מבט מבס"א

כיצד תשנה הבינה המלאכותית את שדה הקרב העתידי

למרות ההתקדמות הטכנולוגית המדהימה בפיתוח מערכות נשק ומודיעין עתידיות, הרי שמערכות אלה מפותחות ומיוצרות על-ידי בני אנוש, ולפיכך משקפות במידה רבה את יכולותיהם ומגבלותיהם השכליות של המפתחים. לכאורה יש עדיפות מוחלטת להפקדת שדות הקרב העתידיים בידי חיילים רובוטים ומערכות נשק בלתי מאוישות, אך בפועל יהיה מתכנת הרובוט או הטנק הבלתי מאויש אדם המרוחק מאוד משדה הקרב. לפיכך עדיף שכל מערכת נשק בלתי מאוישת תהיה נתונה למעקב ופיקוח אנושי שיוכל למנוע טעויות הרות אסון - על אחת כמה וכמה פיקוד ופיקוח על מערכת גדולה ומורכבת של כלים בלתי מאוישים.

גולדה מאיר: האזרחית ששאלותיה חשפו את חוסר מוכנותה הצבאית של ישראל למלחמה

רה"מ גולדה מאיר הייתה חסרת ידע צבאי, אך בשאלותיה בדיוני הממשלה ערב מלחמת יום הכיפורים היא חשפה שההרתעה וההתרעה, שתי אבני יסוד מרכזיות בתפיסת הביטחון של ישראל, היו למעשה חלולות וחסרות כיסוי אמיתי. לו קציני צה"ל ו"הביטחוניסטים" הרבים בממשלתה היו מקשיבים לשאלותיה הייתה המלחמה עשויה להיות שונה לחלוטין, ואולי אף להימנע.

האופוזיציה בבחריין וכינון היחסים עם ישראל

כינון היחסים הדיפלומטים בין בחריין לבין ישראל מהווה הישג מרשים הטומן בחובו הזדמנויות רבות לשינוי במאזן הכוחות האזורי. עם זאת, המבנה הדמוגרפי העדין השורר באמירות מחייב את העוסקים בעשייה הדיפלומטית להכיר היטב את מאזן הכוחות השברירי בין מוסד המלוכה לבין שלל גורמי האופוזיציה, שחלקם נתמכים על-ידי איראן.

הרשות הפלסטינית והסכמי השלום החדשים

בין המסתייגים מהסכמי השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין בלט קולה של הרשות הפלסטינית אשר הגדירה הסכמים אלו כבגידה בפלסטינים. במקום להירתע מנורמליזציה הגיע הזמן שהפלסטינים ילמדו לא לפחד מהשלום.

מלחמת יום הכיפורים – לא רק כשל מודיעיני

בזיכרון מלחמת יום הכיפורים בן כמעט יובל השנים חוזרים ומהדהדים שני מסרים: האחד נוגע לעומק המחדל המודיעיני ערב המלחמה, והשני מבטיח שהלקחים נלמדו ושצה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש. כאשר מציגים את הכישלון כמתמצה ביסודו בכשל ההתרעה המודיעינית קל להבטיח שהמחדל אובחן וטופל באופן המונע הישנותו בעתיד. אלא שבחינה מעמיקה של המלחמה מלמדת שיסודות הכשל רחבים ומקיפים בהרבה מהמחדל המודיעיני.

הרוח שנזרעה ב-1957, נקצרה כסופה ב-1973

קשיי צה"ל בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים היו תולדה של תקלה מקצועית בדרג הפיקודי ולא כפי שמקובל לחשוב, תוצאת מחדל מודיעיני. זרעי תקלה פיקודית זו נטמנו בצה"ל ב-1957 בהחלטת הרמטכ"ל משה דיין להעניק למפקדיו "עלומי נצח". שר הבטחון דוד בן-גוריון שזיהה את סכנות ההחלטה התנגד לה אך לא הפעיל את סמכותו על מנת לבטלה.

למרות הכל, סגר

במגפה עולמית חמקמקה שהנסתר לגביה רב מהנגלה שומה על המומחים להניח הנחות עבודה מחמירות כבסיס לקבלת החלטות. הסגר אליו עומדת ישראל להיכנס הוא מכשיר לגיטימי ומחויב המציאות בעת הזו העשוי לבלום את התחלואה הגואה, כפי שאירע בגל הראשון בישראל וברחבי העולם. אין מנוס מההערכה שרבים ממבקרי המהלך, ובפרט אלה המתייגים אותו כמשרת אינטרסים אגואיסטיים של רה"מ נתניהו, חותרים לקריסת מערכות, כקרדום לחפור בו במאבק לסילוקו מהשלטון.

התקלה המוסרית בהתמודדות ישראל עם מגפת הקורונה

ישראל שונה מדמוקרטיות אחרות בכך שהיא בעלת ערכי מוסר מדינתיים הקבועים בחוקי היסוד שלה ושערכיה נגזרו מהמוסר היהודי. מסיבה זו היא דמוקרטיה יהודית. המאבק בקורונה מחייב קבלת החלטות קשות והיה צפוי שקבלתם תעשה בהתאמה לערכיה המוסריים של המדינה. המציאות מלמדת שישראל, על שלוש רשויותיה, פועלת בניגוד לערכי המוסר שלה, ומאחר והם קבועים בחוקיה - גם בניגוד לחוק.

ציונות מעשית עכשיו

עם סגירת הדלת (הזמנית?) להחלת ריבונות על חלקים מיו"ש הגיעה העת לשוב להיגיון "הציונות המעשית". למרות שמדינת ישראל כבר הוקמה בתש"ח, המחלוקת בין תפיסת "הציונות המדינית" לזו "המעשית" נותרה אקטואלית כשהייתה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

הבחירות בארה"ב בצל משבר הקורונה

בצל משבר הקורונה, הבריאותי והכלכלי, ומתיחות בין-גזעית מחריפה בארה"ב, קיימו הדמוקרטים והרפובליקנים ועידות שבחרו רשמית במועמדיהן לתפקיד הנשיא וסגנו. בשל המשברים הוועידות היו וירטואליות וניטל מהן ייחודן ועוקצן. ביידן וטראמפ החליפו מהלומות מילוליות קשות ובכך רמזו על העתיד להתרחש בשבועות הספורים שנותרו עד יום הבחירות ב-3 בנובמבר. הוועידות חשפו את אסטרטגיית הבחירות של שני הצדדים ואף ממנה עולה שהסיבוב האחרון יהיה שלילי ומלוכלך במיוחד. ישראל לא הופיעה כלל בוועידה הדמוקרטית אך תפסה מקום נכבד בזו הרפובליקנית.