ארדואן המרוויח הגדול

המצב החדש בטורקיה מחייב זהירות. אסור שישראל תיתפס כמי שלוקחת צד בריב הפנימי העמוק בטורקיה. על ישראל להשלים את התהליך לשיפור היחסים עם טורקיה, ולראות כיצד ניתן לקדמם בהמשך הדרך. צריך לעשות זאת תוך בחינה מתמדת של הצעדים הננקטים, מאחר שמדובר במנהיג טורקי שהופך פחות דמוקרטי ופחות מקובל בעולם.

לבנון 2016-2006

אסור להתעלם מהתעצמותו של חזבאללה עשרת מונים בכמות ואיכות הטילים והרקטות שברשותו מאז 2006. במבצע הבא יהיה בידי צה״ל להגיע להישגים גדולים – אם צה״ל יעבוד נכון, אם הגורמים המדיניים יהיו ברורים בכוונותיהם, ואם ההוראות שלהם תהינה קשורות למציאות בשדה המערכה. כתמיד, גם לאחר ההישגים הצבאיים תעמוד השאלה כיצד הם מתרגמים להישגים מדיניים, וצריך לעשות זאת הרבה יותר טוב מאשר ב-2006.

הפיוס בין ישראל וטורקיה: סיכום ביניים

הפיוס בין ישראל לבין טורקיה אמנם מעורר מספר שאלות מוסריות לגיטימיות, אולם הוא יוצר תנאים, שהם במידה רבה לטובתה של ישראל בהשוואה לפני הדברים כפי שהיו לאחרונה. הפיוס מסיט ממסלולם איומים משפטיים, מאפשר את הפסקת הלחץ הטורקי על ישראל בכל הקשור למצור על עזה, ומגביר במידה ניכרת את סיכוייה של ישראל להשתתף באופן מלא בפעילויות ברית נאט"ו.

חשיבותם של האינטרסים בפיוס בין ישראל לבין טורקיה

הסכם הפיוס בין ישראל לבין טורקיה מבוסס על אינטרסים משותפים, לא על אמון ובוודאי שלא על סימפטיה. ההסכם יחזק את ביטחונה של ישראל ואת מעמדה הבין-לאומי באופן ההופך את המחיר ששולם לכדאי.

הכיבוש אינו הבעיה

הטענה כי "הכיבוש" הוא הסיבה לטרור הפלסטיני עומדת בסתירה לעובדות ההיסטוריות, למציאות הקיימת ולהיגיון הבריא. כבר עשרים שנה, מאז הסכם הביניים משנת 1995 והפריסה מחדש בחברון בשנת 1997, שישראל למעשה איננה שולטת באוכלוסייה הפלסטינית בגדה ובעזה. הטרור הפלסטיני התגבר לא בתגובה ל"כיבוש" אלא דווקא בתגובה לסיומו.

אין פתרון זבנג וגמרנו לאתגר החמאס

השימוש בכוח מסיבי במבצע בסגנון "זבנג וגמרנו" לא יוכל לבער את החמאס מעזה, משום שלחמאס שורשים עמוקים בחברה הפלסטינית. גם אם תושמד המכונה הצבאית של החמאס, עדיין ימשיכו להתקיים תשתיותיו האזרחיות של הארגון. האופציה הסבירה היחידה שיש לישראל היא להמשיך באסטרטגיית "כיסוח דשא", מוגבלת מבחינה צבאית ומכוילת מבחינה פוליטית.

כלי נשק כימיים עלולים לשנות לחלוטין את המצב בסוריה

המשטר הסורי הפעיל לאחרונה נשק כימי תקני (הנמצא בשימוש צבאי) נגד ארגון המדינה האסלאמית. המתקפה הוכיחה כי מאגר הנשק הכימי של סוריה לא פורק במלואו. שימוש נוסף בנשק זה עלול להביא להסלמה מסוכנת של הסכסוך.

יש להימנע מיוזמות חד צדדיות

הייאוש מהמצב וחוסר היכולת להצביע על דרך טובה לשינוי אמיתי ורחב מביאים להצגתן של הצעות שתכליתן לקדם צעדים חלקיים. אלא שעיון מפורט בהצעות מצביע על כך שאין בהן משום איזה שהוא פתרון ולו לבעיה אחת.

הדילמות הפלסטיניות שבפני ישראל

ישראל הבינה אט אט שהפלסטינאים אינם שותף לשלום וגם אינם מסוגלים לבנות מדינה. לכן, אימצה ישראל למעשה אסטרטגיה של ניהול סכסוך בסוגיה הפלסטינית. אסטרטגיה כזאת אינה פוטרת את בעליה ממספר דילמות. האם ישראל צריכה לדבר בגלוי על הסיכויים הקלושים ל"שתי מדינות לשני עמים" או לרצות את הקהילה הבינלאומית בניסיונות סרק במו"מ לשלום? האם ישראל צריכה להגביר את השימוש ב"מקל" על חשבון ה"גזר" כלפי הרשות הפלסטינית העוינת? האם התמוטטות הרשות משרתת אינטרסים ישראלים? עד כמה צריכה ישראל לגלות יוזמה בסוגיה הפלסטינית?

אנחנו נעבור במצרי טיראן: השבת הריבונות הסעודית לאיים טיראן וסאנאפיר ומשמעותה מבחינת ישראל

העובדה שסעודיה נטלה על עצמה לקיים בפועל את ההתחייבויות שהוטלו על מצרים במסגרת חוזה השלום שלה עם ישראל, מעידה כי קיומה של ישראל באזור שוב איננו נתפס על-ידי סעודיה, ממנהיגות העולם הערבי, כעיוות שיש לתקן.

מבט מבס"א