ללא קטגוריה
בשנים האחרונות טורקיה הופכת למעצמה אזורית עולה: מפתחת תעשיות ביטחוניות עצמאיות, מייצרת כטב"מים, טילים, ספינות מלחמה ומערכות נשק מתקדמות, ומפגינה נוכחות צבאית רחבה מסוריה ועד קרן אפריקה. תפיסה זו זוכה גם לביטוי ישיר בדבריו של הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן במסר השנתי שלו לכבוד שנת 2026, המגדיר את תהליך ההתעצמות כ"קפיצה גדולה" החובקת את כלל תחומי הביטחון, מטנקי Altay ותותחי Fırtına, דרך מסוקי ATAK וכלי טיס בלתי־מאוישים חמושים ועד טילים ארוכי־טווח, מערכות הגנה אווירית שפותחו בטורקיה, ספינות מלחמה, צוללות וכלים ימיים בלתי־מאוישים ואף רואה בו "הזדמנות היסטורית" להמרת הישגים צבאיים להצלחות מתמשכות. במבט ראשון, זוהי הצלחה מרשימה. אולם מבט מעמיק יותר חושף פרדוקס: דווקא העוצמה הצבאית, שאמורה הייתה לחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי של טורקיה, הפכה בשנים האחרונות לגורם שמבודד אותה, מסבך אותה מבית ומחוץ ומוביל אותה לאחור.
נפילת משטר אסד בסוריה הציפה מחדש תוכניות טורקיות להקמת צינורות נפט וגז במרחב הסורי. חלק מהתוכניות הללו מאתגר את רצונה של ישראל להפוך לגשר מרכזי להעברת סחורות לאירופה, כיוון שהן מציעות למדינות המפרץ נתיב חלופי דרך סוריה וטורקיה. עם זאת, חלקן פותח לישראל הזדמנויות חדשות לייצוא גז לשווקים חדשים, בהינתן חימום יחסיה עם המשטר הסורי החדש. ישראל צריכה לפיכך לעקוב אחר "משחק הצינורות" החדש בסוריה על-מנת שהזדמנויות כלכליות חדשות במרחב לא יפסחו עליה לחלוטין.
- Col. (res.) Shay Shabtai
- Paper No. 2287
אפשר לתאר חלופות שונות לעתיד עזה. בנייר זה אציג חמש חלופות שהשיקולים לדיון ולבחירה ביניהן הן בליבה האסטרטגית ארוכת הטווח להבטחת קיומה של מדינת ישראל: השמדת היכולות הצבאיות של חמאס; ביטול שליטת חמאס בעזה; והיחסים עם ארצות הברית. שיקולים אסטרטגים פחות ליבתיים הם החזרת החטופים; הצפון; היחסים עם האזור; והלגיטימציה. החלופות המובחנות בראיית הכותב: חלופת החמאס – הבעייתית ביותר; חלופת הרשות; החלופה הצבאית-אזרחית - נראית המאוזנת ביותר במענה לשיקולים; חלופת הכאוס; וחלופת הריבונות שגם היא בעייתית מאוד. ראוי ונכון להמשיך בדיון השוואתי מורכב על מערכת השיקולים ועל החלופות ולהימנע מדבקות תפיסתית ופוליטית באחת מהן.
כנס:
אתגרי החברה הדרוזית בישראל 2024
"אחים לדם אחים לחיים"
יום ראשון, כ"ז ניסן תשפ"ד, 5.5.2024
אודיטוריום ננו טכנולוגיה, בנין 203, אוניברסיטת בר-אילן 9:00-15:30
מרכז בס"א שמח להודיע על הצטרפותו של תא"ל (מיל') ערן אורטל כחוקר בכיר לצוות החוקרים של המכון. ערן שימש כמפקד מרכז דדו ובמגוון תפקידים במטה הכללי של צה"ל בתחום הפעלת הכח ובניינו. תחומי מומחיותו הם ביטחון לאומי, הגות צבאית וחדשנות צבאית.
אירועי ה-7 באוקטובר וההתקפות של חיזבאללה בגבול הצפון מעלים מחדש את השאלה האם למרכיב האנרגטי בלבנון יכול להיות תפקיד מרסן במדיניות חיזבאללה כלפי ישראל, כפי שנטען בעקבות הסכם הגבול הימי בין המדינות באוקטובר 2022. ניתן לזהות כי במהלך חודשי הלחימה עלו דיווחים על לחץ פנימי שמפעילה ביירות על חיזבאללה שלא להסלים את המאבק בישראל עקב חוסר הרצון להחריף את המשבר העמוק ממילא שלבנון נמצאת בו. משבר זה כולל הפסקות חשמל תכופות בביירות, מחסור חסר תקדים בדלק בכל המדינה, ועיכובים בחיפושי הגז במימי לבנון. במידה והמשבר האנרגטי של לבנון אכן מביא לתהליך של "התמרכזות" חיזבאללה בתוך הזירה הכלכלית והפוליטית של לבנון, ייתכן שישראל, בתיווך ארצות הברית, תוכל לנצל זאת באופן שיתרום לריסון חיזבאללה ולהחזרת היציבות בגבול הצפון.