נושא:

ישראל

המשבר הפוליטי בלבנון: הזדמנות להידוק שיתוף-הפעולה בין ישראל וסעודיה במאבק נגד איראן

| 1 דצמבר 2017

באמצעות הידוק שיתוף-הפעולה הדיפלומטי מאחורי הקלעים, יכולות סעודיה וישראל להשיג יתרונות לא מבוטלים מהמשבר הפוליטי בלבנון ומן ההתפתחויות האזוריות שעשויות להיגזר ממנו.

ההצבעה והלקח

כל אותם ישראלים שמטפחים חלום חסר קשר למציאות, על החלפתה של הברית עם ארה״ב בברית עם אחת משתי הטוענות לכתר, סין ורוסיה, מן הראוי שילמדו היטב את לקחי ההצבעה באונסק"ו. סין ורוסיה תמכו בהחלטה שאינה מכירה בקשר של היהודים להר הבית. הם מנהלות מדיניות שהמרכיבים הערכיים בה פחות משמעותיים מאשר בארה״ב, לכן הסיכוי לחברן לישראל על בסיס ערכי בעל עמידות לאורך זמן, קטן ביותר.

מדיניות ישראל בשטחים, לאן?

| 11 אוקטובר 2016

יעקב עמידרור, הלל פריש, גרשון הכהן, אפרים ענבר, ערן לרמן ומקס סינגר דנים בקווי מדיניותה של ישראל בסוגיה הפלסטינית בעידן שאחרי אובאמה ועבאס.

תוצאת הדיון: יש ליישם את חוק המשילות הראשון של אובאמה: "אל תעשה דברים טפשיים". מוטב לישראל להימנע מפעולה ולא לנקוט צעדים מאיימים באופן העלול להפוך מצב גרוע לגרוע יותר. אופציית ניהול הסכסוך הוא בשלב הזה הרע במיעוטו.

אסון אוסלו, מקץ 23 שנים

| 26 ספטמבר 2016

פרופ' אפרים קארש, המנהל הנכנס של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מפרסם מחקר מקיף אודות מה שהוא מכנה "אסון אוסלו" ו"השגיאה האסטרטגית הגדולה והחמורה בתולדותיה של ישראל".

23 שנים לאסון אוסלו

| 7 ספטמבר 2016

הציבור מוזמן להרצאה בנושא  23 שנים לאסון אוסלו מאת פרופ' אפרים קארש חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ופרופסור במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן יום רביעי, ד' אלול תשע"ו, 7 בספטמבר 2016, בשעה 17:00 בחדר הסמינרים של מרכז בס"א בניין פיזיקה (203) חדר 131 אוניברסיטת בר-אילן

הפיוס בין ישראל וטורקיה: סיכום ביניים

הפיוס בין ישראל לבין טורקיה אמנם מעורר מספר שאלות מוסריות לגיטימיות, אולם הוא יוצר תנאים, שהם במידה רבה לטובתה של ישראל בהשוואה לפני הדברים כפי שהיו לאחרונה. הפיוס מסיט ממסלולם איומים משפטיים, מאפשר את הפסקת הלחץ הטורקי על ישראל בכל הקשור למצור על עזה, ומגביר במידה ניכרת את סיכוייה של ישראל להשתתף באופן מלא בפעילויות ברית נאט"ו.

חשיבותם של האינטרסים בפיוס בין ישראל לבין טורקיה

הסכם הפיוס בין ישראל לבין טורקיה מבוסס על אינטרסים משותפים, לא על אמון ובוודאי שלא על סימפטיה. ההסכם יחזק את ביטחונה של ישראל ואת מעמדה הבין-לאומי באופן ההופך את המחיר ששולם לכדאי.

יש להימנע מיוזמות חד צדדיות

הייאוש מהמצב וחוסר היכולת להצביע על דרך טובה לשינוי אמיתי ורחב מביאים להצגתן של הצעות שתכליתן לקדם צעדים חלקיים. אלא שעיון מפורט בהצעות מצביע על כך שאין בהן משום איזה שהוא פתרון ולו לבעיה אחת.

אנחנו נעבור במצרי טיראן: השבת הריבונות הסעודית לאיים טיראן וסאנאפיר ומשמעותה מבחינת ישראל

העובדה שסעודיה נטלה על עצמה לקיים בפועל את ההתחייבויות שהוטלו על מצרים במסגרת חוזה השלום שלה עם ישראל, מעידה כי קיומה של ישראל באזור שוב איננו נתפס על-ידי סעודיה, ממנהיגות העולם הערבי, כעיוות שיש לתקן.

הא"ב של יהודה ושומרון: לקראת קריסה?

| 8 אפריל 2016

שלושת סוגי הסמכות השיפוטית המוגדרים בשטחים שונים ביהודה ושומרון – שטחי A, B, ו-C – נועדו במקור להוות פתרון זמני לטווח קצר, עד שניתן יהיה לנסח הסכם שלום אמיתי בין ישראל לבין הפלסטינים. יותר מעשרים שנה לאחר מכן אנו רואים כי שני הצדדים הפרו ועודם מפרים באופן נרחב את הפרמטרים המקוריים שהוגדרו. כך למשל, ישראל חודרת דרך קבע לשטח A בשל סיבות ביטחוניות, בעוד שהרשות הפלסטינית (בתמיכת האיחוד האירופי) מבצעת בנייה בלתי חוקית ומסוכנת באזורי מפתח של שטח C, הנחשבים קריטיים מנקודת מבטה של ישראל. ישראל חייבת לשים קץ להפרות הללו באופן נחוש.