חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מבט מבס”א

רעיון הממלכתיות בראייתו של דוד בן-גוריון מבטא את המתח התמידי בין הקמת מדינת ישראל כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר לבין ראיית המדינה כאמצעי בתהליך גאולה נשגב. לפיכך, גם לאחר הקמתה תמשיך ישראל - כאמצעי למימוש חזון אין סופי - להיות "מדינה שבדרך".
צרפת מתמודדת מזה שנים רבות עם כנופיות אנרכיסטיות אלימות המכונות בלק בלוקס (Black Blocs) המנצלות לאחרונה את ההפגנות ההמוניות של האפודים הצהובים לביצוע מעשי ונדליזם ולגרימת נזקים כלכליים בממדים משמעותיים. בעקבות ההתפרעויות ההרסניות של הבלק בלוקס בשדרות שונז אליזה יזמה ממשלת צרפת אמצעי מניעה ומאבק נחושים יותר נגד כנופיות הפורעים שעוררה ביקורת קולנית מימין ומשמאל. נראה שהממשלה תאלץ להמשיך ולהיאבק בנחישות נגד הבלק בלוקס והקיצונים שבין האפודים הצהובים המנסים לכפות את מילוי דרישותיהם הכלכליות והפוליטיות בדרכים אלימות.
הימנעות ישראל מכיבוש ארץ ישראל המערבית במלחמת השחרור שיקפה את חששו של דוד בן-גוריון כי הדבר יביא להטלת מלוא סמכות האו"ם למימוש החלטת החלוקה בגבולותיה המקוריים, ובכלל זה שליטה בינלאומית בירושלים. בכך נתן ראש הממשלה הראשון למצפן המציאות את מלוא הקשב, תוך הצבת מצפן החזון כציווי עליון: מחויבות למאבק אינסופי לגאולת ישראל, בציפייה להזדמנות חוזרת. 
קריאתו של ח"כ אחמד טיבי ב"יום הנכבה" להשיב את "בעלי המקום" לבתיהם מוכיחה שגם ערביי ישראל ה"מתונים" אינם מכירים בגבולות 1948 ובתוצאותיה של מלחמת העצמאות. מבחינתם, היהודי הוא פולש זר שהשתלט על נחלת אבותיהם.
מאז ההתנתקות החד-צדדית מעזה בקיץ 2005, עסקה ישראל ב"מיקוח על-ידי איום באלימות" עם חמאס. במסגרת זו ערך צה"ל שלושה מבצעים גדולים בעזה, בנוסף לסיבובים קטנים יותר של פעולות צבאיות. ללא אפשרות למשא ומתן מדיני רציני או למלחמה מכריעה, החלופה היחידה היא "דיפלומטיה של אלימות".
על ישראל לאמץ את תוכנית טראמפ ולהתנהל במסגרתה שכן היא נקודת המוצא המיטבית לכל משא ומתן. עליה להחיל ריבונות בכל מקום שתוכל; לפעול לפירוז יהודה, שומרון ועזה; לשמור בידיה את הנכסים ההיסטוריים; ולהשתלב במרחב בגלוי.
הכישלון הקולוסאלי של הימין החדש בבחירות האחרונות מלמד שאין צורך בדילול המסר הדתי-לאומי לשם השגת מעמד מרכזי בפוליטיקה הישראלית. במקום לנסות לאחד מעגלים רחבים שלא מתחברים, עדיף ורצוי לאגד את כל הכוחות הדתיים-לאומיים במסגרת רחבה.
למרות קשריה ההדוקים עם משטר בשיר, סין אינה צפויה להתערב במתרחש בסודן בעקבות הדחתו של הרודן. בהתבסס על תקדימי העבר, ובראש ובראשונה בתגובתה להתקוממויות "האביב הערבי", ניתן להסיק שבייג'ינג תעניק את תמיכתה לגורם שלדעתה ישיב את היציבות וישמור על האינטרסים הסיניים בסודן בצורה המהירה ביותר.
השאלה "מה נשתנה?" בפתיחת ההגדה של פסח, ידועה כשאלת מפתח בכל ניווט אסטרטגי. כשהכל משתנה, השאלה איננה רק מה משתנה, אלא גם כיצד מתארגנים בהתאם לשינוי וכיצד משתנים. זה מבחן החירות בדרישה לנהל באופן יזום את ההתמודדות במציאות המשתנה. כאן מתחיל מבחן המנהיגות.
אידאולוגיה מהפכנית עושה שימוש נרחב בתיאור היריב והסכנות הנשקפות ממנו כתנאי הכרחי להצדקת דרכה וערכיה. יצירת קו אפולוגטי המבליט את היריב החיצוני, המאיים והבלתי לגיטימי, לשם חיזוק האחדות מבית אינו חדש בהוויה האיראנית בפרט ובשיעה בכלל. נראה כי העיסוק הנרחב של בכירי הממסד המהפכני בהבניית מסגרת היריב הפכה עם הזמן לסימן היכר בהתנהלותה של הרפובליקה האסלאמית.

תפריט נגישות