מאבקה של ממשלת צרפת במעשי אלימות אנטישמיים, שהגיעו לרמה חסרת תקדים מאז מלחמת העולם השנייה, לא הניב עד כה תוצאות של ממש. למרות המודעות לכך שמרבית מעשי האלימות מבוצעים על-ידי מוסלמים שעברו תהליכי הקצנה דתית, הרשויות נוטות לכלול את המאבק באנטישמיות במסגרת הרחבה יותר של המאבק בגזענות ושנאת זרים ובכך פוגעות ביעילות המאבק. יתר על כן, למרות הכרת צרפת בקשר שבין האנטישמיות לבין אנטי-ציונות, לעיתים קרובות היא תומכת ו/או נמנעת בהחלטות מוטות ומפלות באו"ם שמטרתן לבודד את ישראל ולגרום לדה-לגיטימציה שלה.