התנועה החות'ית בתימן הכריזה מלחמה על ישראל ב-31 באוקטובר, ואיום הטילים החות'ים המסופקים וממומנים על-ידי איראן על ישראל נועד להפוך למאפיין קבוע בסביבת איומי הטילים על ישראל. איום מוחשי ומסוכן לישראל כמו איומי הטילים מעזה ומלבנון.

צה"ל מנצח במלחמת חרבות-ברזל, ומעמדה של מדינת ישראל מתחזק. החמאס הפסיק לתפקד כארגון וכמערכת צבאית בכל מקום שצה"ל הגיע אליו, הישגים משמעותיים בעסקת החטופים, ששברה את הדפוס הרגיל בתחום זה, הצלחות מבצעיות משמעותיות מול חזבאללה, פעילות הקואליציה האמריקנית נגד האיום החות׳י, השינוי החיובי בגישה הרוסית לאור ההצלחות הישראליות, התמיכה מצד הודו ויפן והגישה המאוזנת מבעבר בדעת הקהל הבינלאומית. האתגר הגדול הוא לשמר ולהגדיל את המומנטום החיובי. לשם כך יש להמשיך במערכה ולנצל את ההזדמנות לתהליך בנייה מחדש בחסות אזורית ובינלאומית, שתיצור בעזה ממשל מקומי חדש הממוקד בצרכיי האוכלוסייה, שיהווה משקל נגד אפקטיבי לכל ניסיון השתלטות מחדש של חמאס.

תורת הביטחון של ישראל קרסה ב-7 באוקטובר, והדרך בה מנוהלת מלחמת חרבות ברזל משנה את רכיביה מהיסוד. ביום שאחרי המלחמה יידרש דיון עומק ברכיביה. כיצד נכון לקיים דיון כזה? נכון יהיה לשקול הפרדה בדיון: בעיסוק באסטרטגיית הביטחון הלאומי ידונו שאלות יסוד כמו - האם אנו לא נותנים משקל יתר לאתגר האיראני? מה הוא בסיס התפיסה הלאומית לגבי הסוגייה הפלסטינית? מה המינון הנכון בין עצמאות לבין תלות בארצות הברית? והאם ישראל היא מדינה אשר מנהלת סיכונים או מעצבת את המרחב? בדיון על תורת הביטחון יידונו סוגיות של חזרה לתפיסה של מלחמת מנע, הרחבת הגיוס במסגרת עקרון צבא העם, והעיסוק ברכיבי התורה (הרתעה, התרעה, הגנה, הכרעה): האם לא נכון לייצר דרוג ברור בין הרכיבים הליבתיים – הרתעה והכרעה – לבין אחרים ונוספים – כמו סיכול ומניעה – שהם רכיבים מאפשרים? את הדיון הזה נכון לשקול לעטוף בחקיקה מחייבת, שלפיה כל ממשלה חדשה תצטרך לאשר את אסטרטגיית הביטחון שלה בכנסת כתנאי להמשך כהונתה; תורת הביטחון תצטרך להתעדכן באופן מחייב – בהובלת שר הביטחון – מידי מספר שנים; ואילו אישור שנתי של מדיניות הביטחון יהיה תנאי להעברת תקציב המדינה.

בבוקר השביעי באוקטובר קרסה תפיסה ביטחונית אסטרטגית ישראלית שהתקבעה בשלושים השנים האחרונות - מאז הסכמי אוסלו. בעוצמה מטלטלת אף יותר, קרסה תפיסה תרבותית שנטעה שורשיה בחלום השלום, באשליה שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. רעידת האדמה שהתרחשה הייתה בעוצמה המחוללת תזוזת יבשות. שאלת היסוד המכוונת את הבירור לגבי מה שקרה ועל מה שדורש שינוי ותיקון, מציבה את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל על כל מוסדותיה על פרשת דרכים גורלית: דרך אחת מזמינה חקירה ובחינה יסודית של כל מה שכשל על מנת לתקן את הנדרש וחזור אל אותה מסילה תרבותית תפיסתית מוכרת. הדרך השנייה מכוונת לחקירה מקיפה בכלל הממדים, בתביעה לגיבוש מסלול וסיפור לאומי חדש ועדכני אל מול עוצמת האתגר הקיומי. השאלה היא - לאיזה משתי הדרכים ראוי לפנות? המאמר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון בחן את שורשי הכישלון של השביעי באוקטובר ואת תפיסת המאבק של הצד שכנגד, החלק השני הצביע כיצד תפיסת הביטחון הישראלי צריכה להתפתח על מנת לתת מענה ראוי לתפיסת המאבק של הצד שכנגד, ובחלק שלישי זה יוצגו מרכיבי החזון הלאומי ועקרונות הפעולה שיבטיחו את קיומה של מדינת ישראל לנוכח האיומים המתהווים.

