פתרון של שתי מדינות אפשרי רק אם ישראל תזכור את צורכי הגידול המשמעותי באוכלוסייה, ותגבש תוכנית מתאר אקולוגית. בניגוד לימים שאחרי מלחמת ששת הימים, רצועת החוף לא יכולה להיות הפתרון היחיד.
ההתרחשות בסוריה מעניקה מרחב להתבוננות בהבדלי הגישות בין חשיבה מערבית לינארית לבין חשיבה רוסית. בניגוד לנלמד בבתי ספר צבאיים במערב, חשיבה אסטרטגית רוסית, מניחה מראש כי מרגע שמתחילים לפעול מול מערכת היא הולכת ומשתנה. למי שחונך לתכנון באמות מידה של בתי ספר אמריקנים למנהל עסקים, בדרישה שלא לצאת לדרך בטרם הונחה תוכנית עסקית שלמה ומפורטת, אורח החשיבה הרוסי נראה מופרך ובלתי אחראי מיסודו. מכאן נובעת במידה רבה התדהמה המלווה את ההתבוננות המערבית בדפוס ההתנהלות הרוסי
הדבר הבולט ביותר בוועידת פורום ה-G-20 האחרונה היה ההליכה של סין וגרמניה לקדמת במת ההנהגה העולמית וצעידה אחורה של ארצות הברית. הוועידה התקיימה בהמבורג שבצפון גרמניה ב-8-7 ביולי. נשיא סין, נשיא ארצות הברית, נשיא רוסיה וקנצלרית גרמניה משכו את מרבית תשומת הלב, גם בגלל יחסם האחד לשני. מתוצאות הוועידה ומההצהרות שיצאו בסופה ניתן לראות שתנודות במנהיגות עולמית הופכות ממשיות יותר ויותר. התנודה במנהיגות העולמית השפיעה על הדרך שבה התנהלה הפסגה ותשפיע על האופן שבו יתפתח המבנה הכלכלי העולמי בשנים הקרובות.
מאז עלה לשלטון במאי 2014, נשמעו קולות לגבי כוונתו של ראש ממשלת הודו, נרדנרה מודי, לבקר בישראל. שלוש שנים לאחר מכן, בעת ציון 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל והודו, מימש מודי את חזונו לביקור היסטורי, שאופיין בחמימות רבה בקרב שני הצדדים. הביקור מהווה סממן למדיניות חוץ הודית אקטיבית, היוצאת חוצץ נגד הסדר הישן, וכן ניצחון פוליטי לבנימין נתניהו ולמודי, במישור הגיאופוליטי החיצוני, ובמישור הפוליטי הפנימי בארצם.
כדאי להשתחרר מהפנטזיות בדבר אביב ערבי בעזה: תושביה יודעים שאין אלטרנטיבה טובה יותר. גם פריחה כלכלית לא תגרום לחמאס להניח את נשקו, ועובדה זו לא מותירה לישראל הרבה ברירות אלא להתנהל מולו.
המתיחות בין שתי הרפובליקות האסלאמיות, אפגניסטן ופקיסטן, הגיעה לשיאים חדשים בסוף החודש הקודם לאחר פיצוץ של מכלית תופת בשכונה הדיפלומטית של קאבול. הממשלה הסינית בחרה לקחת על עצמה את תפקיד המגשר בין הצדדים. שר החוץ הסיני וואנג יי ערך מסע דילוגים בין קאבול ואיסלמבאד במטרה לשכך את המתיחות ולבנות מנגנון לשיתוף פעולה. הושטת היד הסינית נראית כמהלך טקטי בדרך להשגת מטרה אסטרטגית - ייצוב הזירה הבין-לאומית בכלל והמדינות שהיא רואה בהן חברות ביוזמת Belt and Road Initiative (BRI) בפרט. נדמה שככל הסינים ימשיכו את תכניותיהם לבנות דרכים יבשתיות וימיות הם יאלצו במקביל להתמודד עם קשיים שיש במדינות או בין המדינות אותן חוצות הדרכים.
גם אנשים אינטליגנטים מאוד בונים לעצמם תמונת עולם דמיונית שתתאים לתפיסת עולמם הפוליטית, וכשמדובר בישראל הקטנה והחזקה - מדובר בטעות אסטרטגית שעלולה לגבות מחיר כבד.
רוחות המלחמה, הנושבות בין סעודיה לקטאר, וחתירתה של איראן תחת מדינות המפרץ, פוגעות ביציבותן של נסיכויות המפרץ. במקביל גובר החשש מהתפרצויות עממיות ומהומות רחבות היקף בנסיכויות עקב המצב הכלכלי שהוחמר לאחרונה בשל רצף החלטות וצעדים שגויים שננקטו בשנים האחרונות. משברים פנימיים אלה עלולים להוביל ל"אביב ערבי" חדש שיתבטא בנפילתן של מספר מונרכיות במפרץ. הזוכה העיקרית מהתפתחות זו תהיה איראן, שהמשבר הנוכחי והחרם שהוטל על קטאר פתחו בפניה את הדרך להשתלטות על בחריין, לאחר שכבר השתלטה בפועל על בגדד, דמשק, בירות וצנעא.
בסוף השבוע הסתיים בכישלון מהדהד סבב השיחות בין נשיא קפריסין למנהיג המיעוט הטורקי באי ובכך בא לסיומו ניסיון נוסף לפתור את הסכסוך ולאחד את קפריסין מחדש. כישלון השיחות שתוארו כהזדמנות היסטורית מבליט את אי-יכולתה של הקהילייה הבין-לאומית לפתור סכסוכים אזוריים.