בישראל מתקיימת השאיפה לגבולות קבע. אך החפיפה בין לאום, מולדת, מדינה וגבולות קבע אינה מובנת מאליה, והמורכבות הזו אינה ייחודית למדינת ישראל. מומלץ לישראל לעיין מחדש ברעיון הישן שאינו מאולץ לחפיפה בין מולדת לבין גבולות מדיניים.

המאמר מתמקד בכשל מובנה במחקר המודיעיני לפיו חוקרים אינם מזהים, או ממעיטים, בהערכת תהליכים ארוכי טווח הנעים בנפרד לעומת נתונים כמותיים הנחשבים "אובייקטיביים", ולכן משקלם אינו זוכה לבחינה מספקת ועלול לבנות הערכת חסר ביחס לסכנה ממשית העומדת בפתח. כדי לבסס תמונת מצב אמינה יותר ראוי להעלות שאלות המאתגרות את הקונצנזוס ואת הנחות היסוד שלו, ומציבות יותר מתחזית אחת ומעתיד אחד, זאת על-ידי יצירת סינתזה של עובדות מדידות עם מחקר איכותי של תהליכים רחבים שעליהם ניתן ללמוד גם מיצירות ספרות, שירה ומנשרים שהם בבחינת סיסמוגרפים רגישים לשינויים במרקם החיים הכאוטי.

כ-900 אלף יהודים מארצות ערב נאלצו לעזוב את בתיהם, רכושם הגזול והמופקע על-ידי כמה מדינות ערב, בעיקר מצרים ועיראק, נאמד כיום במאות מיליארדי דולרים. לא ייתכן פתרון צודק לסוגית הפליטים הפלסטינים כל עוד לא יימצא פתרון לסוגית הפליטים היהודים ורכושם הגזול.