מבט מבס"א

בצל משבר הקורונה, הבריאותי והכלכלי, ומתיחות בין-גזעית מחריפה בארה"ב, קיימו הדמוקרטים והרפובליקנים ועידות שבחרו רשמית במועמדיהן לתפקיד הנשיא וסגנו. בשל המשברים הוועידות היו וירטואליות וניטל מהן ייחודן ועוקצן. ביידן וטראמפ החליפו מהלומות מילוליות קשות ובכך רמזו על העתיד להתרחש בשבועות הספורים שנותרו עד יום הבחירות ב-3 בנובמבר. הוועידות חשפו את אסטרטגיית הבחירות של שני הצדדים ואף ממנה עולה שהסיבוב האחרון יהיה שלילי ומלוכלך במיוחד. ישראל לא הופיעה כלל בוועידה הדמוקרטית אך תפסה מקום נכבד בזו הרפובליקנית.
בניגוד לדמוקרטיות מערביות אחרות נקלעה ישראל למשבר הקורונה כשלכידותה החברתית ויכולת משילותה מוחלשים עקב שרשרת תהליכים ואירועים שהתרחשו בעשורים האחרונים ברוח ערכי הליברליזם הפרוגרסיבי. משבר הקורונה מספק הזדמנות שאסור להחמיצה לשוב ולבסס את קיומה וביטחונה של ישראל על ערכיה הליברלים המקוריים.
למחלוקת בין תומכי נתניהו לבין מתנגדיו שורבבה תוכנית המלגות של קרן וקסנר המממנת תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד לישראלים צעירים ומבטיחים (בגילאי 45-30) בשירות הציבורי (כולל מערכת הביטחון) במטרה "להעניק לדור הבא של מנהיגי ציבור בישראל הכשרה מעולה במנהל ציבורי ופיתוח מנהיגות". מהם התכנים הלימודיים ואופי ההכשרה שעל מדינה להעניק לבכירי פקידיה, ובאיזו מידה משרתת התוכנית בהרווארד את צרכיה הלאומיים הייחודיים של ישראל?
על אף שמאות חברי ארגון הרזיסטנס (ההתנגדות) היהודית בצרפת פעלו בתקופת הכיבוש הנאצי במסגרת אוטונומית ונפרדת מהרזיסטנס הצרפתי ותרמו במידה רבה להצלת שלושה-רבעים מיהודי צרפת, אין בצרפת ובישראל הכרה מספקת בסיפור גבורה זה.
בעוד שהתכנסויות תפילה הוגבלו באופן חמור למען ביטחון הציבור במהלך מגפת הקורונה, לא הושמו הגבלות כאלה להפגנות המחאה. הזכות להפגין היא ככל הנראה פרה קדושה שלא ניתן לפגוע בה בשום פנים ואופן, בשונה מהזכות להתפלל בדרך המסורת.
הבחירות בארה"ב לא תהיינה הכרעה דמוקרטית בין אישים פוליטיים ומפלגות יריבות אלא הכרעה בין שתי השקפות עולם ליברליות. כוונתו של ביידן לחולל "אירופיזציה" של הדמוקרטיה האמריקנית עלולה להותיר את המערכת הבינלאומית ללא הדמוקרטיה שהצילה את האנושות מהאסונות שהמיטה עליה החשיבה האירופית.
גדר הפרדה בין ישראל לבין יו"ש היא מהפרויקטים הממושכים והיקרים ביותר שביצעה ישראל, והשלכותיה השליליות על גבולותיה העתידיים של ישראל רבות משמעות. חצייתה ההמונית של הגדר בשבועות האחרונים מהווה הזדמנות לפקיחת עיני הציבור לתפקודה של זו כהונאה פוליטית מסוכנת במסווה ביטחוני.
בניסיון להשתקם מתבוסותיה הצבאיות בשנים האחרונות, מנצלת המדינה האסלאמית את משבר הקורונה להגברה ניכרת בהיקף הטרור ובפעילות הדעווה, תוך הצגת המגפה כ"עונש אלוהי לצלבנים" וכהזדמנות להתמיד במלחמת הקודש.
הסכם השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות מציב בפני המשטר בטהראן דילמה הנובעת משיקולי פנים וחוץ כאחד: חשש מהתגבשות גוש חוסם לשאיפותיו האזוריות שמעוז פעולתו הוא במפרץ הפרסי, והצורך להוכיח לאזרחיו שהקו המהפכני הננקט מעל לארבעים שנה מניב פירות.

תפריט נגישות