דחוף: אסטרטגיה ישראלית לעזה שלאחר חמאס

הציבור הישראלי התאחד סביב המטרה להפיל את משטר חמאס, אך אין כמעט התייחסות ל"יום שאחרי" בעזה, זאת על אף שתשובה לשאלה זו, קריטית לביטחונה של מדינת ישראל. אנו טוענים שהאפשרות המשרתת את האינטרס הישראלי בצורה הטובה ביותר היא הקמה של ממשל הקשור לרשות הפלסטינית, יחד עם תוכנית שיקום מסיבית הנתמכת על-ידי ארה"ב וגורמים בינלאומיים ואזוריים אחרים. הצהרה של ישראל על תמיכתה בהקמת משטר כזה בעזה בהקדם האפשרי, תספק כיוון מדיני למבצע הצבאי ותרחיב את הלגיטימיות הבינלאומית שלו. בנוסף להבסתו הצבאית של חמאס, יש גם להעצים אלטרנטיבה פלסטינית מתונה.

חרבות ברזל: אין ‘שעון חול מדיני’ אך נדרשות החלטות ברורות

בשונה ממערכות קודמות אין הפעם מגבלה של 'שעון חול מדיני' על ישראל, וראוי להוריד סוגיה זו מעל הפרק על מנת לאפשר את הכרעת חמאס במבצע קרקעי נרחב. עם זאת, היכולת לייצר מצב זה לאורך זמן הוא בידיה של ישראל. על מנת לתחזק אותו נדרשות מספר החלטות ברורות והקמת ותפעול המנגנונים הנדרשים ליישומן.

הסוף לכיסוח הדשא – אם ישראל חפצה חיים היא חייבת לעקור את החמאס מעזה

ב-7 לאוקטובר התמוטטה לחלוטין ההרתעה הישראלית. כתוצאה ממתקפת הפתע של החמאס ישראל ספגה תבוסה קשה באבדות וברכוש כשהאויב חודר לשטחה, כובש את עריה ויישוביה משמיד את אוכלוסייתם ואוחז בהם מספר רב של שעות. מבחינת חמאס התשלום היחידי שיאפיל על ההישג הזה ויהפוך את ההתקפה ללא כדאית היא הפלת משטרו בעזה והשמדת יכולותיו הצבאיות. הגיון זה מתחבר לשתי סיבות נוספות שמחייבות את השמדת החמאס: ראשית על מנת להבטיח את החזרתם של המתיישבים לעוטף יש להסיר את האיום באופן מוחלט ולהחזיר להם את תחושת הביטחון. שנית והיה וישראל תסיים את המלחמה ללא השמדתו של משטר החמאס בעזה, יחשב הדבר כהצלחה של חמאס והיא תהווה כדגם לחיקוי והשראה ליתר הגורמים השותפים בציר הרדיקלי שמעוניינים בחיסולה של ישראל.

משמעות אופרטיבית של התפיסה הג’יהאדיסטית בחמאס

בכדי להבין את מהות ההפתעה האסטרטגית מצד חמאס, חיוני להכיר את שורשי תפיסתה הדתית הג’יהאדיסטית, אשר התגבשה באמנת התנועה ולא השתנתה במהלך השנים. בעוד שבישראל נהוגה תפיסה מערבית הנמנעת ממלחמה והמקדשת את ערך החיים, שואפת התפיסה הג’יהאדיסטית להקרבה עצמית, למוות, ולמאבק דתי קוסמי נגד “כופרים יהודים. מכאן הצורך להילחם ב“מוח הג’יהאדיסטי”, ללא כל הכלה ואיפוק“

המדינה האסלאמית של חמאס

המדינה האסלאמית של חמאס אינה מייצגת את התנועה הלאומית הפלסטינית, חמאס הוא ארגון טרור פונדמנטליסטי וסניף של דאעש ברצועת עזה. חמאס הוא צאצא אידיאולוגי ישיר של ארגוני הג'יהאד העולמיים. הוא מאמץ באופן מלא את האידיאולוגיה ואת שיטותיהם לטרור ולהשמדה המונית. קריאתו של מנהיג חמאס חאלד משעל למוסלמים ב-12 באוקטובר לצוד ולהרוג יהודים בכל מקום בו הם נמצאים מזכירה את הכרזת הג'יהאד של החזית האסלאמית המאוחדת נגד יהודים ונוצרים, ומדגימה את הקשר הברור בין חמאס, אל-קאעידה ודאעש. באמנתו מחויב חמאס להשמדת העם היהודי, מטרה אותה הוא חולק עם אל-קאעידה ודאעש. חמאס שואף לכיבוש מוסלמי עולמי ורואה בכל מדינות המערב ובראשן ארצות הברית אויבות צלבניות.

חרבות ברזל: לקראת סדר אזורי חדש המחייב פרוז האסלאם הפוליטי מיכולותיו הצבאיות

בשנים הקרובות יאבד הקשב הגלובלי למזרח התיכון למעט במצבי משבר קיצוניים. קואליציית ישראל-סעודיה-הגוש המתון תישא בעיקר הנטל של ייצוב הביטחון האזורי. את המשבר הנוכחי, שבו ארצות הברית מתייצבת בכוונת מכוון לצד ישראל בפעם האחרונה באופן מלא, חייבים לנצל על מנת לקבוע את העיקרון של פירוז האסלאם הפוליטי באשר הוא, משליטה ביכולות צבאיות ברמת השטח וברמה המדינית. המערכה להכרעת חמאס היא הדרך לעשות זאת.

אסור לזלזל בחמאס ובג’יהאד האסלאמי

ההתלקחות בעזה מלמדת כי על ישראל להכיר במגבלות כוחה ולהימנע מנטילת סיכונים עתידיים דומים ביהודה ושומרון.

עשר שנים להתנתקות מעזה

לצפייה: הרצאות שניתנו בכנס ביולי 2015 לציון עשר שנים להתנתקות מעזה.

מלחמת עזה 2014 – סיכום ראשוני

מאמר זה בוחן את הממדים האסטרטגיים והצבאיים של הלחימה בעזה

הדילמה במבצע צוק איתן

המבצע נכנס לשבוע השלישי והדילמה האמתית נותרה ללא מענה ובה יש לעסוק בימים הקרובים: הפסקת אש שתוביל לסיבוב נוסף בעתיד, או מבצע ארוך וקשה שבסופו יושג שקט ללא ירי על ישראל.