מבט מבס"א

לזהותנו כחברה פנים רבות, וקיימים מתחים ומאפייני שונות, אולם אם נתמקד במבנה העומק של החברה הישראלית נגלה כי את המתח בין השאיפה שלנו לכינונה של אומה מלוכדת, לבין שימור העושר הטמון במאפייני גיוון רב תרבותיים מומלץ לתפוס כיתרון מבורך.
במצעד האחרון של משמרות המהפכה האיראניים הוצג לראשונה טיל בליסטי חדש - "חוראמשאר". הטיל הונח על המשגר הנייד של ה"שאהאב 3" אך ממדיו היו שונים. הפרשנים קישרו את הטיל החדש עם טיל בליסטי צפון קוריאני שמוכר במערב בשמות שונים וביניהם BM25. בתחילת שנות התשעים הוזמן הפיתוח על-ידי צפון קוריאה (אפשר שבמימון איראני) במפעל הטילים "מאקאייב" ששיווע לעבודה. הטיל הוצג לראשונה במצעד בפיונגיאנג לפני שבע שנים. בשנת 2006 הדליף המודיעין הגרמני כי איראן רכשה מצפון קוריאה 18 טילים שנקראו BM25 לטווח של 3,500 ק"מ. ביוני 2016 ביצעו הצפון קוריאנים ניסוי בו התגלה שהטווח המכסימלי של הטיל מגיע ל-3,500 ק"מ. עם זאת בכיר משמרות המהפכה האיראניים מסר שטווחו של טיל ה"חוראמשאר" הוא 2,000 ק"מ בלבד. לכאורה נראה שמדובר בשני טילים שונים, אך ההבדל בטווח תלוי במשקל המטען. האיראנים קיצרו את טווח הטיל מתוך רצון שלא להיתפס כמאיימים על מדינות האיחוד האירופי ובעיקר על גרמניה, ובגלל הרצון ליישר קו עם רוסיה. בפועל, ה-BM25 המקורי וה"חוראמשאר" חד הם, ובבוא היום האיראנים יוכלו להחליף את ראש הנפץ הכבד בראש נפץ גרעיני קל יותר ולאיים על ברלין, בריסל, פריז ורומא. ה"חוראמשאר" איננו מהווה מהפך באופי האיום מבחינת ישראל אך הוא מחמיר אותו.
לרשות ממשל טראמפ עומדות כמה חלופות מול ג'ונג און, כולן בעיתיות וחלקן מסוכנות. הן נעות על ציר מהכלת קוריאה הצפונית כמעצמה גרעינית דרך דיפלומטיה וסנקציות ועד שימוש בסייבר ובכח צבאי. סביר שארה"ב תשתמש בכמה מהן במשולב או לסירוגין. ההתמודדות האמריקנית עם קוריאה הצפונית היא קריטית לישראל משום הקשר ההדוק שיש בתחום הגרעין ופיתוחי טילים בין קוריאה הצפונית לבין איראן  והמאמצים לעצור את שתיהן.
האמצעים שננקטו על-ידי נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, מאז ניסיון ההפיכה הכושל בשנה שעברה, הובילו למשבר עמוק עם מדינות המערב, ובראש ובראשונה עם גרמניה. מאז ניסיון ההפיכה, נמצאים היחסים בין המדינות בשפל חסר תקדים. עם זאת, לאור ההיסטוריה של היחסים ההדוקים, היקף הסחר הכלכלי היציב לאורך השנים ויכולתה של טורקיה לייצב את גלי ההגירה לאירופה, טורקיה וגרמניה עשויות למצוא ערוץ תקשורת כדי להכיל את המשבר.
לאחרונה הוגש שוב כתב אישום נגד השיח' ראאד צאלח. פלג התנועה האסלאמית שבראשו עמד הוצא מחוץ לחוק כבר ב-2015, אולם השיח' המשיך בפעילותו בירושלים ובאזור אום אל פאחם. הצעדים הננקטים נגד הארגון צמצמו את פעילותו אך לא פגעו בבסיס התמיכה הנרחב לו זוכה השיח'. העמדתו לדין בשל התבטאויותיו משדרת עמידה איתנה של ממשלת ישראל ומעבירה מסר לחברה הערבית בישראל לגבי המותר והאסור ביחסים עם החברה והמדינה בישראל.
במורשת אובמה לטראמפ נכלל הסכם הגרעין עם איראן ,JCPOA , שנחתם ביולי 2015. אף שאובמה הוביל את המהלך, עוד טרם החתימה הוא הודה כי בתום תחולת ההסכם צפוי זמן בלימת איראן מלהגיע לנשק גרעיני להתכווץ לכמעט אפס. חרף הסתייגות טראמפ מההסכם, שהתבטאה במסע הבחירות שלו לנשיאות בהבטחה "לקורעו לגזרים" לקראת חלוף שנתיים, מאז נחתם ההסכם הוא שוכנע על-ידי יועציו לאשרו מחדש. ברם, במועצת הביטחון הוא הוביל מהלך להטיל עיצומים על איראן כעונש על פיתוח טילים גרעיניים, תמיכה בטרור וערעור הסדר העולמי. ההנהגה האיראנית הגיבה באיום לפרוש מההסכם ולהעשיר מחדש אורניום לשיעור גבוה. אמנם בדו"ח סבא"א מחודש יוני האחרון אין קביעה כי איראן הפרה את ההסכם, אך מומחים במערב סבורים כי התנהלות איראן בסוגיית הגרעין היא בעייתית. על רקע זה קיים חשש שבעתיד איראן עלולה "לשבור את הכלים" ולחדש את תוכנית הנשק הגרעיני. היא עלולה לשאוב עידוד מעמידתה המתגרה של צפון קוריאה מול ארה"ב.
לסכסוך הגבול שמעסיק בחודשים האחרונים את סין והודו, יש היסטוריה ארוכת שנים. הסכסוך הוא חלק מלא מעט סכסוכים הקיימים בין מדינות מזרח אסיה, בעיקר בנושאי גבולות. למרות ההיסטוריה הארוכה והמורכבת ולמרות הסכסוכים הנוספים לא צפויה הסלמה ביחסים בין המדינות וזאת בעיקר מטעמים כלכליים. סין והודו הן שותפות סחר מובילות זו של זו ושלטונם של מנהיגיהן תלוי יותר בתוצאות הכלכליות שיציגו ופחות בהצהרות הלאומיות שיצהירו.

תפריט נגישות