הישגי צה"ל בהגנה מול חמאס במלחמה האחרונה היו פורצי דרך, אך עם כל עליונותו המבצעית של הצבא הוא יתקשה להגן על ישראל בגבולות 1967, לא כל שכן במקרה של עימות רב-זירתי.
הפרעות הנרחבות שיזמו ערביי ישראל בתמיכה בחמאס - בעת שארגון הטרור המטיר אלפי טילים על המדינה היהודית אותה הוא מבקש להשמיד - מהוות הסלמה מהותית ביחסיהם עם הרוב היהודי במדינה המחייב את ממשלות ישראל לתת לו מענה נחוש. כל המזדהה עם אויבי ישראל, לא כל שכן בעיתות מלחמה, מן הראוי שלא ייחשב עוד כאזרח המדינה ולא יזכה ליהנות ממנעמיה.
ישראל סיימה את המלחמה בעזה עם הישגים טקטיים מרשימים אך בנחיתות אסטרטגית גדולה המזכירה את ההישגים הכמותיים האמריקנים במלחמת וייטנאם נוכח ההפסד האמריקני האסטרטגי במלחמה זו.
ישראל טרם הפנימה את מלוא הערך של דיפלומטיה דינמית ציבורית ולוחמה פסיכולוגית מתוחכמת. גופי הסברה המבוזרים בין מסגרות וגופים מיניסטריאליים וביטחוניים שונים אינם מתפקדים כראוי ונראה כי לא יהיה מנוס מקידום נמרץ של רעיון להפרטה של מערך ההסברה.
התקשורת האיראנית עסקה בהרחבה במלחמה בעזה ובהשלכותיה ובכלל זה בהצלחת חמאס לייצב עצמו כמגן אל-אקצא ולהטות את הכף לטובתו ביו"ש ובמידה מסוימת בקרב ערביי ישראל. עם זאת, השפעת איראן על מהלך האירועים בכלל ופעולת חמאס בפרט נותרה בשולי הדיון ולא קיבלה את תשומת הלב הראויה.
מבצע שומר החומות נועד לממש מטרה מדינית שהוגדרה כ"החזרת השקט והביטחון לישראל". חרף הביצועים הצבאיים המרהיבים והשמדה נרחבת של מטרות, מצטייר שהשליטה במשך השקט ובאיכות הביטחון תישאר, כמו לפני המבצע, בידי חמאס.
שאלת המפתח, מה עושים עם שלטון חמאס ברצועה, תיבחן בחודשים הבאים בחיזוק ממדי ריבונות ישראל בירושלים השלמה. במצב זה, פוטנציאל ההידרדרות המחודשת ללחימה משמעותי ביותר.