על רקע כשלון השבעה באוקטובר קיימת הסכמה על הצורך לבחון מחדש את עקרונות האסטרטגיה הישראלית ותפיסת הביטחון. כבר כעת ברור שתידרש התעצמות צבאית ניכרת והשקעות ביטחוניות נוספות. עם זאת עלינו להיזהר מלחזור על שגיאות העבר. עוד מאותו הדבר – שיקום האסטרטגיה מבוססת ההרתעה, כוח אש גדול יותר, סדר כוחות רחב יותר, ביצורים עמידים יותר – כל אלה עלולים להתגלות כלא-מספקים ואף כמסיחים. המאמר יבקש לתרום לגיבושה של אסטרטגיה בת-קיימא. נעשה זאת לא באמצעות הצבעה על עקרונות שיש להוסיף לתפיסת הביטחון אלא באמצעות הצבעה על סוג הדיון הנדרש. בדרך נדון במקצת מהתכנים הרלבנטיים ונטיל ספק בחלק מהתגובות האוטומטיות למשבר.
