מבט מבס"א

לאור הכרזתו הדרמטית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ב-8.5.18 כי ארה"ב תפרוש מהסכם הגרעין עם איראן (JCPOA) ותטיל עליה מחדש סנקציות כלכליות נוקשות, ולאחר שחלפה יותר משנה למן השבעתו לתפקיד, מתבקש עתה לאפיין ולנתח את דוקטרינת הביטחון הלאומי של הנשיא וממשלו, שניתן כבר לכנותה בשם "דוקטרינת טראמפ". בכך יש לאתגר את הטענות הנשמעות השכם וערב בחלק מכלי התקשורת הממסדיים, כי לממשל טראמפ "אין אסטרטגיה של ממש", כי "הנשיא איננו מבין ומשנה את דעתו מציוץ הבוקר לציוץ הערב" וכי "בבית הלבן שוררים מהומה ומבולקה".
השלכות רבות יכולות להיות למצגת המרהיבה של ראש הממשלה נתניהו שבה הציג בכישרון רב לפני עולם ומלואו את התוכנית האיראנית להפיכתה למעצמה גרעינית. אחת מהן היא המסר לעולם הערבי כי ישראל נחושה לעצור תהליך זה, הנחשב אסוני מבחינתה. אין ספק שאחד הציבורים המרכזיים שאליהם כיוון ראש הממשלה את מצגתו היה מנהיגי מדינות ערב הסוניות.
בעת האחרונה מתחוללות תמורות רבות משמעות בסביבה האסטרטגית הסמוכה לגבולה הצפוני והצפון-מזרחי של מדינת ישראל. מחד גיסא, מהווה התעצמות המתח הפוליטי והביטחוני בין ארה"ב לבין רוסיה תזכורת מטרידה לתקופת המלחמה הקרה, ומאידך גיסא מצביעה מדיניותה האגרסיבית של טהראן על ניסיון לכונן אימפריה איראנית-שיעית במזה"ת בכלל, ובאזורי מחלוקת בין-לאומיים בפרט.
הירידה החדה בערכו של המטבע האיראני בעת האחרונה מטלטלת את הכלכלה האיראנית ומציבה אתגרים לממשלתו של רוחאני ואנשי הממסד הבנקאי. צניחת המטבע המקומי לרמה של 6,000 טומאן לדולר והפסקת המסחר שבאה בעקבותיה מעידים על חוסר האמון בין האזרחים לבין המערכת הבנקאית. לכאורה, קיימת סתירה בין רמת ההכנסות הגבוהה ממשאבי הטבע לבין הטלטלה בשוק סחר החליפין, אך בחינת המדיניות הכלכלית האיראנית עשויה לפתוח צוהר להכרת מגבלותיה של "הכלכלה הדואלית" המיושמת ברפובליקה האסלאמית מיום הקמתה.
התגובה הביקורתית של צרפת על פעולות ישראל להפגנות האלימות בעזה גורמת לדלגיטימציה של מדינת ישראל ומעוררת דאגה בשל מעמדה כחברה קבועה במועצת הביטחון וחברה משפיעה באיחוד האירופי. צרפת מגינה על זכותם של העזתים להפגין "בשלום" כביכול למען זכות השיבה - סיסמה המביעה מבחינת חמאס את השאיפה המוצהרת להשמיד את מדינת ישראל. גם התקשורת בצרפת מדווחת בצורה מעוותת על אופיין שוחר השלום כביכול של ההפגנות. מוזר שצרפת, הדאוגה בשל התפשטות הפעילות החתרנית של איראן באזור, אינה רגישה לשיתוף הפעולה של חמאס ואיראן המסיתים לפגיעה במדינה היהודית. ניתן היה לצפות שצרפת, החווה אירועי טרור קשים תגיב ביתר הבנה למאבקה של ישראל. המוסר הכפול פוגע גם בצרפת מכיוון שהוא מהווה עידוד לגורמים אסלמיסטים לבצע פעולות טרור ופעולות אנטישמיות אלימות כלפי יהודים בצרפת.
ייזום מלחמה שמניעיה אינם איום על אינטרסים קיומיים - לא בטווח הקרוב ולא בטווח הרחוק - הוא הימור שנידון לכישלון. זאת מכיוון שאינו מבוסס על תכלית מדינית מוגדרת ומוגבלת ונשען על משאלות לב המתעלמות מהמציאות הגיאופוליטית (כאמונה בקיום "חלון הזדמנויות היסטורי" וזלזול בקורבן ההפתעה) והמשליכות את כל יהבן על מתקפת בזק ללא בחינת חלופות וללא תוכנית המשך בנסיבות של הסתבכות.
קוטביות מאפיינת את ההתייחסויות שהתפרסמו לאחרונה בנוגע לאופן התמודדותה של קהיליית המודיעין הישראלית (במקרה זה אמ"ן והמוסד) עם פרויקט הגרעין הסורי אותו גדע צה"ל. מחד גיסא תשבחות כנות על הישג מפואר בנסיבות קשות, ומאידך גיסא ביקורות חריפות על מחדל לאומי אסטרטגי חמור. הניתוח הנוכחי, בוחן את פישרה ואת רכיביה של קוטביות זו, ומצביע על תהליך מאתגר, בו נבנה מודיעין קריטי שסכומו גדול מכלל חלקיו.
חמאס משתמש נגד ישראל "בעוצמה נכלולית", שמשמעותה שימוש שיטתי ונרחב בשקרים, מניפולציות והטעיות. מטרתו להשפיע על העמדות של התקשורת המערבית, דעת הקהל, מנהיגים, ארגונים בין-לאומיים וארגוני זכויות אדם. כל אלה קונים את השקרים והסילופים ומבקרים בחריפות את ישראל ורק אותה. כדי להתמודד עם האתגרים שחמאס מציב, ישראל צריכה להשתמש "בעוצמה חכמה" שפירושה שילוב הדוק בין אמצעים צבאיים, מדיניים ותקשורתיים.    

תפריט נגישות