מבט מבס"א

עם שיבת ציון המתחדשת במאה השנים האחרונות התרכזה ההתיישבות היהודית לאורך רצועת החוף ובעיקר בערי גוש דן מסיבות רבות. השאלה העומדת כרגע לפתחה של מדינת ישראל היא שאלת התכנון לעתיד. האם להמשיך ולהעצים את מגמת ריכוז האוכלוסייה היהודית בגוש דן, או להכיר בכורח לאיזון גיאוגרפי ולעצב מגמות חדשות.
מומחים לזירה הפלסטינית מתריעים מפני הגעה לנקודת תפנית אסטרטגית. בהזמנה להערכת מצב אסטרטגית מחודשת, ראוי לברר לא רק מהו האיום המתהווה בהיגיון ובפעולות אויבנו במרחבי יהודה ושומרון, אלא קודם כל, מה הם האינטרסים הלאומיים אותם אנו מבקשים להשיג במרחבים אלה. האינטרסים הללו רחבים בהגדרתם מעבר לממדים הביטחוניים.
שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לבין ארה"ב בא לידי ביטוי גם בימי המלחמה הקרה של המאה הקודמת במתן אפשרות לצבא האמריקני להכיר את הדוקטרינה הצבאית הסובייטית מתוך מלחמות צה"ל נגד צבאות ערב, וללמוד את הנשק הסובייטי שנלקח שלל בידי צה"ל.
הלחימה שהחלה בסוריה בשנת 2011 בין הנשיא בשאר אל-אסד ובעלי בריתו לבין כוחות האופוזיציה נמצאת בשלבי הכרעה אחרונים, כשכבר כמעט ברור שהנשיא הסורי הצליח לשמור על כיסאו. נראה שאסד יהיה זה שינהיג את סוריה גם בשנים הבאות, ועליו יהיה להתמודד עם שיקום המדינה ההרוסה. המאמר מבקש לטעון שנכון יהיה לתמוך בגלוי בסין כמובילת השיקום, לטובת האוכלוסייה הסורית ולטובת האינטרסים של מדינות המערב וישראל בתוכן.
אירוע חדירת המזל"ט למרחב האווירי של ישראל, ושרשרת האירועים שבאה בעקבותיו מהווים שינוי קונספציה מבחינתה של איראן. עקב כך, מן הראוי להתייחס לתהליך השינוי שחל בתפיסות היסוד של הממסד הביטחוני האיראני. ניתוח מקומי בלבד של האירוע, עלול להותיר בערפל ממדים חשובים בתפיסות היסוד של קובעי המדיניות ברפובליקה האסלאמית, ולכן יהיה מוגבל ביסודו. זאת, לאור העובדה שמתקיים תהליך של שינוי תפיסה המקבל ביטוי במעבר ממודל אחד למשנהו לשם קידום "ציר ההתנגדות" כנגד ישראל.
תפיסתו המעוותת של מחמוד עבאס את מהות הרעיון הציוני, כמו גם את מהות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותולדותיו, מחייבת את האליטות הפוליטיות והאינטלקטואליות בישראל לבחון מחדש את הנרטיב האינסטרומנטלי לגבי הסכסוך בו השתמשו במהלך העשורים האחרונים.
עד היום הנחו את סיוע החוץ שתי גישות עיקריות - אסטרטגית והומניטרית. טראמפ הוסיף גישה שלישית - עסקית. הגישה האסטרטגית מבוססת על אינטרסים, ההומניטרית על חמלה, והעסקית על תשואה. המעצמות פועלות לפי הגישה האסטרטגית, ומדינות אירופה על-פי הגישה ההומניטרית, והן אינן בודקות מה נעשה בכספי הסיוע. את הסיוע האמריקני לפלשתינים מנחה הגישה העסקית. טראמפ איים על הפלסטינים שאם לא יחזרו לנהל מו"מ עם ישראל, ארה"ב תעצור את הסיוע שהיא מעניקה להם, ובמקביל קיצץ את הסיוע לאונר"א. לגישה העסקית של טראמפ יש השלכות על מדיניות מצרים וירדן, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעמדותיהן כלפי החלטת ההכרה בירושלים, ויכולות להיות לה השלכות גם על יחסי ישראל עם ארה"ב ועם הפלסטינים. 
ב-23 בדצמבר, 2017, טען שר החוץ הסיני, וואנג יי, כי "עברו כבר שבעים שנה מאז אימץ האו"ם את החלטה לפיה יש להקים מדינה פלסטינית, אבל מדינה פלסטינית לא הוקמה". אמירתו נמסרה בשולי סימפוזיון שלום ישראלי-פלסטיני שהתכנס בדצמבר בבירה הסינית. האמירה מצטרפת לסדרת התבטאויות של גורמים סינים בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נדמה שהעיסוק בסכסוך משמש את הסינים בעיקר על מנת להראות ולהציג מעורבות, ללא התערבות בפועל.

תפריט נגישות