מבט מבס"א

הפרעות ברחבי ישראל ע"י צעירים ערבים-ישראלים המזדהים עם חמאס בעת שארגון הטרור האסלאמיסטי ממטיר מאות טילים על מרכזי אוכלוסיה של מדינתם הם, מחייבת את ישראל להתנער ממדיניות ההכלה ששרתה אותה נאמנה בשנים האחרונות ואפשרה את שגשוגה הכלכלי ולסמן מחדש את גבולות המותר - ובעיקר את גבולות האסור - במערכת יחסיה עם אזרחיה הערבים, לא כל שכן עם חמאס ותושבי רצועת עזה.
ישראל נהנתה בעשור וחצי האחרונים מיציבות ביטחונית חסרת תקדים שאפשרה גם שגשוג כלכלי, אנרגטי וטכנולוגי אשר הפך אותה במידה רבה למעצמה בקנה מידה עולמי. עתה מתרבים הסימנים המעידים על תהליך השתנות המציאות הזו, ומתקפת הרקטות מרצועת עזה מהווה אחד מהם.
בניגוד להשקפת בן-גוריון והציונות הדתית, החרדים והחילונים הליברלים בישראל שותפים לתפיסת המדינה כלא יותר מוועד בית. שני המגזרים מסתייגים מקדושת המדינה ומראייתה באור חלוצי-דתי כמפעל גאולה. בנקודת מפגש זו טמון פוטנציאל לשיתוף אינטרסים מפתיע במאבק על עתידה של מדינת ישראל.
בתנאים של אובדן טריטוריות ומנגנוני משילות, אי-ודאות ומשבר קורונה, מצליח דאע"ש לשמר את יכולותיו ואת מערך ההסברה שלו המעורב באופן פעיל במרחב הסייבר. ארגון הטרור עושה מאמצים לטפח את רעיון תחיית הח'ליפות האוטופית מחד גיסא, ולהפיק תועלת מהטכנולוגיות המתקדמות במדיה מאידך גיסא. בשנה האחרונה ניתן לזהות מגמה של שימוש באפליקציית שיתוף וידאו טיק-טוק במטרה לגייס קהל יעד צעיר, לעצב את תודעתו ולגרום להזדהותו עם הארגון והג'יהאד העולמי.
במלאת שנה למגפת הקורונה קיימת בתקשורת תמימות דעים לגבי שלושה נושאים: הצלחתו חסרת התקדים של המדע למצוא חיסון לנגיף בזמן קצר ביותר; כשלון הדמוקרטיות המערביות בהתמודדות עם המגפה; ותפקידו המרכזי של החופש הדמוקרטי, המעצים את הפרט על חשבון הקולקטיב, בכישלון זה.

תפריט נגישות