על צניעות מודיעינית: למידה מנתן אלתרמן

המודיעין הישראלי (ולא רק) נוהג להשתמש בביטוי "להערכתנו" במסמכיו, בחירה לשונית המשקפת את דרישתו להכיר בסמכותו המקצועית ובמעמדו הייחודי בקבלת ההחלטות. ניתוח השימוש החריג שעשה נתן אלתרמן בגוף ראשון-רבים בספר השירה כוכבים בחוץ (1938) עשוי להציע מהות פנימית אחרת ל"להערכתנו" המתבטאת בגישה צנועה וקשובה בהרבה.

“ספר לבן” בגליל ובנגב

תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, הקפיאה למעשה את ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב והאיצה את ההתפשטות הבלתי חוקית ובלתי נשלטת של הפזורה הבדואית ברחבי הנגב. ללא התחדשותה של תנופת התיישבות יהודית במרחב שעדיין נותר פתוח, כוחות המשטרה והפיקוח לכשעצמם לא ישנו את המציאות הפרועה.

האירועים המסתוריים באיראן

שלושה אירועים, ובכללם שני פיצוצים במתקנים ביטחוניים, החרידו את איראן בימים האחרונים. האם היה קשר ביניהם? האם נבעו מתאונות או שבוצעו (לפחות בחלקם) על-ידי מדינה זרה? והאם תהיינה להן השלכות פנימיות או חיצוניות?

הדיון על הריבונות הפך את השיח הישראלי

מרגע שעלתה סוגיית החלת הריבונות לאוויר העולם היא קיבלה דינמיקה משלה. לא רק שעמדות הצדדים נעשו ברורות ומקוטבות יותר, אלא שהאופן בו הועלו הטענות בליווי איומים העביר את הבעיה הישראלית-פלסטינית למקום חדש.

תוכנית העשרת האורניום האיראנית –לאן?

איראן ממשיכה להתעקש שתוכניתה הגרעינית מיועדת למטרות שלום חרף המידע המודיעיני המוכיח שהתוכנית נועדה בעיקרה לייצור נשק גרעיני ובכללם ממצאי סבא"א (הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית) האחרונים בדבר התקדמותה המשמעותית בתחום העשרת האורניום. בהתחשב בכמויות האורניום שברשות איראן וכוח ההעשרה הנוכחי שלה, ביכולתה לפרוץ תוך כארבעה חודשים מאמנת ה-NPT ולהעשיר את כמות האורניום הנחוצה לייצור פצצה גרעינית ראשונה.

“משבר פלויד” והדרך ליישובו

למרות ש"משבר פלויד" טומן בחובו זרעים למלחמת אזרחים, הכרה בטעויות ההיסטוריות שהולידו משבר זה, נטילת אחריות, והתחייבות לתקנן עשויות להביא לכך שזו תהא שעתו היפה של העם האמריקני ואירוע מכונן בתולדות הדמוקרטיה.

המשך הסטטוס קוו מסוכן יותר מהחלת הריבונות

בניגוד להטלת תרחיש האימים לפיו החלת הריבונות בחלקי יו"ש תביא להפיכת ישראל למדינה דו-לאומית, צעד זה אינו נוגע כלל לרוב הפלסטינים המתגוררים בשטחי A ו-B, והנתונים מאז ינואר 1996 לשליטת הרשות הפלסטינית. אף סיכוניו המדיניים של המהלך אינם פחותים מהסכנות הביטחוניות הכרוכות באי-יכולתה של ישראל לשמר לנצח את נוכחותה הביטחונית הארעית בבקעת הירדן.

פרויקט דיוק הטילים של ישראל

לטילים מודרניים יש כיום כוח מחץ שאינו פחות מזה של מטוסים, והם קלים יותר לתפעול מכיוון שאינם זקוקים לבסיסי ענק יקרים ופגיעים. רקטות וטילים מודרניים ומדויקים נקודתית יכולים לשתק תשתיות צבאיות ואזרחיות של מדינות שלמות ולגרום לתבוסתן. על ישראל לעשות את כל הנדרש על מנת שטילי האויב לא ינצחוה וכדי שהטילים שלה ינצחו את האויב.

דילמת נתניהו מורכבת, אך השליטה בצירים – הכרחית

הדילמה בסוגיית החלת הריבונות בבקעת הירדן וביישובי יו"ש מעמידה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בצומת החלטות אסטרטגי, מהקשים והמרכזיים בתולדות מדינת ישראל. בצומת אסטרטגי, ההחלטה תמיד מורכבת. הדילמה של נתניהו מורכבת שבעתיים.

מלחמת לבנון והשלכותיה על הביטחון הלאומי של ישראל

לכיבוש דרום לבנון במבצע שלום הגליל ולשהייה הממושכת באזור הייתה הצדקה מדינית וצבאית. אך ליקויים מקצועיים בהפעלת צה"ל במהלך המבצע ובפעילות הביטחון השוטף ארוכת השנים שלאחריו חייבו לחלצו משם באופן שמעצב את ביטחונה הלאומי של ישראל, ולאו דווקא לטובה, אף היום.

מבט מבס”א