עשור ל”אביב הערבי”

עשר שנות "האביב הערבי" – שהאחרונה בהן היא "שנת הקורונה" – הביאו רבות ממדינות ערב אל עברי פי פחת.

הסכמי אברהם: ההיבט האסטרטגי

בשעה שהסכמי השלום בין ישראל לבין נסיכויות המפרץ מהווים הישג מדיני בעל משמעויות היסטוריות למעמדה האזורי של ישראל, הרציונל של בניית חזית אנטי-איראנית מחייב את ישראל לפעולה צבאית לטובת בעלות בריתה גם במצבים בהם לא נשקף איום קיומי למדינה היהודית. על הציבור הישראלי להפנים לפיכך תובנות ומחויבויות שלא ידע בעבר.

פוליטיקה, אמריקה ותרבות: מאחורי ההססנות הסעודית

ההכחשה הסעודית הרשמית בדבר קיומו של מפגש בין נסיך הכתר לבין ראש ממשלת ישראל מוכיחה שהמפגש לא הניב את התוצאה שרה"מ נתניהו קיווה להן. בריאד עדיין לא רואים סיבה טובה מספיק לשינוי.

חיסול פאח’ריזאדה והשלכותיו

הריגת מוחסן פאח'ריזאדה, שבמשך שנים רבות היה עמוד התווך של תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית, מהווה מכה קשה לתוכנית זו ומעידה על כשל מודיעיני כרוני של מערכת ביטחון הפנים האיראנית. קשה להעריך בשלב זה את השלכות הפעולה על תוכנית הגרעין האיראנית ותמונת המצב המדינית, בעיקר לאור חילופי הממשל בוושינגטון.

הכורדים ומלחמת איראן-עיראק: האם הופקו הלקחים?

בספטמבר 2020 מלאו ארבעים שנה לפרוץ מלחמת איראן-עיראק שנמשכה שמונה שנים והייתה הארוכה בתולדות המזה"ת במאה העשרים. היא גבתה חייהם של מעל מיליון אנשים, הסבה הרס עצום לשתי המדינות ופגעה קשות באוכלוסייתן ובמשאביהן הכלכליים והחברתיים. בראיה לאחור של ארבעים שנה מן הראוי לשאול מה היו הנסיבות לפריצתה, מה היה חלקה של השאלה הכורדית והשיעית בפרוץ המלחמה, ומה הלקח שנלמד או לא נלמד ממנה.

לבנון וישראל: שוב מו”מ

ההודעה על פתיחת מו"מ בין לבנון לבין ישראל על מאגרי הגז השנויים במחלוקת סמוך למים הטריטוריאלים של שתי המדינות הפתיעה רבים. טרם נקבע מועד רשמי לפתיחת המו"מ אך זו אינה הפעם הראשונה בה מתנהלים מגעים מעין אלה בין שתי המדינות.

האם היה על צה”ל לנהל את משבר הקורונה?

הטענה שלו הופקד הטיפול במשבר הקורונה מראשיתו בידי צה"ל/פיקוד העורף היו העניינים מנוהלים נכון יותר והתוצאות היו טובות יותר מתבססת על האשליה שלכל מצבי החירום יש בסיס משותף המאפשר להכשיר ארגונים להתמודדות יעילה עם מצבים אלה. אך הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות.

התקלה הדוקטרינרית שנשמטה מהדיון הציבורי על עתיד צה”ל

הוויכוח המתנהל לאחרונה בין האלופים בריק, גורן וידלין על מקום הכוח היבשתי והאווירי בצה"ל מתעלם מהמהפך הדוקטרינרי בעטיו התנוון הכוח היבשתי ואיבד בכורתו לזרוע האוויר. יוזמת הרמטכ"ל כוכבי להשיב לצה"ל את היכולת להשיג "ניצחון מהיר ומובהק" מהווה הודאה בכישלון ההרפתקה הדוקטרינרית שכפתה על ישראל התשה ארוכת שנים ממנה סובל בעיקר דרום המדינה.

גם הרדיקלים יקבלו תפקידים – ממשל ביידן מתחיל להרכיב כוורת

עד 20 בינואר יעבוד צוותו של הנשיא הדמוקרטי הנבחר כדי להבטיח העברת שלטון חלקה. כדי לשמור על אחדות המפלגה, ביידן יצטרך לתת תפקידים לנציגי האגף של וורן וסנדרס, אך הסנאט הרפובליקני ימנע צעדים אנטי-ישראליים.

ביידן וישראל חזרה לימי אובמה?

בחירתו של ג'ו ביידן כנשיא ה-46 של ארה"ב מחייבת בחינת משמעויות חילופי השלטון עבור ישראל. האם לאחר ארבע שנים של פריצות דרך חסרות תקדים עבור ישראל על-ידי ממשל דונלד טראמפ אנו צפויים לשוב לסאגה של שנות ברק אובמה שהנשיא הנבחר היה סגנו?

מבט מבס”א