בבוקר השביעי באוקטובר קרסה תפיסה ביטחונית אסטרטגית ישראלית שהתקבעה בשלושים השנים האחרונות - מאז הסכמי אוסלו. בעוצמה מטלטלת אף יותר, קרסה תפיסה תרבותית שנטעה שורשיה בחלום השלום, באשליה שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. רעידת אדמה שהתרחשה הייתה בעוצמה המחוללת תזוזת יבשות. המאמר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון יבחן את שורשי הכישלון של השביעי באוקטובר ואת תפיסת המאבק של הצד שכנגד, החלק השני יצביע כיצד תפיסת הביטחון הישראלי צריכה להתפתח על מנת לתת מענה ראוי לתפיסת המאבק של הצד שכנגד, ובחלקו השלישי יוצגו מרכיבי החזון הלאומי ועקרונות הפעולה שיבטיחו את קיומה של מדינת ישראל לנוכח האיומים המתהווים.

בבוקר השביעי באוקטובר קרסה תפיסה ביטחונית אסטרטגית ישראלית שהתקבעה בשלושים השנים האחרונות - מאז הסכמי אוסלו. בעוצמה מטלטלת אף יותר, קרסה תפיסה תרבותית שנטעה שורשיה בחלום השלום, באשליה שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. רעידת האדמה שהתרחשה הייתה בעוצמה המחוללת תזוזת יבשות. שאלת היסוד המכוונת את הבירור לגבי מה שקרה ועל מה שדורש שינוי ותיקון, מציבה את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל על כל מוסדותיה על פרשת דרכים גורלית: דרך אחת מזמינה חקירה ובחינה יסודית של כל מה שכשל על מנת לתקן את הנדרש וחזור אל אותה מסילה תרבותית תפיסתית מוכרת. הדרך השנייה מכוונת לחקירה מקיפה בכלל הממדים, בתביעה לגיבוש מסלול וסיפור לאומי חדש ועדכני אל  מול עוצמת האתגר הקיומי. השאלה היא - לאיזה משתי הדרכים ראוי לפנות? המאמר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון יבחן את שורשי הכישלון של השביעי באוקטובר ואת תפיסת המאבק של הצד שכנגד, החלק השני יצביע כיצד תפיסת הביטחון הישראלית צריכה להתפתח על מנת לתת מענה ראוי לתפיסת המאבק של הצד שכנגד, ובחלקו השלישי יוצגו מרכיבי החזון הלאומי ועקרונות הפעולה שיבטיחו את קיומה של מדינת ישראל לנוכח האיומים המתהווים.

כישלונות מודיעיניים, ודאי כאלו שמביאים להיעדר מודיעין מקדים על מתקפות רחבות היקף כמו זו שחוותה ישראל מצד חמאס ב-7 באוקטובר 2023, מביאים לאחריהם ועדות חקירה אשר בוחנות את התהליכים המודיעיניים, מצביעות על כשלים וממליצות על מנגנונים שיצמצמו את האפשרות לכישלונות עתידיים. טענת המאמר היא, כי בלי שינוי עומק תרבותי של הארגון ואנשיו, של הטמעת הענווה בעשייה המודיעינית ב-DNA של הארגון – המנגנונים הללו לא יספקו את הסחורה.