מבט מבס"א

קיימת אי-וודאות בדבר בשלותה הטכנולוגית של צפון קוריאה לשגר טילים נושאי ראשי קרב גרעיניים העלולים לפגוע בארה"ב. זאת חרף היכולת המפתיעה שהפגינה בחודשים האחרונים בשיגורי טיל Hwasong-14 והניסוי הגרעיני העוצמתי, שהצביעו על התקדמותה המהירה ליעד זה. מנוע השלב הראשון של Hwasong-14 הינו רכיב קריטי להפעלתו כטיל בליסטי בין-יבשתי מבצעי. קיימים סימני שאלה כיצד פיונגיאנג השיגה אותו, כמה מנועים שלו מצויים ברשותה, והאם היא מסוגלת לייצרם בעצמה. אי-וודאויות אלה מטרידות גם בהקשר האיראני, ולאור השלכותיהן על האפשרות לנטר ולמנוע הפצת טכנולוגיות נשק השמדה המונית ברחבי העולם.
אחת לחמש שנים מתכנסת ועידת המפלגה הקומוניסטית של סין על מנת לדון בעתיד המדינה ולבחור מחליפים לתפקידים בצמרת המפלגה. ב-18 באוקטובר 2017, נפגשו נציגי המפלגה לשבוע של דיונים על עתיד מדינת הענק בחמש השנים הבאות. עם סיום הוועידה מתברר כי הנשיא הסיני ביסס את מעמדו במפלגה ובמדינה. בפני ההנהגה הסינית עומדים אתגרים מורכבים לצד הצלחות שהיא יכולה לרשום לזכותה. כלפי חוץ מציגה המפלגה איתנות, יציבות ותחושה שלסין יש מנהיגים אשר מובילים אותה להתמודדות עם אתגרי העתיד, גם אם הם אינם עולים בקנה אחד עם תפיסות עולם מערביות.
ארגון דעאש עומד בפני תבוסה וחיסול אך אנשיו מתפזרים במדינות העולם ומקימים "סניפים" מקומיים. רעיון הח'ליפות האסלאמית לא מת והמאבק במערב לא הסתיים. דאעש ייעלם כארגון, אך קיים חשש גדול שהעולם ימשיך לסבול מהרוח הרעה שארגון זה הפיח בקרב מוסלמים רבים מדי.
בביקורו האחרון בוושינגטון ובנאומו באו"ם, המשיך ראש ממשלת ישראל נתניהו בהצבת האיום האיראני במרכז מאמציו המדיניים. במקביל, בשאיפת הנשיא טראמפ לפריצת דרך בפתרון הסוגיה הפלסטינית, נוצרה שוב זיקה  בין תמיכת הבית הלבן בדרישות ישראל בזירה האיראנית-סורית, לבין הנדרש מישראל בזירה הפלסטינית. הזיקה הזו מסוכנת לישראל. סדר העדיפויות הלאומי הישראלי מחייב בחינה ושינוי בהיגיון השיח הביטחוני ובמגמות הפעולה במרחב.
על-פי הפסיכולוג האמריקני פיליפ טטלוק "חזאי-על" הם קבוצה איכותית ומצומצמת הבולטת ביכולת חיזוי משופרת ביחס לחזאים "רגילים". אנשי הקבוצה מתאפיינים בהתעניינותם בתחומי ידע מגוונים מעבר להכשרתם הפורמלית, במודעות להטיות קוגניטיביות, בהתעדכנות מתמדת בחדשות ובאינטליגנציה גבוהה. עם זאת, טטלוק מודע היטב כי במקרים רבים המציאות הסבוכה על תפניותיה הבלתי צפויות תערער גם תחזיות מלומדות.
המלחמה בסוריה מיקדה את תשומת הלב בתפקידם של הכוחות המיליציוניים. אנו עלולים לחרוץ את שיפוטינו לגבי התופעה עד כדי שלילתה המוחלטת, אך ראוי למצוא בה גם ממדים חיוביים, כצורך ממשי הנוגע גם לחיינו.
הנסיבות בהן רשאי אדם ליטול דין לעצמו, אם בכלל, הוא דיון פילוסופי-ערכי המצוי מעבר לדיון המשפטי הצרוף. יסוד הבעיה טמון במאבק המתמיד המתקיים על האחיזה בקרקע. הדינמיקה המורכבת של המאבק על הקרקע בישראל, ממשיכה לחייב דפוסיי היגיון של תודעת חירום. בנסיבות החירום בהן המאבק ממשיך להתקיים, טמון המפתח לשיפוט המעשים הנראים בעיניים משפטיות פורמליות, כ"עשיית דין עצמי".
בשלישי בספטמבר 2017, התכנסו ראשי מדינות BRICS לוועידה שעסקה בהתמודדות עם טרור, בשאיפה המשותפת של הצדדים להכניס שינוי במבנה האו״ם ובמסחר בין-לאומי. בוועידה הציג נשיא סין פעם נוספת את האופן בו הוא תופס את תפקידו בזירה הבין-לאומית, תפקיד שמתרכז בנושאים כלכליים. הקשיים שצפון קוריאה מציבה פעם אחר פעם וההתמודדות עם איומי טרור שמופיעים בסין ומחוצה לה מעלים סימן שאלה האם ניתן להנהיג מבלי להעניק תשומת לב רבה לנושאים אלו.
על אף שלכל מדינה ואזור מאפיינים ייחודיים, ניתן לנסות להסיק מהתנהלותה של סין כלפי מדינה אחת, כיצד מתנהלת ההנהגה הסינית כמעצמה בזירה הבין-לאומית וכשותפה של מדינות אחרות. מערכת היחסים של סין עם ונצואלה ועם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמשכת עשרות שנים, במהלכן גדל היקף המסחר ומגוון שיתופי הפעולה. שתי המדינות חוות קשיים פנימיים חריפים בתקופה האחרונה, האחת בשל הנשיא המכהן (ונצואלה) והשנייה בשל הישארותו בכיסא של הנשיא הקודם (קונגו). בוונצואלה בחרה סין שלא להתערב בנעשה בתוך המדינה והסיגה את השקעותיה. בקונגו סין טרם הגיבה באופן משמעותי למצב החדש שנוצר. אם ללמוד מהמקרה של ונצואלה הרי שסין תנהג באופן דומה גם בקונגו. מדיניות חוסר המעורבות של סין מוכיחה את עצמה כנוחה וכיעילה עבור הממשל סיני ולא נראה שהעימותים הנוכחים בקונגו, על אף ההפסד הכלכלי שהם עלולים להסב למשק הסיני, יביאו את הסינים לשנות את גישתם שלא להתערב.
השאיפות הלאומיות של המיעוט הכורדי בעיראק מציבות אתגרים לארבע המדינות המאכלסות אוכלוסייה כורדית גדולה. לא בכדי ההחלטה לקיום משאל העם עוררה תגובות נזעמות בקרב מנהיגי עיראק, איראן, טורקיה וסוריה. ברם, התנגדותה הנחרצת של איראן למהלך, אינה נובעת אך ורק מהחשש שהצלחתו תשמש זרז למגמות התבדלות בקרב הכורדים באיראן. מערך השיקולים האיראני טומן בחובו מניעים אחרים, גאופוליטיים וגאו-אסטרטגים, שלא זכו להתייחסות נאותה עד כה ויעמדו במוקד סקירה זו.

תפריט נגישות