חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מבט מבס”א

בתדרוך עיתונאים הציג שר הביטחון נפתלי בנט מטרה לפעילות צה"ל בסוריה: "לגרום לאיראן לוותר על הניסיון להתבסס בסוריה". בניגוד לנטייה הרווחת לעמימות בהגדרת המטרה האסטרטגית העז בנט להגדיר מטרה ברורה ומדידה. האם המטרה שהציב ניתנת למימוש? והאם נכון להציג כך מטרה אסטרטגית. 
הצהרותיהם של הנשיא רוחאני ושל נשיא ארגון הגרעין האיראני על חידוש העשרת אורניום והתקדמותה הרבה של איראן בפיתוח והפעלת צנטריפוגות להעשרת אורניום מצביעות על כוונה אפשרית לסגת מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 ולהתכונן לפריצה בשנת 2020 לקראת פיתוח נשק גרעיני.
עליית מחירי הדלק באיראן הובילה למחאות רחבות היקף שגבו קורבנות ניכרים. איראנים רבים תולים את האשמה למצבם הכלכלי בשליטיהם, המעדיפים לקדם מדיניות חוץ התפשטותית על חשבון רווחת נתיניהם. בדומה לעבר נתקלה המחאה בתבנית שפיתח הממסד הביטחוני להתמודדות עם הפגנות, המיושמת אף במדינות אחרות הנתונות להשפעתה של טהראן.
בשל סיבות לא ענייניות ישראל מתמהמהת, ולמעשה נכשלת, בחשיפת התופעה המתרחבת של הכחשת השואה בעולם הערבי ובמאבק נגדה. הגיעה העת להפסיק להדחיק את התופעה ולחשוש מעימות עם הנותנים לה חסות. דיאלוג ופיוס ממילא אינם יכולים להתחיל מעמדה של אנטישמיות והכחשת השואה.
גל המחאות השוטף את לבנון בשבועות האחרונים, הביא להתפטרות ממשלת חרירי ואינו מגלה סמני התמתנות למרות איומיו הגלויים של מנהיג חיזבאללה, עשוי להביא לשינויים מהותיים במערכת הפוליטית הרקובה והמושחתת במדינה.
הדרך הנכונה ליציאה מהמצר הפוליטי היא הקמת ממשלת שותפות לאומית, ולו לתקופת מעבר, שתתמודד עם האיומים המידיים בתחומי הביטחון, הכלכלה, יחסי החוץ, ומדיניות הפנים העומדים בפני ישראל.

תפריט נגישות