חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רוסיה

השתלטות כוחות אסד על רמת הגולן הסורית, לאור ההבנה הישראלית-רוסית שיש להחזיר את המצב בגבול ישראל-סוריה לסטטוס קוו ששרר מאז הסכם הפרדת הכוחות במאי 1974, מהווה יתרון אסטרטגי חשוב עבור ישראל. גם אם לא יביא הדבר ל"שלום דה-פקטו" של ארבעים שנה כפי שהיה לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, הרי שאסד יאלץ להתמקד בהמשך ביסוס משטרו, שיקומה של סוריה, והבטחת השלטון העלאווי. בנסיבות אלו, לא זו בלבד שעימות צבאי עם ישראל לא יביא הישגים כלשהם למשטר אלא שהוא עלול להרוס את תהליך ההשתקמות השביר.
שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לבין ארה"ב בא לידי ביטוי גם בימי המלחמה הקרה של המאה הקודמת במתן אפשרות לצבא האמריקני להכיר את הדוקטרינה הצבאית הסובייטית מתוך מלחמות צה"ל נגד צבאות ערב, וללמוד את הנשק הסובייטי שנלקח שלל בידי צה"ל.
מאמר זה סוקר את הסיבות לנסיגתה של ארצות הברית מן המזרח התיכון ואת השלכותיה. הטענה העיקרית היא כי השינוי במדיניותה של ארצות הברית מאותת על חולשה ומעודד את איראן לשאוף ביתר שאת למעמד של הגמון אזורי – שאיפה , מיולי 2015 (JCPOA) שזכתה לזריקת עידוד משמעותית בעקבות הסכם הגרעין שעליו חתמו שש המעצמות עם איראן. ההשלכה המסוכנת ביותר של נסיגת אמריקה היא התגברות הפוטנציאל להפצת הנשק הגרעיני באזור.
המהלך הצבאי הרוסי בסוריה ממחיש את השינוי שחל במדיניות החוץ הרוסית בזירה הגלובאלית בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, מאז חזרתו של ולדמיר פוטין לכס הנשיאות במאי 2012. המדיניות החדשה מתאפיינת בגישה תקיפה, שנועדה לקדם את האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של רוסיה, גם במחיר התעמתות עם המערב, כפי שבאה לידי ביטוי בהשתלטות על חצי האי-קרים.

תפריט נגישות