מבט מבס"א

חוט מקשר עובר בין כל ההתייחסויות הסיניות למזה״ת בשנה האחרונה: ביקור הנשיא הסיני באזור, חקיקתו של חוק חדש המאפשר לסין להתערב צבאית מחוץ לגבולותיה, והקמת פורום סיני חדש לקידום השלום במזה״ת. יש לראות בסדרת פעולות אלו מפנה בגישת הסינית המסורתית של 'אי התערבות', בגלל שינוי בתפיסה הסינית את האזור וההבנה כי נדרשת פעילות מוגברת מצד סין.
דווקא משום שאיראן נותרה האיום הגדול ביותר באזור, המשך קיומו של ארגון "המדינה האסלאמית" מחזק, ולא מחליש, את חתירתה להגמוניה. השמדת הארגון אמורה להיות השלב הראשון במערכה, שמטרתה הסופית תהייה לבודד את איראן ולהכילה.
באה לעולם טכנולוגיית הנחיה למטרות מדויקות מאוד אשר מהווה מהפכה אסטרטגית. יותר מדינות יכולות להצטייד בטילים אשר יכולים לפגוע במדויק במטרות אסטרטגיות עם ראש נפץ קונבנציונלי. ישראל צריכה להתמודד עם מצב חדש זה.
ישראל אינה יכולה להישאר אדישה לתוצאות ההסכם שנחתם לפני שנה. בדיעבד הסתבר שארה״ב הייתה נחושה שלא להשתמש באופציה צבאית, בניגוד להצהרותיה והבטחותיה, לכן על ישראל להיות מוכנה לעשות בעצמה את שצריך יהיה – אם איראן תיפנה לפצצה. הסתרת המו״מ מישראל, הנסיגה מהבטחות לישראל, והתוצאה בסוף המשא ומתן, מצדיקים את הפסימיים בירושלים.
היחסים המתפתחים בין ישראל לבין המדינות הסוניות הם תולדה של מזרח תיכון שסוע, שבו איראן ודאעש מתעצמים וארה"ב מצמצם מאוד את מעורבותה באזור. אך כדי להגיע לפריחה דיפלומטית של ממש יש צורך במו"מ להסכם עם הפלסטינים.
על המערב לפעול להחלשתו של ארגון המדינה האסלאמית, אך לא להשמדתו. דאעש חלש אך מתפקד יסייע בהפחתת המשיכה לרעיון החליפות האסלאמית עבור מוסלמים קיצוניים; יגרום לקיצונים להמשיך ולהתמקד אלה באלה תחת שיפנו נגד מטרות מערביות; ויפריע לניסיונותיה של איראן להגיע למעמד הגמוני אזורי.
לאחר נסיון ההפיכה הכושל בתורכיה עובר על המדינה גל עוויתי ומאסיבי של דיכוי, שנראה כי הוא מכוון נגד כל מי שיש לו קשר, ולו הקלוש ביותר, לתומכיו של פתחאללה גולן ולרשת פרויקטי החינוך "חיזמת".

תפריט נגישות