיקת כוחות ויכולות האויב בעיקר באמצעות פעילות יבשתית התקפית; ובלבנון – הושגה הכרעה אסטרטגית, אופרטיבית וטקטית (בסדר הזה) מול חזבאללה, שהתבססה על תחבולה באמצעות פעולות קינטיות (מכות מנע) ובהן פיצוץ הביפרים ותקיפות מהאוויר נגד יכולות ומפקדים, ובהמשך בפעולה יבשתית נגד תשתיות לחימה במרחב הגבול. הדיון בהכרעה הלך ונעלם בצה"ל בשנים האחרונות, והמאמר מציע מצע מחודש לדיון כזה.

תפריט נגישות