- Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
- Paper No. 802
העובדה שבשעה המכרעת - שלא הייתה כמותה בתולדות עם ישראל מאז כישלון מרד בר כוכבא - עמד לו מנהיג בעל שיעור קומה בולט בכל קנה מידה היסטורי כדוד בן-גוריון אינה מובנת מאליה.
מבט מבס"א
- Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
- Paper No. 801
מסירת חלקים משמעותיים משטחיC לשליטת הרשות הפלסטינית מנוגדת לאינטרס הלאומי הישראלי, ולו משום ששטחים אלה ריקים כמעט לחלוטין מאוכלוסייה פלסטינית ומאפשרים לא רק אחיזה ביטחונית איתנה אלא התיישבות יהודית נרחבת בלא שהדבר יאיים על אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. האורח בו סימן ראש הממשלה רבין את שטחי A,B ו- Cמבטא את החיוניות הרבה שזיהה באחיזת ישראל במרחבי C.
- Dr. Doron Itzchakov
- Paper No. 797
תקיפת מעצמות המערב בסוריה הציבה מעבר למטרותיה הצבאיות מסר המגדיר את הקווים האדומים של המותר והאסור. בחירת המטרות שהוגבלה לבסיסי הנשק הכימי בלבד, תוך התעלמות מהנוכחות האיראנית בסוריה, מצביעה על פרוש שגוי של המודוס אופרנדי האיראני והשלכותיה האפשריות של תבנית פעולה זו. הדבר מהווה מסר מדאיג מבחינתה של ישראל התופסת את הנוכחות האיראנית, והכוחות הנאמנים לה, בסמיכות לגבולה כאיום ישיר עליה.
- Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
- Paper No. 785
שיבת העם היהודי לפעולה ריבונית בהיסטוריה כאומה בין האומות היא מהותה של הציונות כתנועת תחייה לאומית. הואיל והשואה לא מהווה את ההצדקה לקיומה הריבוני, על תגובתה של מדינת ישראל לחוק הפולני להיות תואמת לשיקול הדעת הענייני במבחן האינטרסים המשתנים בזירה המדינית.
- Dr. Uzi Rubin
- Paper No. 776
רקטות קרקע קרקע (רק"ק) משמשות להתשת העורף האזרחי בישראל עוד משנת 1968. בהעדר מענה הגנתי, נאלצה ישראל להגיב על התקפות אלה בפעולות התקפיות שלא הצליחו לדכא את אש הרקטות אך גרמו לאי-יציבות באזור. בשנת 2011 נפרס לראשונה מענה הגנתי בדמות "כיפת ברזל", שהוכיח את יעילותו והפך את משוואת ההתשה על פניה. במלחמה מנצח הצד שכופה את רצונו על האויב או שמונע את האויב מלכפות את רצונו עליו, בראייה זו ישראל ניצחה את הפלשתינאים במבצע "צוק איתן" מכיוון שלאחר סבב לחימה של 53 יום, הפלשתינאים לא השיגו דבר, והפסקת האש חזרה לשרור בגבול עזה. גורם המפתח בניצחון זה הייתה ההגנה המוצלחת על יישובי ישראל. ניצחונות הגנתיים אינם פחותים מניצחונות התקפיים כפי שהוכח במלחמות רבות בהיסטוריה.
- Prof. Eytan Gilboa
- Paper No. 773
ההזמנה לוועידת פסגה במאי הקרוב, שקים ג'ונג-און שלח לטראמפ, הפתיעה את הבית הלבן. אבל ההיענות המידית של טראמפ גם היא הפתיעה. מאמר זה בוחן את השיקולים האסטרטגיים שעמדו מאחורי היוזמה וההזמנה של קים ושל ההיענות המהירה של טראמפ. המאמר גם מנתח את התנאים ששני הצדדים מציבים להצלחת המפגש והמו"מ שנועד לבוא לאחריה. יהיה קשה מאוד להשיג הסכם גרעיני עם צפון קוריאה לאור היסטוריה ארוכה של הפרות הסכמים והבנות מצד המדינה הטוטליטרית והסגורה. לפגישה ולתוצאותיה האפשריות עשויות להית השלכות דרמטיות ומרחיקות לכת הן על המערכת הבינלאומית והן על הנעשה במזרח התיכון.
- Lt. Col. (res.) Dr. Raphael Ofek
- Paper No. 771
האיום הגרעיני של פיונגיאנג הפך ב-2017 לאיום ממשי, ומדינות מזרח אסיה, אך בעיקר יפן לצד ארה"ב, עלולות לשמש מטרה. ברם, יפן נמצאת בדילמה כיצד להתמודד מול האיום: האם לסמוך על "המטריה הגרעינית" האמריקנית, או לבנות יכולת גרעינית צבאית עצמאית. התשתית הגרעינית האזרחית של יפן לייצור חשמל עשויה לשמש לה כמקפצה לפיתוח נשק גרעיני תוך כשנה, אולם נוכח היות הציבור היפני מושפע עדיין מזיכרון העבר הרחוק של פצצות האטום שהחריבו את הירושימה ונגסאקי במלחמת העולם השנייה, ומזיכרון העבר הקרוב של התאונה הקשה בכור הגרעיני פוקושימה ב-2011, הרי שאינו מתלהב מהמשך פיתוח הגרעין בהיבטיו הצבאיים והאזרחיים. זאת ועוד, ליכולת הגרעינית הצבאית של צפון קוריאה עלולה להיות השפעה על תפוצת הנשק הגרעיני בעולם.
- Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
- Paper No. 767
המורכבות רבת הממדים בה מתנהל מנהיג לאומי היא תנאי הכרחי לתפקודו היעיל בקבלת החלטות אסטרטגיות ומחייבת אותו לא פעם להתעלם מחוות דעתם של יועציו המקצועיים.
- Dr. Doron Itzchakov
- Paper No. 762
הממסד השלטוני בבחריין טוען מזה זמן רב כי איראן מעורבת בהתססת האופוזיציה השיעית, הנאבקת להכרה ולשינוי פוליטי. שאיפתה של טהראן להגמוניה על הארכיפלג אינה תופעה חדשה. אולם, בניגוד לאיראן המלוכנית שהתמקדה במאבק בזירה הפוליטית-דיפלומטית הבין-לאומית, הרפובליקה האסלאמית חותרת באורח פעיל לשינוי מבפנים, הן באמצעות "עוצמה רכה" והן באמצעים חתרניים.
- Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
- Paper No. 758
המאמר מטיל ספק בממשות הטענה לירידה במוטיבציה לשירות קרבי. יותר משחשובה המוטיבציה בין המועמדים לשירות חובה, חשובה המוטיבציה המתגבשת לאחר הגיוס בתוך היחידה, ומוטיבציה זו נתונה במלואה בידי צה"ל ומפקדיו. ההתרעה על ירידה במוטיבציה לשירות קרבי נובעת לפחות בחלקה מאינטרס להבשיל בדעת הציבור שינוי במודל הגיוס לצה"ל, לקראת מעבר מצבא עם המגויס בגיוס חובה, לצבא מתנדבים שכיר ומקצועי. מדינת ישראל זקוקה לצה"ל כצבא העם בגיוס חובה מבחינת היקף המשימות המוטלות על צה"ל בשגרה ובחירום, ומבחינת תפקידו החברתי של צה"ל בבניין האומה ובלכידותה.